ריקוד ג'אז: מיניוואן בגוף של סופר־מיני

קהל המעריצים של הונדה ג'אז צפוי לגדול בקרוב: המכונית החדשה מרווחת עוד יותר מקודמתה, שדה הראייה מצוין, איכות הגימור גבוהה, מערכת הבלימה אוטומטית, והמחיר ירד ב־10 אלף שקל. רק ביצועי המנוע מתאימים בעיקר לנהגים שלא יוצאים מהעיר

תומר הדר 08:0723.11.15

תגיות:

הונדה ג'אז

מישהו עושה לי סימן שאעצור. יש לו הונדה ג'אז. וגם לי יש הונדה ג'אז. אבל ההונדה ג'אז שלו היא ג'אז מהדור הקודם, ושלי היא הונדה ג'אז מהדור החדש. למען האמת, קשה להבחין בין הג'אז הישנה לג'אז החדשה. הן דומות למדי. אבל מי שקונה הונדה ג'אז יכול להבחין בהבדלים האלה בנקל. ולהונדה ג'אז באמת יש קהל מעריצים מרשים בהיקפו.

איך מכונית סופר־מיני יפנית, מוצר שהוא בדרך כלל שם נרדף לאפרוריות, קונה לה קהל מעריצים פנאטי כזה? התשובה היא ורסטיליות. ההונדה ג'אז פרקטית מאוד בזכות המושבים שלה: הם זזים קדימה, הם זזים אחורה, הם מתקפלים, הם יכולים להתאים למבוגרים, ילדים, דגים, דינוזאורים, שידה, הכל נכנס להונדה ג'אז. זה הקטע שלה, היא לא בדיוק מכונית סופר־מיני, אלא מכונית סופר־מיני פרימיום.

למרות איכויות הפרימיום הללו, הג'אז החדשה זולה מן הג'אז הקודמת כמעט בעשרת אלפים שקל. אל תטעו, יבואן הונדה לא הפך למפעל לגמילות חסדים, פשוט הג'אז הקודמת היתה מתומחרת גבוה מדי, כמעט התקרבה למחיר של משפחתיות קטנות, וזה פגע במכירות.

הונדה ג'אז החדשה פנים צילום: נמרוד גליקמן

כיף לשבת בתא הנוסעים של הונדה ג'אז. לוח המחוונים שלה מקרין איכות גימור והנדסת אנוש ברמה גבוהה מזו שבמכוניות סופר־מיני רבות. תנוחת הישיבה מצוינת, המושבים תומכים ולוח המחוונים בנוי חכם.

לפי נתוני הונדה, לג'אז יש בסיס גלגלים ארוך בשלושה סנטימטרים מן הג'אז היוצאת. האורך הכללי צמח בעשרה סנטימטרים. גם הג'אז הקודמת היתה מכונית מרווחת, אך החדשה ממש מרווחת. גם שדה הראייה מצוין, כיאה למכונית בעלת שטח חלונות כה גדול. בסך הכל הג'אז מרגישה יותר כמו מיניוואן שנדרש להידחס לפרופורציות של מכונית סופר־מיני, ממכונית סופר־מיני של ממש.

בולמת לפני קיר

על הפונקציות העיקריות שולט מסך מגע גדול, שדורש תקופת הסתגלות מסוימת, אך לאחר ההיכרות הראשונית התפעול קל. עם זאת, מוזר שבמכונית שמנסה לשדר תחושה חדשנית, דווקא המזגן מופעל על ידי בקרות ישנות: כפתורים גדולים ועגולים, כמו פעם.

הונדה ג'אז צילום: נמרוד גליקמן

מלבד זאת, לג'אז יש נקודת זכות גדולה: יש לה מערכות בטיחות מצוינות. לפני כמה שבועות פרסם משרד התחבורה הישראלי נתונים שקובעים שמערכות בטיחות שמתריעות מפני סכנה מסוגלות למנוע 80% מתאונות הדרכים. לו היה הנתון הזה נכון, כנראה היו מותקנות מערכות כאלה בכל המכוניות בעולם. אך לא זה העניין: המערכות שבג'אז הרבה יותר יעילות מאלה שמשרד התחבורה רוצה להתקין, כי הן גם יודעות לבלום את הרכב. וזה הדבר הכי חשוב. ניסינו.

