גן הפעמון
אם הנהלת הבורסה רוצה לערוך טקסי פתיחת מסחר כמו בחו"ל - ראוי שתימנע מלדחוף את חברי ההנהלה שלה לתמונה החגיגית של האורח הנכבד
לידי המערכת התקבלה הזמנה חגיגית נוספת של הבורסה - הפעם לטקס פתיחת המסחר ביום שני הקרוב לכבוד ביקורו של ראש עיריית לונדון והמשלחת הכלכלית שמתלווה אליו.
טקס זה טוב ויפה, ונאה מצידו של ראש עיריית לונדון שהוא מכבד את הבורסה המקומית שלנו. הבעיה היא, שבכל הקשור לאירועי האירוח של הבורסה, פרנסיה של המארחת הם שלא מכבדים את עצמם, וחשוב מכך - את המוסד שאותו הם מנהלים.
בטקס פתיחת מסחר ראוי לכבד את האורח המוזמן ולהעניק לו ולנציגיו ללחוץ על הכפתור שפותח את יום הפעילות בבורסה של אחוזת בית (כפתור שנראה יותר צעצוע ממתג רציני, אבל זה בסדר). אלא שבבורסה התל אביבית החליטו משום מה שצריך לדחוף לקדמת התמונה הטקסית של פתיחת היום גם את האנשים שלהם. אנשים. ברבים.
הנוהל משתנה מתמונה לתמונה, לפעמים זה מנכ"ל הבורסה או יו"ר הבורסה או שניהם, בצירוף מנהלי/מפקחי/ראשי/אחראי מחלקת הזה והזה והזה וגם הזה. יותר מדי אנשים שנדחפים לתוך הפריים הקדמי של התמונה בחיוכים מפליגים, כאילו היתה זו תמונה משפחתית בדוכן פוטו-רצח של הקניון המקומי.
למען הסר ספק - להנהגת הבורסה התל אביבית מגיע המון כבוד. זו הנהלה שעובדת קשה מאד על מנת לקדמה כאן ובעולם, ובוודאי שעובדת קשה על תפעולה היומיומי. על כך ראויים אנשי ונשות הבורסה לכל המחמאות.
אלא שבכך אין הצדקה לנוהל המביך שחוזר על עצמו בטקסים האחרונים, כשחברים מהנהלת הבורסה חושבים בטעות שראוי להם לפלס את דרכם לקדמת הבמה של הרגע החגיגי – ולתמונה שתופץ למערכות העיתונים.
בכל תמונה כזו שמגיעה למערכת אני תוהה ביני לבין עצמי מה חושב האורח הנכבד הנקרא לדוכן, שמניח את ידו על אותו כפתור מוזר - כשלפתע מגיחים מכל הצדדים אנשים מחוייכים במיטב מחלצותיהם, נצמדים אליו מימין ומשמאל, מבושמים מעונג, ומניחים על ידו המסכנה עשרות כפות ידיים שדוחפות את כף ידו המסכנה מטה לתוך הכפתור המסכן לא פחות.
ככל שמדובר באורח ישראלי של הבורסה, שמורגל במנהגי הכבוד המקומיים, ייתכן שהוא רואה בההידחפות הזו משהו מצחיק קצת, סצינה אפריים קישונית קלאסית, אם תרצו. לאורחים נכבדים שבאים מעבר לים, כמו מנהלי מיילן שפקדו את הבורסה השבוע לרגל פתיחת המסחר במניה – וכמה מנהלי חברות קטנות יותר שקדמו להם – וכמו ראש העיר הלונדוני שיגיע מעבר לים, זה כנראה מזכיר יותר שוק. שוק של שכונה, לא של הון.
כך או כך, מכובד זה לא. טקס פתיחת מסחר לא צריך להיראות כמו סצינה של קישון עליו השלום. אורחי הבורסה הם אלה שראוי לשלוח לכפתור הפתיחה, ואם מדובר במשלחת, לתת להם לבחור את נציגיה. ככל שהבורסה מתעקשת לשלוח נציג/ה או נציגים, מקומם ברקע בלבד, או בצדדים - כשהחוגג ואנשיו במרכז לבדם.
נכון, אנו עוסקים כאן כמובן בצורה ולא בתוכן, ועל פי רוב מה שיש בתוך הקנקן חשוב יותר ממראהו - ובעניין מה שיש בקנקן, המחמאות שנאמרו לעיל על אנשי הבורסה. אך במקרים מסוימים, לנראות יש משקל וחשיבות לא פחותה מלמהות, ודאי כמדובר בבחירה מודעת להציג דווקא את הקנקן לציבור.
הבורסה יכולה לוותר על טקסים ולפתור בכך את בעיית הכיבוד הנדרש לאנשיה, אך משעה שבחרה בטקס - כדאי שתעשה אותו בטום טעם. בבורסות הגדולות של ניו יורק מעמידים את החוגגים בקדמה הבמה, לעתים עם החתמים והגורמים המעורבים בהנפקה בצדדים. הפקידות של הבורסה, אם נמצאת, מופיעה לכל היותר ברקע. יש יוצאים מן הכלל, ככה זה כיש לך בבגאז' ההיסטורי אלפי טקסים, אך הכלל הוא ברור - בעלי השמחה מקדימה. רוצים גם? בצד או מאחור.
בטקסים הם מבינים, האמריקאים. וככל שתבחר הנהלת הבורסה המקומית לאמץ את גישתם, כך אירועיה יהפכו למכובדים בהרבה.
