למה קיבל פושט רגל פטור מחובות של כחצי מיליון שקל
ביהמ"ש קיבל את דעתו של הנאמן שהחייב פעל בתום לב, וזאת בניגוד לנושים, שטענו שהוא נכנס לחובות בידיעה שיוכל להתחמק מהם
בשנת 2000 הגיש חייב בקשה לפטור מתשלום חובותיו, לאחר שמפעל לייצור בגדי ילדים שהיה בבעלותו קרס. ההליך הסתיים בהסדר נושים, מבלי שהחייב הוכרז כפושט רגל.
בקשה שנייה לצו כינוס (הליך בו מכירים בחייב כפושט רגל ואוספים את כל נכסיו כדי לחלק אותם בין נושיו) הוגשה לכונס הנכסים הרשמי ב-2007, אולם היא לא יצאה לפועל בעקבות התנגדות הכנ"ר.
ב-2011 החייב הגיש בקשה שלישית לפטור מתשלום חובותיו לבית המשפט המחוזי בירושלים. החייב הסביר שהסתבך כלכלית בעקבות קריסת שלוש חנויות שהפעיל בין 2004 ל-2007. לטענתו, הקריסה נבעה מהפסקת אשראי שהעניק לו בנק מרכנתיל דיסקונט, אחרי שבעל הזיכיון שמכר לו את החנויות, הונה אותו. קריסתו, הוסיף, הובילה גם לקריסת בנו שהיה ערב לו באופן אישי.
החייב קיבל צו לכינוס נכסיו בינואר 2012 ונקבע שישלם 1,500 שקל בחודש. כעבור עשרה חודשים הוא הוכרז כפושט רגל, אז הופחת התשלום החודשי ל-500 שקל. ביוני 2015 ביקש החייב לקבל הפטר (פטור מתשלום יתרת חובותיו).
הנאמן סבר שיש לקבל את הבקשה משום שהחובות נוצרו בתום לב. הוא הסביר שהחייב שילם את התשלומים החודשיים שנקבעו לו בצו הכינוס, למעט פיגור שנוצר בעקבות ניתוח מעקפים שעבר. הנאמן גם ציין שהחייב עשה את מירב המאמצים כדי למצוא מקום עבודה ולשלם את חובותיו, כולל הוצאת רישיון נהיגה על אוטובוס.
אילוסטרציה צילום: shutterstock
הנושים שהתנגדו לפטור טענו שהחייב יצר את חובותיו בידיעה ברורה שאינו מתכוון להחזיר אותם, והוא מנצל לטובתו את הליכי פשיטת הרגל. לטענתם, החייב מסתיר כספים באמצעות אמו ולדעתם הנאמן לא ביצע חקירה מעמיקה משום לא בדק את בני משפחתו של החייב ואת שותפו, שסייע לו להונות אותם.
נגד החייב הוגשו תביעות חוב בלמעלה מ-9.5 מיליון שקל. שבע תביעות נוספות הוגשו באיחור. התביעות שהוגשו במועד נבדקו ואושרו חובות בסך 568,527 שקל.
הנאמן פטור מלהכריע
מטרות הליך פשיטת הרגל, הסבירה השופטת עירית כהן, הן לחלק את נכסי החייב בצורה שוויונית ויעילה בין נושיו, ולהניח לחייב תם לב, שלא יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מהחובות המעיקים עליו.
מאחר שהשיקול העיקרי במתן הפטור הוא תום לבו של החייב, ולאחר שהנאמן סבר שנסיבות הסתבכותו והתנהלותו נוצרו בתום לב, קיבלה השופטת את עמדתו. בתוך כך ציינה השופטת כי הנושים לא תמכו את טענותיהם בראיות וגם התייחסה בחיוב לעובדה שהחייב החל לעבוד מיוני 2013.
לבסוף פסקה השופטת, שיינתן לחייב הפטר בכפוף לכך שיפקיד לקופת הכינוס 14,000 שקל (המשקף את חוב הפיגורים שצבר ותשלום חודשי נוסף בסך אלף שקל לשנה), תוך 30 ימים.
השופטת פסקה לנאמן שכר טרחה בסך 500 שקל לשנה. היא גם קבעה שבשל יתרת הכספים הנמוכה שנותרה בקופה, והיקף העבודה הכרוך בבירור תביעות החוב שהוגשו באיחור וטרם נבדקו, הוא פטור מלהכריע בהן.
• ב"כ החייב: עו"ד ברדה איתי
• ב"כ המשיבים: הכנ"ר; הנאמן עו"ד יוסף ניר
* עו"ד עופר פרץ עוסק בדיני פשיטות רגל, והוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
