$
דעות

לאתגר את סל התרופות

בשני העשורים האחרונים חברות התרופות מתמקדות בפיתוח תרופות ביולוגיות שנמצאו יעילות במיוחד, אך גם יקרות במיוחד. מה צריך לשנות בשיטה כדי שאלו יגיעו גם לחולים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם?

פרופ' שוקי שמר 18:5031.08.15
תעשיית הפארמה העולמית משקיעה סכומים ניכרים במחקר ופיתוח של תרופות חדשות ונמצאת בין חמש התעשיות המובילות בעולם מבחינת היקפי הכנסות וגודל עם צפי בשנים הקרובות לקצב צמיחה גבוה מ-10% לשנה. מאז ריצוף הגנום האנושי בשנת 2000 מתמקדות חברות התרופות בפיתוח תרופות ביולוגיות ותרופות "נישה" יעילות מאוד ויקרות מאוד עבור מספר קטן מאוד של מטופלים, לעומת פיתוח תרופות כימיות עבור מספר גדול של מטופלים (blockbusters).

 

לתוכנית המלאה של הוועידה הכלכלית הלאומית לחצו כאן

 

התמחור הגבוה של תרופות ה"נישה" הללו מתאפשר בזכות ההגנה הפטנטית והקושי בייצור ובקביעת הזהות הביולוגית של ביוסימילאר (מקביל לגנריקה בתרופות כימיות), מעבר להצדקת עלויות הפיתוח הגבוהות וחרף הגודל הקטן מאוד של השוק.

 

המספר הגדל והולך של תרופות אלה ותרופות ביולוגיות פורצות דרך יוצר אתגר כלכלי עצום בפני מערכות בריאות והגופים המבטחים. על מנת להבין את גודל האתגר אביא שתי דוגמאות של תרופות חדשות ופורצות דרך מסל 2015 אשר תועלת הבריאות בהכללתן בסל איננה מוטלת בספק, אולם העומס התקציבי (budget impact) מציב רף חדש להכלת עלויות במערכות הבריאות ומביא לידי ביטוי באופן המובהק ביותר את הערבות ההדדית של "מחיר גבוה מאוד למעט מאוד מטופלים".

 

קבוצת התרופות הראשונה היא דוגמה טובה למחיר של תרופות "יתום" למחלה "לא יתומה" ומתייחסת לשש תרופות פורצות דרך לטיפול בצהבת נגיפית מסוג C. למרות התועלת הברורה שבטיפולים אלה, מספר המטופלים הפוטנציאלי (כ-10,000) כפול העלות למטופל

(כ- 200 אלף שקל), מהווים עומס תקציבי גבוה פוטנציאלי (כ-2 מיליארד שקל), אשר מציב רף חדש להלכת עלויות ע"י מערכות הבריאות.

 

קבוצה נוספת של תרופות הן תרופות "נישה" המתאימות לתת-אוכלוסייה צרה מאוד של מחלה בעלות של מאות אלפי שקלים למטופל. אלו הן תרופות ביולוגיות יקרות מאוד, מכוונות מטרה, כדוגמת Imbruvica שהוכללה בסל 2015 לקבוצה קטנה של כ-36 חולי לויקמיה לימפוציסטית כרונית בעלות למטופל לשנה הגבוהה מ-400 אלף שקל. בנוסף, מאחר ותרופות אלו מכוונות לפרופיל מולקולרי מסוים המתאים לקבוצת חולים מוגדרת במחלה מסוימת, תיאורטית הן יכולות להתאים לכל קבוצת חולים עם פרופיל מולקולרי זהה בכל מחלה. כך הן הופכות מתרופות נישה ל-Niche busters, כדוגמת הקיטרודה שהוכללה בסל 2015 לטיפול במלנומה ונמצאת בניסויים קליניים לטיפול במחלות סרטן נוספות (כדוגמת ראש-צוואר, ריאות, קיבה ושלפוחית השתן).

