שילוב מיעוטים לא רק כשכירים

עשור האחרון הצליחה ישראל לסגור את הפער בשיעור התעסוקה בינה לבין רוב המדינות המפותחות: שיעור התעסוקה אצלנו היום עומד על 78% בקרב האוכלוסייה בגילי 18–66 - בדיוק כמו השיעור הממוצע שנרשם במדינות החברות ב־OECD.

זה הישג מרשים, אך הוא עדיין רחוק משיעור התעסוקה במדינות המפותחות־יותר, שעומד על 85%. החברה והכלכלה בישראל זקוקות לקפיצת המדרגה הזו, וההצלחה בה תלויה מאוד בהתפתחויות הכלכליות והחברתיות שיירשמו בעשור הקרוב בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. כיום שיעור התעסוקה באוכלוסיה הזו נמוך יחסית, ועומד על 51%; צמיחה בו מותנית בגידול שיעור התעסוקה של הנשים הערביות, העומד כיום על 30%.

מצב התעסוקה של ערביי ישראל קשור באופן הדוק לתשתית העסקים בבעלות הערבים. כיום קיימים במגזר כ־20 אלף עסקים של עצמאים ועוד כ־30 אלף עסקים בבעלות ערבים שבהם עובד לפחות שכיר אחד. עסקים אלו מספקים כ־40% מפתרונות התעסוקה של כלל העובדים הערבים. עסקים בבעלות ערבים המעסיקים שכירים הם לרוב עסקים קטנים שנושאים אופי משפחתי.

עסקים רבים במגזר הערבי סובלים מחסמים ניכרים, שהסרתם תגדיל באופן משמעותי את סיכויי השרידות שלהם: כ־55% מהעסקים דיווחו על קשיים רבים בהשגת אשראי, 50% ציינו שמחסור בציוד ובמכונות הוא חסם מרכזי לפיתוחם, 40% קבלו על מחסור בשטחים לאזורי תעשייה, ו־35% טענו שהקשר אל השווקים במרכז הארץ מכביד על גדילתם. אבל יותר מכל מעניין הממצא שכ־75% מהעסקים ציינו שהתגברות התחרות מקשה עליהם להתפתח. נכון, עסקים בכל חתך אינם אוהבים תחרות - אבל בהקשר הנוכחי, כדאי לשים לב שהתחרות באה בעיקר מכיוונם של עסקים בבעלות יהודים. אלו מאופיינים ברמה גבוהה יותר של טכנולוגיה וניהול, עם נגישות גבוהה יותר למקורות מימון לפיתוח ואשראי בהשוואה לעסקים בבעלות ערבית.

השורה התחתונה של כלל החסמים האלה היא בעייתית: עסקים בבעלות ערבית אינם יכולים להציע שכר ותנאים נאותים לעובדיהם; יותר מ־50% מהם דיווחו שהם מתקשים לאייש משרות של עובדים מקצועיים, ו־20% מתקשים אף לאייש משרות לעובדים בלתי־מקצועיים.

הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי פעלה בהצלחה לא מבוטלת בשנים האחרונות כדי לקדם את יעדי התעסוקה בקרב המגזר הערבי. בנוסף, השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, הקימה לאחרונה ועדת שרים לקידום מגזר המיעוטים. יחד עם זאת, למרות העשייה והתוצאות החיוביות, המלאכה עוד מרובה - וכדי לקדם אותה ולרשום נוספים יש לבחון כמה מהנחות היסוד ששימשו עד כה בגיבוש הפתרונות הכלכליים, התעסוקתיים והחברתיים לאוכלוסייה הערבית.

לצד פתרונות תעסוקה שמושתתים על שילוב האוכלוסייה הערבית בעסקים בבעלות יהודים, יש לפתח את העסקים העצמאיים במגזר, כדי שניתן יהיה להמשיך ולהגדיל את השתלבותה של האוכלוסייה הערבית בכלכלה ובחברה בישראל ובקידום יעדיה ארוכי הטווח. כלי המדיניות חייבים לשמור על איזון בפיתוחם של שני מגזרי העסקים, הערבי והיהודי, זה לצד זה, ולא זה במקום זה. כלי המדיניות חייבים להיות מותאמים למאפייני העסקים ולתרבות היזמית של האוכלוסייה הערבית, ולהדגיש לא רק את פיתוח מאפייני האוכלוסייה, כפי שנעשה בשנים האחרונות, אלא גם את פיתוח מקומות העבודה הקיימים והחדשים. נוסף על כך, ולא פחות חשוב, כלי המדיניות חייבים להדגיש גם את מדיניות ההון האנושי, כי רק היא תבטיח את מיצוי יכולותיה וכישוריה של האוכלוסייה הערבית בישראל.

הכותב הוא ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי במשרד לשוויון חברתי