עו"ד זייף חתימת לקוח על הסכם ולקח את הכסף, האם ההסכם תקף?

אדם שנפגע בתאונת עבודה פנה לבן משפחתו העורך דין כדי שיתבע בשמו פיצוי על נזקיו. עורך הדין מעל באמונו וביהמ"ש ביטל את ההסכם, וחייב אותו בהוצאות

האיש, כיום בן 34, נפצע (כעובד "ל.מ. שירותי כח אדם") לפני כ-10 שנים בשטח המפעל של "כרמל מערכות מיכלים". במטרה לקבל פיצויים על נזקיו, פנה האיש לעורך דין, קרוב משפחה, שייצג אותו בהליכים המשפטיים נגד החברות.

בינואר 2009, הגיש עורך הדין את התביעה לבית משפט השלום בחדרה, ולאחר חודשיים, הגיע להסכם פשרה עם חברות הביטוח של החברות, "כלל" ו"הראל", לפיו ישולמו ללקוחו 50,000 שקל בתמורה למחיקת התביעה. הלקוח עצמו אגב, לא היה מודע להסכמות אלה.

חברות הביטוח הפקידו את הכסף בחשבונו של עורך הדין, אך זה לא העביר את הסכום ללקוחו ואף לא פעל למחיקת התביעה.

לאחר 3 שנים נמחקה התביעה עקב חוסר מעש, ולאחר שניסיונות הלקוח לברר היכן עומדת תביעתו לא הצליחו, הוא החליט להעביר את הטיפול בעניינו לעורך דין אחר.

לאחר שגילה על הסכם הפשרה, הוא פנה ביוני 2013 לעורך דינו לשעבר בדרישה לקבל את הכספים, אך זה התעלם מפנייתו, ולכן, הוא הגיש תביעה לבית משפט השלום בחיפה נגד עורך הדין והצדדים להסכם הפשרה, וביקש להכריז על ביטולו.

לטענתו, עורך הדין הנתבע זייף את חתימתו על ההסכם ולמעשה גזל את כספי הפיצויים שלו – ומשכך, ההסכם לא מחייב אותו. התובע אף האשים את הנתבעות (המעסיקות לשעבר וחברות הביטוח שלהן) בכך שלא דאגו לוודא שהנתבע פעל כפי שהתחייב בהסכם הפשרה, וביקש להטיל גם עליהן אחריות לתוצאה.

מנגד, טענו הנתבעות כי פעולותיו של עורך הדין לא חרגו מההרשאה שקיבל בייפוי הכח מהתובע, וכי לא הייתה להן כל דרך לדעת על זיוף החתימה הנטען.

עורך הדין טען כי התובע אישר את הסכם הפשרה והסמיך אותו טלפונית לחתום בשמו. הוא אמנם הודה בכך שלא העביר את כספי הפשרה לחשבון התובע, אך תירץ זאת בקיומו של עיקול כספי על חשבונו.

שקר כפול

השופטת קיבלה את גרסת התובע, לפיה כלל לא היה מודע לקיומו של הסכם הפשרה, אך עם זאת דחתה את טענותיו כלפי המעסיקות וחברות הביטוח, כיוון שגם היא סברה שלא הייתה להן כל דרך לדעת שחתימתו זויפה, בטח בהתחשב בכך שהן לא היו רשאיות לפנות לתובע עצמו, בהיותו מיוצג על ידי עורך דין.

מכיוון שהוכח לה שהסכם הפשרה התבסס על שקר כפול של הנתבע, אחד לנתבעות, שחשבו שהתובע חתם על ההסכם, והשני לתובע, שכלל לא ידע עליו, הגיעה השופטת למסקנה שיש לקבל את התביעה לבטלות ההסכם.

לנוכח התנהלות הנתבע, האחראי הישיר לתוצאות העגומות, השופטת חייבה אותו לשלם לכל אחד מהצדדים לתביעה 8,500 שקל בתוספת לאגרת בית המשפט, והוסיפה כי לצדדים שמורה הזכות להגיש נגדו תביעות כספיות לפיצוי על נזקיהם.

לפסק הדין

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

* עו"ד אמיר שושני עוסק במשפט אזרחי-מסחרי ובדיני חוזים