 

כאמור, אלו הבעיות שהגופים המממנים בארץ ובעולם יצטרכו להתמודד בשנים הקרובות ולכן עליהם למצוא דרכים יצירתיות וחדשות שיאפשרו את הכללתן של תרופות אלה במסגרת המימון הציבורי (או הפרטי) אחרת, המטופלים יישארו ללא טיפול פורץ דרך.

 

 צילום: shutterstock

 

לדאוג לסל הטוב ביותר במחיר הטוב ביותר

 

התרופות החדשות הן תרופות יקרות מאוד מכוונות פרופיל ביולוגי ולא מחלה, דבר היוצר קושי באומדן מספר המטופלים הפוטנציאלי. עובדה זו היא בעלת משקל רב בהערכת המעמסה התקציבית (budget impact) על המממן ולכן יש צורך בפיתוח והטמעת שיטות לגידור הסיכון, כדוגמת הסכמי חלוקת סיכונים.

 

יש להטמיע ולפתח מודלים חדשים שיאפשרו תמחור גמיש של הטכנולוגיה, שיהיה פועל יוצא של מספר המטופלים. לדוגמה, הסכמים המאפשרים גידור של מספר המטופלים יכולים לספק מסגרת למימון התרופה והנגשתה למטופלים במחיר נמוך בלי לשנות את המחיר המוצהר של החברה.

 

בישראל יש עדכון שנתי של תרופות חדשות (מול תקציב שנתי משתנה). הטכנולוגיות מתחרות מול הטכנולוגיות שמוגשות באותה שנה ואל מול התקציב של אותה שנה וזה עלול ליצור עיוות בסל. קרי, טכנולוגיה מחוץ לסל הטובה יותר מטכנולוגיה שנמצאת בסל, רק בגלל שהן לא התחרו ברשימה ובתקציב של אותה שנה. על מנת למנוע את העיוות יש לבחון מודלים של שחלוף חלקי או לחילופין לבחור בקריטריון מידוד אחיד עבור כלל הטכנולוגיות כמו באנגליה שם כל טכנולוגיה נמדדת מול ערך סף קבוע (cost per QALY) עלות מול שנת חיים איכותית בהיבט הבריאות.

 

שינוי שיטת ההקצאה או הקצאה מתעדכנת. בגלל אופיים של הטיפולים החדשניים ושינוי הפרוגנוזה של המחלה, יהיה צורך בעדכון ההקצאה במשך השנים. לדוגמה, היקף המטופלים בצהבת כבד נגיפית צפוי לרדת בסדרי גודל בתום 5 שנים, ולכן ההקצאה של 100 מיליון שקל לשנה חייבת להתעדכן.

 

גם להתאגדות מדינות יש כוח לייצר שינוי. כך למשל אמנה עליה חתומות מספר מדינות תסייע להנגיש את התרופות החדשות לחולים הזקוקים להן תוך הכלת עלויות והורדת המחיר. כבר היום יש ניצני מחאה נגד מחיר גבוה של התרופות הביולוגיות החדשות.

 

בנוסף יש לשנות את שיטת התעדוף. עבור תרופות הנישה והתרופות הביולוגיות, העדיפות תעשה יותר על בסיס תעדוף מאפייני המטופלים (יש צורך בהגדרת קריטריונים, כגון חומרת ומאפייני המחלה, מספר המטופלים, חלופות ועוד), ולא תעדוף המבוסס בעיקר על התועלת הקלינית והבטיחות של הטכנולוגיה כפי שנעשה עד היום.

 

ומה יש לעשות בינתיים? עד לפתרון הסוגיות שמציבות תעשיות הפרמצבטיקה והטכנולוגיה בפני החברה יש להגדיל את סל הבריאות ל-2% לשנה מעלותו הכללית.

 

פרופ' יהושע (שוקי) שמר, יו"ר מועצת המנהלים אסותא מרכזים רפואיים, מנהל המרכז הישראלי לניהול טכנולוגיות במערכת הבריאות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x