התקרבנו אל קיר במהירות של 30 קמ"ש ועצמנו עיניים. אך לא היה צורך לעצום אותן, כי הג'אז בלמה בעבורנו. והיא גם יודעת להתריע על סטייה מנתיב, בצליל עדין ומורגש היטב וגם באמצעות התרעה בחיווי מיוחד בלוח המחוונים. מבחינתנו, כל מערכת שמסוגלת לבלום את הרכב בשעת סכנה היא מערכת מצילת חיים. וזה חשוב.

דווקא בנסיעה הג'אז לא מפגינה את אותה רמת הקפדה שהיה אפשר לצפות ממנה. זה לא שהיא לא סוחבת חלילה או לא יודעת לשכך מהמורות. את זה היא יודעת. את זה רוב המכוניות מודל 2015 יודעות לעשות ללא דופי. אך ממכונית שניחנה ברמה גבוהה כל כך של הנדסת אנוש, ציפינו לשאר רוח גם במתלים ובמנוע. אך דווקא בסעיפים הללו הג'אז מקבלת לא יותר מציון "ממוצע".

מבחינת היכולת הדינמית הג'אז טובה יותר מהדור הקודם. השלדה מגיבה הרבה יותר טוב לשינויי כיוון מהירים, מערכת המתלים של הרכב סופגת מהמורות היטב והיכולת עולה ככל שהמהירות עולה.

עם זאת, ממערכת מתלים של רכב כזה אפשר לצפות ליותר מעורבות של הנהג, ליותר היזון חוזר ולפחות ניסיונות לבודד את הנהג מכל המתרחש מחוץ לרכב (מה שהג'אז עושה היטב כל עוד מדובר במהירות חוקית). נוסף על כך גם המנוע ותיבת ההילוכים עושים את עבודתם נאמנה, אך לא יותר מכך. כיום מתחרים רבים בוחרים לצייד את מכוניות הסופר־מיני שלהם במנועי טורבו קטנים, חסכוניים וגם רבי־עוצמה. על הנייר גם המנוע של הונדה חזק, אך במציאות הוא אינו מסוגל להפיק ביצועים כמו אלה של מנועי הטורבו המודרניים.

בפקקים של טוקיו, מנוע כזה, נטול טורבו, נשמע הגיוני לחלוטין. גם בגלל שיקולים של אמינות. אך בכביש לירושלים זה נשמע הגיוני פחות. השילוב של מנוע בנפח 1.3 ליטרים עם תיבת הילוכים רציפה מיועד בעיקר לנהגים שיבלו את רוב זמנם בעיר, נהגים שאינם מחפשים ביצועים. תיבת ההילוכים הרציפה מכוילת להתנהג כמו תיבת הילוכים אוטומטית רגילה, אך מתחת ל־3,000 סיבובים לדקה למנוע חסר מעט כוח. לרוב הלקוחות הפוטנציאליים של הג'אז מדובר בתכונה זניחה לחלוטין.

ליטר בנזין ל־15 ק"מ

עוד נקודה חשובה: המנוע אולי אינו מכויל לביצועים, אך הוא כן מכויל לצריכת דלק מצוינת. קראו היטב: הונדה ג'אז צורכת ליטר אחד של בנזין לכל 15 קילומטרים. במונחים של מכוניות סופר־מיני מדובר בצריכת דלק מעולה. לא פחות. וזו צריכת דלק שהושגה בנסיעה מאומצת.

בסופו של דבר הונדה ג'אז היא מכונית סופר־מיני שתרשים את רוב הקונים הפוטנציאליים, ולמען האמת גם אנחנו התרשמנו. אמנם היא מקבלת ציון בינוני בלבד בתחום ביצועי הנסיעה, אך היא בהחלט עונה על הצרכים של הלקוחות הפוטנציאליים, ובשילוב מערכת בטיחות המשתלטת על המכונית ברגעי חירום - מדובר בעסקה טובה מאוד בסופו של דבר.

הונדה ג'אז קומפורט