$
דעות

ככה לא מעודדים את שוק ההון

טיוטת "מפת הדרכים" שפרסמה הרשות לניירות ערך להערות הציבור היא יוזמה מבורכת שמנסה להקל על חברות ובעיקר חברות שנמצאות סביב ההנפקה הראשונה. חבל שהיא מפספסת את המטרה

רו"ח יזהר קנה 08:0104.09.15

במסגרת "מפת הדרכים" של הרשות לניירות ערך בישראל, פרסמה הרשות נוסח להערות הציבור של "עידוד הנפקות בישראל". בפרסום זה מפורטת סדרת ההקלות הנוספת שבכוונתה לבצע, שעניינה ביצוע התאמות בדין ובסביבה הכלכלית סביב הנפקות ראשונות של הון לציבור, באופן שיעודד חברות לראות בבורסה אפיק פיתוח וגיוס הון ראוי ומתאים לצרכיהן. התאמות והקלות אלה מתייחסות בעיקרן לתקופה של שלוש עד חמש שנים ממועד ההנפקה הראשונה לציבור.

 

בתיקוני חקיקה אלה ישנן לצערי מספר הצעות, אשר יביאו להפחתה בלתי מידתית ברמת הדיווח והשקיפות של החברות הציבוריות בישראל, כמו גם יצירת מוסכמות לכאורה של כללי רגולציה שחשיבותם פחותה במקביל ובניגוד למטרה הכללית של חקיקת ההקלות יש התעלמות מכשלים בהוראות רגולציה בלתי מוצדקות, ואשר "עלותן" כבדה ביותר. על כך הצביעה לשכת רו"ח בישראל, מזה שנים, והן אינן מקבלות את טיפולן בהצעה זאת.

 

להלן הנקודות העיקריות אשר להבנתי נדרש לתקנן אל מול הנוסח שפורסם לציבור. 

 

הבורסה בתל אביב הבורסה בתל אביב צילום: אוראל כהן

 

כן להקלה באכיפה המינהלית, לא ל-ISOX

 

האכיפה המנהלית שהינה, מעת לעת, דורסנית ומוגזמת הינה אחת הסיבות העיקריות, לא רק להעדר רישומן של חברות חדשות למסחר, אלא גם ואולי אף בעיקר למחיקתן של חברות למסחר. כיוון שכך הרי שצעדי הקלה הינם מבורכים ביותר, אך הם מעט מידי ולאוכלוסיה מצומצמת מידי, והם למעשה נדרשים גם לחברות נסחרות, לא פחות מאשר לחברות אשר ניירות הערך שלהם נרשמים לראשונה למסחר.

 

בכוונת הרשות להציע "פטור" מקבלת חוות דעת של רואה החשבון המבקר בדבר אפקטיבית הבקרה הפנימית בחמש השנים הראשונות. כידוע בישראל נדרשים תאגידים מדווחים רבים לחוות דעת בנושא זה "על רכיבי הבקרה הפנימית" או בשמה ISOX. וזאת בשונה מהדיווח המורחב על הבקרה (SOX) לתאגידים מסוימים כמו חברות דואליות והמגזר הפיננסי.

 

לדעתי תקופת זמן של חמש שנים הינה ארוכה מידי ואין כל הצדקה שחברה לא תתארגן לדיווח שכזה, לא יאוחר מהשנה השנייה ממועד הנפקתה.

 

מאידך, וחשוב הרבה יותר, יש בהזדמנות זאת של הליך חקיקה לבטל לחלוטין את יצור הכלאיים המכונה ISOX לכל החברות "הבינוניות" ולדרוש רק SOX מלא לחברות הגדולות ביותר. זהו תיקון הכרחי, שיקטין בבת אחת את מספר התאגידים המדווחים שלא לצורך על אפקטיביות רכיבי הבקרה הפנימית . להבנתי, כפי שהתבטאתי לא אחת, הדרישה ל- ISOX , חבל כי באה כלל לאוויר העולם.המצב שבו כיום כמחצית מהתאגידים במדד מניות ת"א-25 מיישמים ISOX הוא לא הגיוני לחלוטין .

 

פטור מוועדת המאזן הוא טעות

 

זאת ועוד, מוצע ע"י הרשות כי חברות העונות על ההגדרה של "תאגיד קטן" יהיו פטורות בתנאים מסוימים ממינוי ועדת מאזן עד חלוף חמש שנים ממועד הפיכתן לחברה ציבורית. דווקא מינוי ועדת מאזן היה מהצעדים המבורכים שננקטו בחקיקה לפני מספר שנים ואשר הוכיח עצמו. מינוי שכזה תועלתו עולה מהותית על עלותו ולכן אין מקום לבטלו, ובמיוחד לתאגידים בצעדיהם הראשונים בעולם הדיווח החשבונאי לציבור אשר נדרשים לוועדה שכזאת.

 

ככל שאחזקות הציבור גדולות יותר כך חשיבות המידע לציבור גדולה יותר

 

הבחנה לפי גודל בין חברות גדולות בינוניות וקטנות: בקשר למספר הצעות לתיקוני החקיקה נעשתה הבחנה לפי גודל בין התאגידים השונים – בהתאם למבחן ההון העצמי או הערך הנקוב של אג"ח שלו או שווי השוק של כלל מניות התאגיד. לדעתי, הבחנה זאת שגויה ומחטיאה את מטרתה. המבחן צריך להיות לפי הערך של אחזקות הציבור הנסחרות בשוק פעיל - והכלל הזה צריך לחול הן על התאגידים שמנפיקים לראשונה, והן לתאגידים שניירות הערך שלהם כבר נסחרים.

 

הרעיון של הצעתי זאת הינו שככל שאחזקות הציבור גדולות יותר, הרי שקיימת חשיבות רבה יותר לגבי מידע זה לציבור. כיוון שכך, יש לדוגמא הצדקה כאשר שווי חברה 200 מליון שקל ואחזקות הציבור 75% כלומר 150 מליון שקל, ואין לה הצדקה כאשר שווי חברה 300 מליון שקל ואחזקות הציבור 20% - 60 מליון שקל.

 

לקביעה זאת הגיון גם מהסיבה שעלות גיוס הכסף בשוק ההון הינה נמוכה מעלות הגיוס במערכת הבנקאית, אך מנגד קיימות עלויות אחזקת התאגיד כציבורי.ככל שאחזקות הציבור גדולות יותר קיימת הצדקה לדרישה מהתאגיד המדווח לשאת בעלויות גבוהות יותר כתאגיד ציבורי אשר ממומנות בפער הריבית.

 

יזהר קנה הוארו"ח, סגן נשיא לשכת רו"ח בישראל, משתתף בדיוני המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x