מי יפקח על האפוטרופוס?
הצעת חוק חדשה המבקשת לאפשר לאדם לחתום על ייפוי כוח מתמשך לאפוטרופוס מול עורך דין מוסמך ללא מעורבות המדינה או בית הדין מותירה סימני שאלה רבים ועשויה להביא למצבים מסוכנים
- חושבים על צוואה? חוק הירושה אינו נותן מענה במצב של מינוי אפוטרופוס
- עדיף להיות פגוש מאשר קשיש סיעודי
- צריכים קצבת סיעוד? אל תפנו למוסד לביטוח לאומי
למעשה, הצעת החוק הזו מסירה אחריות מהמדינה ומעבירה אותה לציבור. אם עד עתה היה צורך להסדיר את נושא האפוטרופסות בבתי המשפט לענייני משפחה, תוך בחינה מדוקדקת של האפוטרופוס המוצע ומניעיו, מעתה ניתן יהיה לחתום על ייפוי כוח מראש מול עורך דין מוסמך, ללא מעורבות של המדינה או בית הדין בתהליך. בנוסף, אם עד עכשיו היה תהליך פיקוח של האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים על האפוטרופוסים שמונו, שמצידם נדרשו לדווח באופן שוטף על פעולותיהם ולהראות כי הם פועלים לטובת מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו, הצעת החוק החדשה לא מציעה תהליך בקרה חלופי ולמעשה לא מספקת מענה לשאלה האקוטית "מי יהיה אחראי על מיופי הכוח?".
זוהי החלטה וסוגיה שאין להקל בה ראש. מינוי אפוטרופוס לאדם הוא צעד קיצוני המגביל, ולעיתים אף שולל את זכויותיו והחלטותיו. משכך, הוא נעשה רק במקרים בהם לא נמצא פתרון אחר, במטרה להגן על האדם מעצמו, למנוע ממנו גרימת נזק לסובבים או לרכוש, או אם הוא הגיע למצב בריאותי, רפואי או תפקודי המחייב זאת. לפי הערכות, ישנם בארץ כיום עשרות אלפי אפוטרופוסים; חלקם מונו בכדי לסייע לקטינים ששני הוריהם נפטרו, לילדים עם צרכים מיוחדים שהגיעו לגיל 18, לאנשים הסובלים ממחלות נפש וכך הלאה, אולם רוב האפוטרופוסים כיום, באופן טבעי, מטפלים בקשישים שהגיעו למצב בו אינם יכול לדאוג או לקבל החלטות בעצמם והאחרונים, מצידם, אינם רוצים להיות "שבויים" של החלטה שנלקחה בגיל צעיר יותר. יש לזכור כי מערכות יחסים הן דבר עדין ונתון לשינויים. לא ראיתי בהצעת החוק פתרון למצב הגיוני בו קשיש רצה בצעירותו שבן משפחה או חבר יהיה מיופה הכוח שלו, אך בזקנתו התחרט על כך. למי עליו לפנות? כיצד ניתן להבטיח שהקשיש לא יהיה קורבן בזקנתו של החלטה שקיבל בצעירותו?. לחילופין, ייתכן שגם מיופה הכוח עצמו לא מעוניין בעול של דאגה לקשיש, קרוב אליו ככל שיהיה. האם הוא יכול להתפטר? מי ידאג לקשיש במידה ויעשה זאת?
קשישים סיעודיים. הצעת החוק תותיר מיליארדי שקלים ללא פיקוח צילום: אוראל כהן
צריך לזכור כי להחלטה הזו יש גם השלכות כלכליות מרחיקות לכת. כיום מנוהלים מיליארדי שקלים של חסרי ישע על ידי אפוטרופוסים. בהקשר זה מוכרת במיוחד "פרשת ירדנה נילמן", שבמשך השנים 2006-2008, כאשר שימשה כעורכת דין וכבעלים של חברה לשירותי אפוטרופסות, גנבה יחד עם בן זוגה דאז כספים ורכוש בשווי של למעלה מ-7 מיליון שקל. היא הורשעה על פי הודאתה ונגזר עליה עונש של 7.5 שנות מאסר. "כסף מעוור עיני חכמים", וראיתי פעמים רבות כיצד למרות הפיקוח של האפוטרופוס הכללי ישנם אפוטרופוסים, בהם גם בני משפחה וחברים קרובים, שדואגים לעצמם על חשבון רווחת הקשישים. אם זה המצב כיום כאשר יש פיקוח מסוים, מה יקרה אם תתקבל הצעת החוק והפיקוח יוסר או יצומצם?
במידה והצעת החוק הנוכחית תתקדם, אני קורא למקבלי ההחלטות לא לשכוח את כ-900 אלף הקשישים שחיים בארץ, ולתת פתרונות לנושא האפוטרופסות. המצב כיום אינו אידאלי, וטוב שיש רצון לשפר את הקיים, אך חשוב לעשות זאת תוך מתן מענה אמיתי לבעיות רבות שעלולות לצוץ בשל המתווה הנוכחי של הצעת החוק.
הכותב הוא יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל
