• תפריט
משפט

המאבק של עו"ד אמנון לורך להגדלת שכר חיילי החוב הסתיים בניצחון

לורך, אב לחיילים, נאבק שלוש שנים בבג"ץ להגדלת דמי הקיום שלא התעדכנו מאז 2002. בסוף השבוע בג"ץ חילץ מהמדינה התחייבות לגבש קריטריונים. המשמעות: תוספת של מיליארד שקל בשלוש פעימות

משה גורלי 08:5415.11.15

ביום חמישי ניתן בבג"ץ פסק הדין שסיכם שלוש שנות התדיינות סביב שכר חיילי החובה, וליתר דיוק דמי הקיום. ספק רב אם פסק הדין הזה יילמד בפקולטות למשפטים. למרות חשיבותו, למרות ההישגים שהושגו בו, הסיפור האמיתי לא מסופר בו. והסיפור הוא תוספת של כמיליארד שקל לדמי הקיום. 405 מיליון כבר הושגו בשתי פעימות במהלך הדיונים בבית המשפט תחת החרב המתנופפת של בג"ץ, ו־660 מיליון נוספים מיועדים לכך בתקציב המדינה הקרוב, כפי שהכריז שר האוצר משה כחלון.

 

עט ובלוק מכתבים

 

למלחמה הזו יצא עו"ד אמנון לורך, שותף ביגאל ארנון, שהגיש את העתירה ביולי 2012 עם עו"ד ענר חפץ. זאת לאחר שבארוחת ערב עם שלושת ילדיו - אריאל, שני ואמיר - גילה עו"ד לורך שמשנת 2002 לא שונו דמי הקיום, 352 שקל, אפילו לא באגורה אחת - וזאת כאשר בתקופה זו עלה שכר חיילי הקבע בעשרות אחוזים, שכר הרמטכ"ל בכ־40%, ומדד המחירים לצרכן עלה ביותר מ־20%. ולא נדבר על שכר הח"כים, השרים והשופטים שגם הם לא קופחו.

 

הסכום, 352 שקל, נגזר מסל המצרכים לחייל שנקבע ב־1986, אף שהעלות הנוכחית של אותו סל היא לפחות פי שלושה. לשם כיוונה גם העתירה. למותר לציין את ארכאיות הסל שנותרה על כנה. למשל, כאמצעי תקשורת זכאי החייל לעט, בלוק מכתבים ועשר מעטפות מדי חודש, וכחטיף הוא זכאי, בין היתר, ל־165 גרם טופי.

 

ב־2000 שונתה פקודת המטכ"ל: נקבע שראש מחלקת פרט באכ"א יקבע את סכום דמי הקיום, ולא פורטו בפקודה קריטריונים כלשהם לקביעת הסכום. בינתיים עודכנו הסכומים, והקרב שטרם הסתיים הוא על הקריטריונים ועל עיגונם כדי להרחיקם ככל שניתן משיקול דעתו של אלוף משנה.

 

הדיון ביום חמישי ופסק הדין שניתן בו מתרכזים בסוגיה זו. קדמו לקרב הזה שתי פעימות של העלאה. הראשונה, באפריל 2013, אז עדכן שר הביטחון את הסכום לחיילים עורפיים ל־432 שקל. במרץ 2014 קיבלה הכנסת את חוק השוויון בנטל, ובו נקבע כי התשלום שניתן לחרדים המשרתים שירות לאומי אזרחי לא יעלה על דמי הקיום של חייל בשירות סדיר. עד אז רווק חרדי המשרת בשירות לאומי אזרחי היה זכאי לתשלום של 646 שקל, ומתנדב בשירות לאומי זכאי לתשלום בסך 538 שקל בחודש. ואכן, בפתח הדיון השני בעתירה, בנובמבר 2014, הועלו דמי הקיום שוב והפעם ל־540 שקל. אמנם לא לסכום של הרווק החרדי, אבל שווה למתנדבי השירות הלאומי. ביוני 2015 הציגה המדינה בבג"ץ את הטבלה המעודכנת הנכונה להיום: חייל עורפי - 540 שקל; תומך לחימה - 780 שקל; ולוחם - 1,080 שקל. בימים אלה ממש ניטש קרב על תוספת בדמות 660 מיליון שקל נוספים מתקציב המדינה שיאושר. לחלוקתם הוקמה ועדת מנכ"לים בהשתתפות מנכ"לי משרדי הביטחון, האוצר והמשפטים. את ישיבת הוועדה האחרונה החרים מנכ"ל משרד הביטחון בגלל מחלוקת על ייעוד הכסף. משרד הביטחון מעוניין שרובו יילך לפיקדון שיינתן לחיילים. שר האוצר כחלון רוצה שכל הסכום יילך לדמי הקיום. הפיקדון "יעשיר" את משרד הביטחון מכיוון שלא כל המשתחררים מנצלים אותו ומשום שהוא נפדה שנתיים־שלוש בממוצע לאחר השחרור. ניתובו לדמי הקיום "יעשיר" את החיילים שצפויים להכפלה ביחס למצב היום - יותר מ־2,000 שקל לחייל קרבי, מעל ל־1,000 שקל לעורפי.

 

מימין: השופטים דפנה ברק־ארז, אסתר חיות ועוזי פוגלמן. פסקו לעותר 25 אלף שקל שאותם הבטיח לורך לתרום מימין: השופטים דפנה ברק־ארז, אסתר חיות ועוזי פוגלמן. פסקו לעותר 25 אלף שקל שאותם הבטיח לורך לתרום צילום: אוהד צויגנברג

 

קריטריונים אווריריים

 

לאחר שנרשמו ההעלאות בדמי הקיום עבר הקרב המשפטי לשאלת הקריטריונים. העליון בראשות השופטת אסתר חיות, המליץ למדינה לקבוע קריטריונים ברורים לקביעת דמי הקיום. המדינה מסרה טבלה "אוורירית" למדי. צרכיו של החייל מחולקים לארבע שכבות. הראשונה נוגעת לצרכים שמסופקים בצבא - אוכל, לינה, ביגוד בסיסי. דמי הקיום מתייחסים לשאר השכבות: רובד צרכים בסיסיים (תחתונים, גופיות, גרביים), תקשורת (חבילת שיחות שהחליפה את המעטפות) ומוצרי היגיינה — 280 שקל לכל החיילים. מעל שכבה זו נוספו 260 שקל לכולם ללא הגדרת קריטריונים. בשכבה הרביעית הוכנסה העדפה ללוחם (540 שקל) על פני תומך לחימה (240 שקל) ועורפי (0 שקל).

 

לורך התקומם בדיון בחמישי שעבר: "המדינה עשתה שימוש במילה קריטריונים, אבל לא קבעה קריטריונים. זה אפס, סתם. קריטריונים זה דבר בר־ביקורת". נציגת המדינה, עו"ד דנה בריסקמן, חלקה עליו: "בניגוד לחברי, אני סבורה שמדובר בקריטריונים". השופטת חיות צידדה בלורך, וסברה שהקריטריונים עמומים ובלתי מספקים, אבל לחצה עליו להסתפק במה שיש. בתמורה ל"ויתור" זה חילצה חיות מהמדינה התחייבות לנסח ולעגן קריטריונים משופרים יותר בתוך שלושה חודשים, וללורך אמרה: "העתירה הנוכחית מיצתה את עצמה. אם הקריטריונים לא יספקו, תגיש עתירה חדשה".

 

לורך הסכים בלית ברירה. לטעמו מדובר בעניין עקרוני שממסמר את צורכי החיילים לצרכים אמיתיים ומוגדרים ולא לשיקול דעת אקראי. הוא מבטיח לחזור לכאן אם משרד הביטחון והצבא יגררו רגליים וישתמטו מניסוח ברור של קריטריונים.

 

השופטים חיות, עוזי פוגלמן ודפנה ברק־ארז, ביטאו בפסק הדין את מורת רוחם מהקריטריונים שהציגה המדינה ועיגנו את התחייבות המדינה לסיים את העניין בתוך שלושה חודשים. לעותרים פסקה הוצאות של 25 אלף שקל שלורך הבטיח לתרום לצבא, ל"כפיר", גדודי הנדסה ובית ספר לחובשים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות