הסכנה הממשית הצפויה מהחוק החדש למתגרשים

החוק שמאפשר הגשת בקשה ליישוב סכסוך במקום תביעות גירושין או מזונות נועד לעודד בני זוג מסוכסכים לנסות לסיים את המחלוקות בדרכי שלום. אף שהרעיון העקרוני מבורך, במתכונתו הנוכחית החוק עלול להזיק יותר מאשר להועיל.

בספטמבר השנה (17.09.2015) ייכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה. על פי הצעת החוק, מטרתו לסייע ליישב סכסוך משפחתי מחוץ לכותלי ביהמ"ש.

החוק קובע שבני זוג הנמצאים בסכסוך לא יוכלו להגיש תביעה לביהמ"ש אלא לאחר 85 ימים לפחות מהמועד שהגישו בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט או לבית הדין הרבני.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

לפי הצעת החוק, הבקשה שתוגש לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך ותועבר לטיפולה של יחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הרבני. יחידת הסיוע שייכת למשרד הרווחה ובה פועלים עובדים סוציאליים שהוכשרו לגשר ולטפל בסכסוכים בתוך המשפחה.

על פי החוק הצדדים יהיו מחויבים למספר פגישות בהן יקבלו מידע על ההליכים המשפטיים וההשלכות של הגירושין על התא המשפחתי וכן על הדרכים ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

ליחידת הסיוע יש עד 60 ימים לנסות להביא את הצדדים להסכמות, ובמקרים מורכבים יותר היא תמליץ לצדדים על גורמים מתאימים לטפל בעניינם. לצדדים תינתן שהות בת 10 ימים כדי להגיב להצעת היחידה. באין הסכמה הצד שיזם את הבקשה יוכל להגיש תביעה רגילה תוך 15 ימים. האבסורד בחוק הוא שהצד שלא הגיש בקשה "מסונדל" לתקופה של 85 ימים.

אין ספק כי מטרת החוק חשובה שכן סכסוכי גירושין גורמים לנזק בלתי הפיך לבני הזוג וילדיהם הן בהיבט הרגשי והן בהיבט הכלכלי, אולם אנו בספק רב אם החוק ישיג את מטרתו, ולמעשה לדעתנו, הוא דווקא יקשה מאוד על צדדים מסוכסכים. מיד נסביר מדוע המלצתנו היא לבטל אותו עוד לפני שהוא נכנס לתוקף.

"מרוץ הסמכויות" ממשיך

עיכוב ההליכים הקבוע בחוק מקנה יתרון אסטרטגי ליוזם הגשת הבקשה לישוב סכסוך, עניין זה משמעותי לנוכח "מרוץ הסמכויות" הידוע לשמצה. סיטואציה זו עלולה לעודד אנשים להגיש בקשה ליישוב סכסוך רק כדי לשמור על סמכות.

חשש לפגיעה בילדים

על פי סע' 3(ו) בחוק רק לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים – אותם 85 ימים שהזכרנו לעיל – ניתן יהיה להגיש בקשה בעניין מזונות או החזקת ילדים.

לא ברור מהחוק האם ליחידת הסיוע יהיה מנגנון שיוכל לתת מענה למקרים דחופים שדורשים הסדר מיידי כגון: אלימות, הזנחת ילדים, מזונות ילדים וכיצד יתמודדו עם דחיית פגישות שיטתית. כיום הערכאות השיפוטיות מקשות מאוד על צד המבקש דחיית דיון ובידם דרכי ענישה המונעות התחמקויות שווא מדיונים.

לא ניתן לכפות

לדעתנו, זוגות המעוניינים להתגרש בהידברות מוצאים את הדרך למגשר מוסמך ולרוב מסיימים את הסכסוך בדרכי שלום, ואלה שמעוניינים לנקום ולריב ימצאו את הדרך להמשיך ולעשות זאת למרות החוק החדש.

חסימת הדרך לערכאות - פגיעה בזכות יסוד

כאמור, בתקופת עיכוב ההליכים הצדדים מנועים מלהגיש תביעה. הוראה זו, למעשה, פוגעת בזכות הגישה החופשית לערכאות - מזכות יסוד של הפרט. האם המחוקק נתן דעתו למצב בו אם תהא מנועה מלהגיש תביעת מזונות ילדים כאשר בעלה הפסיק להעביר כסף, ואין לה אפשרות לרכוש אוכל לילדיה?

לדעתנו חייבים להשאיר לבית המשפט את שיקול הדעת האם המקרה מצדיק חריגה מהכלל אם לאו.

חשש לבקשות סרק

תשלום האגרה היה מאז ומתמיד סנן של תביעות סרק. בבית המשפט אגרת רכוש בתביעת גירושין עולה כמעט 3,000 שקל. ואילו עלות הגשת הבקשה לסיום הסכסוך היא מזערית: 555 שקל בלבד. הדבר עלול לעודד הגשת בקשות סרק, הרי כולנו מכירים את איומי הסרק בין זוגות כגון: "היום אני הולכת לרבנות". ואכן מזכיר אחד מבתי הדין הרבני דיווח לנו על מאות תיקים שנסגרים בשנה בשל חוסר פעילות. שם האגרה עולה 250 שקל בלבד.

חשש לפגיעה ביחידת הסיוע – עד כדי קריסה

בעקבות החוק החדש צריכות יחידות הסיוע לקלוט את כל סכסוכי המשפחה. מדובר באלפי תיקים. תחת עומס כזה לא ברור כיצד היא תוכל להמשיך לתת מענה לבתי המשפט במסגרת תיקים שנידונים בין כותליו. כידוע, יחידת הסיוע חוסכת זמן רב לבתי המשפט בכך שמביאה צדדים להסכמות תוך כדי ההליך המשפטי.

האם משהו בדק סטטיסטית אם כמות כח האדם הנמצאת כיום ביחידת הסיוע תוכל לעמוד בעומס התיקים שהיא עומדת לקבל? האם המחוקק לקח בחשבון שדיון בבית משפט יכול להסתיים בהחלטה תוך 10 דקות ואילו ליחידת הסיוע אין כל דרך חוקית לכפות הסדר כך שאותה סוגייה עלולה לקחת שעות רבות ללא הסדר? על פניו, נראה שלא.

הרעיון מבורך, היישום פחות

הרעיון העקרוני העומד מאחורי החוק הוא מבורך ונועד בין היתר לצמצם את הנזקים הנגרמים, בראש ובראשונה לילדים ולהוריהם, אולם לדעתנו הוא לא ישים. בפועל מניעת סעד משפטי מאדם ש"האדמה בוערת" בביתו עלולה להעלות את מקרי האלימות במשפחה ולהוביל לכאוס כלכלי מוחלט במשפחה, כמו גם לפגיעה ממשית בכבוד האדם. כולנו תקווה שהתקנות, שעדיין לא פורסמו, יתנו מענה לכל הבעיות שהועלו כאן.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

* עורכות הדין יונית גזל ורויטל גלר עוסקות בדיני משפחה ובגישור במשפחה

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברות ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.