$
משפט

"ההנחיה החדשה של רשות העתיקות נועדה לחסל את הענף"

15 סוחרי עתיקות עתרו לבג"ץ נגד רשות העתיקות המפקחת עליהם. מבקשים לבטל הנחיה של הרשות לקטלג את הסחורה שלהם, שלטענתם תגרום להם נזק כספי אדיר

משה גורלי 08:4526.08.15
כל רגולטור נוטה לחשוד ולפקפק במושאי פיקוחו, הרי בשביל זה הוא קיים. בעתירה שהגישו בשבוע שעבר 15 סוחרי עתיקות נגד רשות העתיקות, הרגולטור שלהם, נטען שלא מדובר רק בפיקוח ובהכבדת יד, אלא בכוונה לחסל את הענף. לשיטתם, הנחת העבודה של הרגולטור היא שהסוחרים, גם אם אינם שודדי עתיקות בעצמם, הם סוג של שותפים ופעילים בענף שיש להכריתו. העניין הוא, מזכירים העותרים, שהמחוקק התיר להם לעסוק במקצועם.

 

הרקע הוא הנחיה חדשה של רשות העתיקות, שלפי העותרים היא "מאבק נוסף במלחמה שמטרתה לחסל את ענף המסחר בעתיקות". ומהי אותה הנחיה? תיעוד מלאי העתיקות שברשות הסוחר במערכת מחשב, לרבות תמונה של כל פריט ועדכון ממוחשב כמעט מיידי של כל פעולה שנעשית בקשר לפריט מסוים. העותרים, באמצעות עורכי הדין מוטי ארד ונועה מונרוב ממשרד רון גזית רוטנברג ושות', מסבירים שמילוי החובה הזו אמור להיות תנאי לחידוש רישיונו של הסוחר. כלומר שמי שלא יעמוד בה יאבד את רישיונו. אלו דרישות חסרות תקדים בעולם המערבי, ו"מחמירות יותר מאלה המוטלות על סוחרי כלי נשק, תרופות או חומרים מסוכנים", טוענים הסוחרים.

 

ההוכחה הניצחת לטענותיהם היא דברים שאמר מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות, אמיר גנור. לפי העתירה, גנור אמר בדיון בוועדת החינוך של הכנסת: "אנחנו המדינה היחידה שמתירה בחוק סחר בעתיקות, אצל כל המדינות שסביבנו, העתיקות שייכות למדינה ואסור בכלל להתעסק איתן, אסור למכור אותן ובוודאי שאסור לסחור בהן ולייצא אותן. לצערנו, בגלל סיבות היסטוריות - קבלת חוק העתיקות ב־1978, השאירו את הפתח הזה. בפועל, רוב המלאי שבידי הסוחרים, מתישהו, בשלב מסוים, נשדד, אם זה לפני חוק העתיקות או אחריו".

 

סחר בלתי חוקי בעתיקות. רשות העתיקות פועלת להגברת הפיקוח סחר בלתי חוקי בעתיקות. רשות העתיקות פועלת להגברת הפיקוח

 

במשפט פלילי נגד סוחרי עתיקות (שהסתיים בזיכוים) העיד גנור, וגם שם הדגיש את כוונתו לחסל את סחר העתיקות. "אני סברתי שצריך לאסור את סחר העתיקות בישראל. המחוקק קבע אחרת. מה שנשאר לי לעשות זה לפעול במסגרת השיניים שהחוק מתיר לי ולנסות לתפוס ולסכל פעילות בלתי חוקית".

 

העתירה אף נוקבת בשמו של גנור כ"אותו גורם בכיר ברשות העתיקות העומד מאחורי התקנות בענייננו". ומוסיפים כי "נדמה שגנור החליט לאמץ את השוט הכלכלי, במקום שהשוט הפלילי לא מצליח, ובמיוחד כשהמחוקק עצמו התיר את הסחר, בניגוד לדעתו של הרגולטור". העתירה מפליגה בתיאור פגיעת השוט, במיוחד בסוחרים הגדולים. במקביל לבקשה לביטול ההנחיה, דורשים עורכי הדין ארד ומונרוב צו ביניים שימנע את החלתה ב־22 באוקטובר הקרוב, המועד שבו אמורים הסוחרים להתחיל ביישומה.

 

מרשות העתיקות נמסר בתגובה לדברים: "ברשות העתיקות אכן קיימת עמדה שלפיה ראוי שהמדינה תשמור את נכסי תרבותה לטובת הציבור בכללותו. עמדתה הרשמית של הרשות בסוגיה תוצג במסגרת העתירה התלויה ועומדת בבג"ץ". באשר לתקנות, ברשות מסבירים שמטרתן להגביר את הפיקוח על סחר בלתי חוקי בעתיקות, בין השאר באמצעות הפעלת מערכת דיווח ממוחשבת בין הסוחרים לרשות העתיקות. המערכת שפותחה ידידותית למשתמש, וכל הסוחרים קיבלו עליה הדרכה אישית. התיעוד אינו מטיל עלויות בלתי סבירות: צילום הפריטים ועדכון האתר אפשריים גם באמצעות סמארטפונים. ולמעשה חלק מהסוחרים החלו מיוזמתם למסור דיווחים ממוחשבים עוד לפני התקנות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x