שיא בתביעות דיבה: ה'ארכיאולוג העירום' יפוצה בידי קולגה על האשמתו בפלילים

השופט יעקב שינמן מבית המשפט המחוזי מרכז פסק פיצוי של 800 אלף שקל, מהסכומים הגבוהים אי פעם בישראל בתביעות לשון הרע. הסכום הזה נפסק לטובת שמחה יעקובוביץ', המוכר כמגיש תוכנית הטלוויזיה "הארכיאולוג העירום", שתבע את יוסף זיאס, אנתרופולוג ועובד לשעבר ברשות העתיקות. יעקובוביץ' עוסק בפופולריזציה של הארכיאולוגיה ויוצר סרטים דוקומנטריים שמשודרים ברחבי העולם.

במוקד הקטטה הארוכה והמדממת בין השניים נבחנו אמירות של זיאס בנוגע לכמה סרטים שעסקו בראשית ימי הנצרות כמו "מערת הקבורה האבודה של ישו", שהפיק ג'יימס קמרון, במאי "טיטאניק" ו"אוואטר". בספרים שכתב יעקובוביץ' בעקבות הסרט הועלתה השערה שבמערת קבורה שנמצאה בשכונת תלפיות בירושלים נקברו ישו ובני משפחתו, ואף נמצאו בה המסמרים ששימשו לצליבתו.

משפט קופים מודרני?

זיאס "רדף" את יעקובוביץ' במאמרים, ראיונות לטלוויזיה ובדוא"ל. הוא פנה לנשיונל ג'יאוגרפיק ולגורמים באקדמיה ששיתפו פעולה עם יעקובוביץ' והאשים את יעקובוביץ' במרמה, בשוחד, בזיוף, במצגי שווא מכוונים, בשחיתות ואף בשימוש ציני באירועי השואה וסרסור התנ"ך. לטענתו, הוא ביקש להגן על ערכי המחקר המדעי וטען שהתביעה נועדה להשתיקו.

זיאס סבר שמאחורי התובע עומד ניסיון של הנצרות להשתיקו, ממש כמו שניסו להשתיק את ג'ון סקופס שלימד אבולוציה והועמד לדין בטנסי ב"משפט הקופים" הידוע בשנת 1925. יעקובוביץ' טען שהנתבע פגע בפרנסתו, הפיץ נגדו שקרים פוגעניים והכפיש אותו. "חבל שהנתבע שכח את כלל היסוד החוצה את עקרונות כל הדתות", כתב השופט שינמן, "והוא מניעת הפגיעה של אדם בחברו באמצעות לשון הרע". השופט הבחין בין המישור המדעי למישור העממי שבו פעל יעקובוביץ', מישור שבו קיים חופש פרשני רחב יותר ובעיקר לדעות, להשערות, להצגה שמחייבת קפדנות מדעית פחותה בהצגת עובדות.

שמחה יעקובוביץ'. הוכיח כוונה לפגוע בעסקיו צילום: אסוסיאייטד פרודיוסרס

לעניין זה הסתמך השופט על עדותו של פרופ' גבריאל ברקאי: "אני מאוד מעריך את שמחה יעקובוביץ', בעיקר משום שהוא פותח את המגזר שלי שהוא יבש ומדעי. הוא פותח לו צוהר לכיוון הקהל הרחב".

לעניין אמינות יצירותיו העיד ברקאי: "גם במחקר מדעי יש מקום לדעות שונות. הדעות של שמחה אינן במישור המדעי, אלא במישור הטלוויזיוני. זה שונה לחלוטין. אם תשאל אותי אם זוהי המציאות לאור העמדה המדעית שלי, אומר שלא. בהחלט לא".

השערה אינה הונאה

ככלל, השופט אימץ גישה זו. למשל לגבי ההשערה שנמצאו המסמרים שצלבו את ישו. "אף אם ההשערה אינה סבירה במיוחד בעיני הנתבע", כתב שינמן, "היא בגדר סברה בלבד ובלאו הכי אינה מהווה הונאה". השופט קבע שחלק מביטויו של זיאס אינם עומדים בהגנות "אמת בפרסום" ו"תום לב". כן קבע השופט שינמן ש"שליחת הכפשות והאשמות במעשים פליליים לאוניברסיטה המעסיקה את שותפו של התובע ליצירה מלמדת על כוונה של ממש לפגוע בעסקיו".

שינמן פסק ליעקובוביץ' פיצויים של 636 אלף שקל וכן שכר טרחה והוצאות אלף שקל שהעלו את הסכום ל־800 אלף שקל. את יעקובוביץ' ייצגו עורכי הדין יוסי עבאדי וגיליה טמיר רייק ממשרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'. את זיאס ייצג עו"ד יהונתן צבי.