$
דעות

עזבו אותנו ממספרים

איך ייתכן שבמדינה עם אבטלה נמוכה, ריבית אפסית ונדל"ן שלא מפסיק לעלות אין צמיחה כלכלית? התשובה היא שלצד הנתונים הסטטיסטיים יש מציאות שאי אפשר למדוד באמת או שלמדינה יש אינטרס לא למדוד

טל שביט 08:0509.10.15

הנתון האחרון על צמיחה אפסית של המשק הישראלי ברבעון השני של 2015 הפתיע את ממשלת ישראל ואת האוצר. איך ייתכן שבמדינה עם אבטלה נמוכה, ריבית אפסית ונדל"ן שלא מפסיק לעלות אין צמיחה כלכלית? איך נתון הצמיחה מסתדר עם התורים הארוכים בנתב"ג, המסעדות המלאות בשבת וכמות הרכבים החדשים על כבישי ישראל?

 

התשובה האמיתית היא אולי שהנתונים לא באמת משקפים את המציאות. יש כלכלה על הנייר שנמדדת בעזרת פרמטרים מאקרו כלכליים מסורתיים ויש מציאות שאי אפשר למדוד או שלמישהו יש אינטרס לא למדוד.

 

הכלכלה השחורה בישראל מוערכת בכ-20% מהתמ"ג, בערך פי 2 מכל מדינה מערבית אחרת. את הכלכלה הזו קשה למדוד ומדובר בהערכות שיכולות במציאות להיות גבוהות בהרבה. את הכלכלה הזו האוצר לא רואה בנתוני גביית המיסים ולא בנתוני השכר ששולם או הרווח של המגזר העסקי.

 

ולמה המדינה לא עושה מאמצים על מנת להפחית את היקף הכלכלה השחורה בישראל? אולי כי החשש הגדול שאלו שמניעים את הכלכלה השחורה יפסיקו לעבוד אם יצטרכו להתחיל לשלם מסים.  20% מהתמ"ג זה בעצם 20% מהפעילות הכלכלית במשק, ותתארו לכם מה יקרה כשהמדינה תחליט לפגוע ב-20% מהפעילות הכלכלית במשק.

 

אין לממשלת ישראל הנוכחית, ולא היה גם לממשלות העבר, את האומץ לשנות את מבנה המשק הישראלי ולצמצם את התופעה הפסולה הזו של כלכלה שחורה אחת ולתמיד ולהבריא את המשק הישראלי. תהליך כזה דורש צעדים ארוכי טווח והשקעה לטווח ארוך. זה לא דבר שמאפיין את המדיניות הכלכלית בישראל ומעולם לא אפיין.

 

גם נתוני התעסוקה המדהימים של כ-5% אבטלה בלבד, לא מסתדרים עם נתוני הצמיחה. איך באמת אפשר לדעת כמה אנשים לא עובדים בישראל? זהו שאי אפשר.

 

הכלכלה השחורה יוצרת תעסוקה לאלו שלפחות בעיניי המדינה הם בלתי מועסקים או בכלל לא נספרים בשוק העבודה. מי שעובד בשחור אולי עובד בפועל אבל אף אחד לא יודע עליו. מצד שני שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל הוא נמוך יחסית. מה שאומר שיש לא מעט אנשים שפשוט לא עובדים מבחירה. מתוכם גם אוכלוסיות שלמות ששיעור ההשתתפות שלהן בשוק העבודה הוא נמוך מאד ביחס לאוכלוסייה הכללית (כמו הגברים במגזר החרדי).

 

שר האוצר משה כחלון. יש כלכלה על הנייר שנמדדת בעזרת פרמטרים מאקרו כלכליים מסורתיים ויש מציאות שאי אפשר למדוד או שלמישהו יש אינטרס לא למדוד שר האוצר משה כחלון. יש כלכלה על הנייר שנמדדת בעזרת פרמטרים מאקרו כלכליים מסורתיים ויש מציאות שאי אפשר למדוד או שלמישהו יש אינטרס לא למדוד צילום: אלכס קולומויסקי

 

המסקנה היא שאף אחד לא באמת יודע כמה מובטלים יש בארץ. וככל הנראה אם כל אדם שכשיר לעבוד היה דורש עבודה האבטלה בארץ הייתה גבוהה בהרבה ממה שמוצג. אבל לאף אחד בממשלה אין באמת אינטרס להציג את הנתון הזה בתקשורת כי הרי עדיף להתהדר בשיעור אבטלה נמוך.

 

ואולי למדינה נוח להשאיר את המצב הקיים. כי הרי הרבה יותר קל ליצור מקומות עבודה רק לחלק מהאזרחים מאשר לעודד את כולם לצאת לשוק העבודה ואז צריכים לדאוג להרבה יותר השקעות שייצרו מקומות עבודה. ומה שווים נתוני התעסוקה עם חוסר השוויון הולך וגדל? אולי במקום למדוד את שיעור האבטלה ימדדו בישראל את שיעור האבטלה ביחס לאי השוויון. מדד כזה יוכל להראות האם הירידה באבטלה אפקטיבית מקטינה את חוסר השוויון או אולי מגדילה אותו. זה יהיה מבחן

אמיתי למדיניות כלכלית. אבל בינינו למה שמישהו יעשה את זה?

 

והנדל"ן? אין קשר בין עליית מחירי הנדל"ן לצמיחה בישראל. מה שיכול להסביר את מה שקורה בנדל"ן זה חוסר השוויון בישראל שמייצר משקיעי נדל"ן שבעזרת ריבית נמוכה והון עצמי מנפחים את מחירי הדירות ומהצד השני זוגות צעירים שלא מצליחים לרכוש דירה. וכאן לממשלת ישראל אין באמת אינטרס לעשות משהו. כי הרי הממשלה תאבד מיליארדים מגביית מיסים אם מחירי הנדל"ן ירדו ב-20%.

 

אז די עם שי קטן לחג שרק מגדיל את אי השוויון (הורדת המע"מ ב-1%) ודי עם משחקים בנתונים סטטיסטיים. אתם שם בירושלים תתחילו לעבוד ולחשוב לטווח הארוך. הכלכלה הישראלית חולה מאד, כבר הרבה שנים וזה הזמן לעשות טיפול שורש לפני שיהיה מאוחר מדי.

 

פרופ' טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, סגן הדיקאן, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x