$
משפט

הסתירה מעמידר פרטים מהותיים: חוזה המכר יבוטל?

הדיירת לא דיווחה על דירה אחרת שברשותה - והחברה המשכנת ביקשה לפנותה. מה קבע ביהמ"ש?

עו"ד ריהאם נסאר 14:0216.06.15

עמידר ביקשה לפנות דיירת מדירתה, בטענה ששיקרה לה. מנגד ביקשה הדיירת לחייב את עמידר למכור לה את הדירה שבה היא מתגוררת מזה כ-20 שנה במחיר מוזל. ביהמ"ש קבע כי אין למנוע את הרכישה.

 

"עמידר" ומשרד השיכון יצאו ב-2010 במבצע "דירה משלי" שנועד לאפשר לשוכרי דיור ציבורי לרכוש דירה במחיר מוזל. האישה, שהתגוררה מ-1991 בדירת עמידר בטירת הכרמל, ביקשה להשתתף במבצע והצהירה כי בהתאם לכללי משרד השיכון, אין בבעלותה כל דירה אחרת.

 

עמידר קיבלה את ההצעה וביוני 2010 נטלה האישה משכנתא ושילמה לעמידר 156,286 שקלים - מלוא התמורה עבור הדירה.

 

אלא שאז התעורר בעמידר החשד כי האישה לא עומדת בתנאי הרכישה. לאחר שערכה בירורים, היא גילתה כי האישה רכשה דירה אחרת בנהריה, כך שהצהרתה כי אין בבעלותה דירה אחרת התגלתה כשקרית.

 

בתגובה ביטלה עמידר את המכירה, החזירה לאישה את כספה ודרשה ממנה להתפנות. החברה הציבורית לא שעתה להסברי האישה, כי הדירה בנהריה נרכשה על ידי בנה ונרשמה על שמה רק כדי להגן על זכויותיו מפני זוגתו.

 

בניין של עמידר בפתח תקווה. הבניין לא קשור לכתבה בניין של עמידר בפתח תקווה. הבניין לא קשור לכתבה צילום: עמית שעל

 

לאחר שהאישה סירבה להתפנות, הגישה נגדה עמידר תביעת סילוק. בתגובה, הגישה האישה תביעה נגד משרד השיכון בבקשה להורות על אכיפת העסקה. האישה, אלמנה כבת 72, טענה כי ייגרם לה עוול עצום אם תשלל ממנה האפשרות לרכוש את הדירה.

 

האישה עמדה על כך שהיא עונה על כל הקריטריונים שהציב משרד השיכון, ושבעת ההתקשרות עם עמידר לא הייתה בבעלותה כל דירה אחרת. באשר לדירה בנהריה, חזרה האישה על כך שמדובר בדירה של בנה.

 

האישה ביקשה שלא לאפשר לעמידר לסגת בה מהתחייבותה, שכן "חוזים יש לקיים", ואף טענה כי עמידר נהגה בחוסר תום לב בביטול העסקה והרחיקה לכת בכך שהגישה תביעה לסילוקה ממקום מגוריה ב-20 השנה האחרונות.

 

משרד השיכון התעקש שהעותרת לא עמדה בקריטריונים לנוכח ההצהרה הכוזבת, כאשר לשיטתה, לא הוכיחה שהדירה הנוספת שייכת לבנה.

 

המשרד הוסיף, כי לפני שהכריזה על ביטול העסקה עמידר ניסתה לערוך בירור מעמיק, אולם העותרת לא העבירה לה מסמכים שהתבקשה. הודעת הביטול, אם כן, נעשתה כדין ונלקחה תוך איזון בין האינטרס של העותרת לזה הציבורי. עוד היא טענה כי כיום ממילא אי אפשר למכור את הדירה במחיר המקורי, שכן אינו זמין עוד לאחרים, והדבר יפגע בשוויון.

 

טעתה, אז מה?

 

השופט דניאל פיש מבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה עיין במסמכים שהגישה העותרת, שהוכיחו שהכספים עבור הדירה בנהריה נמשכו מחשבונו של בנה, ושהוא זה שנרשם, בסופו של דבר, כבעל הדירה.

 

"האם יעלה על הדעת מצב אחר בו הבן התכוון לסייע לאמור על ידי רכישת הדירה בנהריה עבורה כאשר בעשותו כן הוא למעשה יפגע באפשרותה לרכוש את הדירה בה היא מתגוררת במהלך 20 שנה בהנחה משמעותית...?", תמה השופט ובתוך כך קבע כי לעותרת לא היו אי-פעם זכויות אמיתיות בדירה.

 

השופט סבר כי העותרת טעתה כשנרשמה כבעלת הדירה מבלי לעדכן את עמידר, שכן היה עליה לקחת בחשבון שהדבר יעורר חשד אצל אנשי עמידר, שאמונים על שמירת האינטרס הציבורי בחלוקת הדירות. אלא שטעות זו לא מצדיקה את שלילת הזכאות לרכישת הדירה.

 

לסיכום, השופט הורה למשרד השיכון לאפשר לעותרת לרכוש את הדירה במחיר המבצע בתוספת הפרשי הצמדה. השופט לא הסכים לחייב את המשרד בהוצאות לדוגמא או בכל הוצאה אחרת, לנוכח העובדה, שהחשדות כלפי העותרת היו לגיטימיים.

 

ב"כ העותרת: עו"ד מיכאל גבע.

ב"כ המשיב: עו"ד ניר פוקס.

לפסק הדין לחצו כאן.

* עו"ד ריהאם נסאר ממשרד עורכי הדין איימן אבורייא עוסקת בדיני מקרקעין.

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x