האם יש עוד מקום לחילונים בישראל?

יחסים בין חרדים וחילוניים במדינה מתקרבים לנקודת רתיחה. מתחזקת התחושה שהפערים האידיאולוגיים בין הקבוצות מתרחבים וכך, מעמיקות מחלוקות לגבי האופן והמידה בה המדינה צריכה או רשאית להתערב בחיי הפרט ולהכתיב את אורחות חייו. מאחר ואין אצלנו הפרדה בין דת למדינה הרי, שבמקרים אלו, מדובר בכפייה של תפיסת עולם דתית וסגנון חיים דתי על אוכלוסייה שאינה דתית.

מאז כינונה של הקואליציה הנוכחית, התגברה הדאגה אצל חילונים (ואולי גם אצל מסורתיים-לייט) מהכוח העצום שניתן למפלגות החרדיות והדתיות. החשש היה שהממשלה הזו תקדם אג'נדה דתית וכך תעצים את התחושה, הקיימת ממילא, אצל חילונים רבים שהם מאבדים את 'הבית'. ואמנם, התברר שחברי הכנסת הדתיים ממהרים לעשות שימוש נמרץ בכוחם הרב ולקדם חוקים והוראות דתיות שזרות להשקפת עולם וסגנון החיים של חילונים רבים במדינה. מה הציבור היהודי בארץ חושב על התנהלותם? או כפי שנהוג לומר במקומותינו, האם זה טוב או רע ליהודים?

תוצאות סקר של מכון סאפיו למחקר ופיתוח מצביע על התפתחות מעניינת ואולי גם מעודדת: הציבור בארץ – חילונים ודתיים – לא תומך בחקיקה הדתית לחומרה ורואה בה יותר נזק מכל דבר אחר. בסקר זה נבחנו עמדות של הציבור היהודי בארץ כלפי החקיקה הדתית המחמירה הן לגבי היחסים בין חילונים לדתיים בארץ והן לגבי היחסים עם יהודי ארה"ב.

כנסת ישראל. מי תומך בחקיקה דתית לחומרה? צילום: אמיל סלמן

מן המחקר עולה כי 79% מהציבור הישראלי מאמינים כי שינויי החקיקה שהממשלה הנוכחית מבצעת בנושאים שונים הנוגעים ליחסי דת-מדינה, מרחיבים את הנתק בין חילוניים לדתיים בישראל. כצפוי, חילונים ציינו זאת בשיעורים הגבוהים ביותר (91%), אולם גם בקרב הציבור המסורתי והדתי, רוב הנשאלים (כ-75%) סברו כי הצעדים של הממשלה מגדילים את הנתק בין חילוניים לדתיים בישראל. אפילו בקרב החרדים, כ-40% סברו כי הצעדים שנוקטת הממשלה מגדילים את הנתק בעם, אם כי יש לציין כי המדגם אינו מייצג באופן מלא את האוכלוסייה החרדית ורלבנטי 'לחרדים מודרניים'.

בנוסף, התברר שגם לגבי ההשפעה של ביטול רפורמת הגיור על הקשר עם יהדות ארה"ב סברו כשני שליש מהציבור כי היא עלולה להחליש את נכונותם של יהודי ארה"ב לתמוך בישראל. במקרה זה, הייתה תמימות דעים מפתיעה בין חילונים למסורתיים. גם שיעור לא מבוטל של כ-40% מהציבור הדתי והחרדי ה'מודרני' מאמינים בכך.

נוהגים לומר על ישראל שמדיניותה והנהגתה מוטים על ידי אינטרסים סקטוריאליים צרים ופוליטיקה קטנונית. אולי עמדות אלו של הציבור לגבי סוגיות בעלות חשיבות לאומית רבה כל כך יהיו צלצול השכמה לממשלה וקריאה לשקול מחדש את צעדיה לגבי היפראקטיביות בנושאים רלוונטיים לחקיקה דתית מחמירה.

ד"ר ורדה מילבאואר היא חברת הנהלה בקבוצת כאן נרצה לחיות – כ. נ. ל – שנאבקת בהקצנה דתית ופגיעה בחירויות הפרט ומקדמת פלורליזם דתי וחופש דת. https://www.facebook.com/HereWeWantToLive