מרדכי גורביץ והפקידים
אדמיניסטרציה ומנהל תקין הם מציאות הכרחית בחברה מתוקנת. אבל כאשר מדובר בניצולי שואה בני 75 או 80 חולים ובודדים האם החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה פועלת במהירות?
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה פרסמה ב-27.5.15 מודעה על הגשת בקשה למתן צו מתוקן בדבר חליפיו (יורשיו) של נספה השואה מרדכי גורביץ ז"ל מהעיר מטרסטינה בפולין. גורביץ נרצח ע"י הנאצים בשנת 1942. בבעלותו יש נכס בישראל. בשנת 2006 הוקמה החברה להשבת נכסי נספי השואה במטרה להשיב נכסים ליורשי הנספים ולאסוף את כל הנכסים הנמצאים בישראל כ-60,000 נכסי נדל"ן, שכר דירה ששולם בגינם, כספים בבנקים ומניות, כספות וגם יצירות אמנות שהועברו בחלקן למוזיאון ישראל ואחרות שנמצאות בידי גופים ומוזיאונים אחרים בישראל.
למרדכי גורביץ נמצאו יורשים ביניהם קרוב משפחתו חואקין גורביץ שנפטר ב-15.5.15 לפני מספר שבועות בלבד. מועד פטירתו צוין במודעה של החברה לאיתור ב- 27.05.15. לא מובן מדוע חואקין ז"ל לא זכה לקבל את ירושתו לפני פטירתו במיוחד שאנשי החברה לאיתור והשבת נכסי השואה ידעו על קיומו, מקום מגוריו והייתה יכולה לקדם את המהלך איתו או מול משפחתו ונציגיו כבר לפני חודשים.
כיוון שחואקין ז"ל נפטר החברה להשבת נכסי השואה מבקשת לקבל צו מתוקן בדבר חליפיו של מרדכי גורביץ. פקידי החברה מבקשים במודעה לקבוע שוב את הרכב המשפחה של מרדכי גורביץ ואת מועדי הפטירות במשפחה וסדרן, לרבות של בן המשפחה חואקין גורביץ שנפטר כאמור ב-15.5.15. הכל עפ"י חוק באמצעות ועדת הערר וכך יעבור זמן נוסף וליורשים אחרים נותר להתפלל שוועדת הערר תפעל במהירות שכן 73 שנה חלפו מאז שמרדכי נרצח וירושתו עדיין לא חולקה. חשוב לדעת שוועדת הערר דנה בתיקים רבים ועליה לדון בחליפי הנספים לגבי אלפי נכסים נוספים כולל דיונים בהתנגדויות לחלוקת הירושה אם יהיו כאלה.
זקנים חולים ובודדים ללא סיוע כלכלי מספק
תפקידה של החברה להשבת נכסים של נספי השואה מתמקדת גם במטרות סיוע לניצולים שחיים בקרבנו. לפי הערכות חיים בישראל כ-185,000 ניצולי שואה כאשר 46,000 איש מתוכם מוגדרים כנזקקים ועניים. עוד 30,000 מוגדרים כבודדים הנזקקים לתמיכה חברתית שעולה כסף (חונכים, מלווים) במטרה להפיג בדידות ולהגיע לטיפולים רפואיים בזמן בעזרת התמיכה. ברור לכולם שמספר הניצולים הולך וקטן וסבלם לעומת זאת הולך וגדל. בעוד שחואקין גורביץ כבר נפטר ולא יהנה מירושת משפחתו הרי שהניצולים שחיים בקרבנו זקוקים לסיוע מהיר מכספי החברה לנכסי נספי השואה.
אדמיניסטרציה ומנהל תקין הם מציאות הכרחית בחברה מתוקנת. אבל כאשר מדובר בניצולי שואה בני 75 או 80 חולים ובודדים האם החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה פועלת במהירות? יתכן שחואקין גורביץ היה סבור אחרת בגלל פער של שבועות בודדים. לא נרבה במילים על חובתנו המוסרית כלפי הניצולים ובוודאי מול הנספים, הגיע העת לזרז את החברה לפעול במהירות רבה וביעילות מבעבר. הכסף לא שייך לפקידים שמקבלים שכר נאה הוא שייך רק לניצולי השואה שמתמעטים וליורשיהם. ככל שנזדרז בטיפול בכסף כך ייטב לבעליו ובצד המוסרי גם לנו אזרחי ישראל.
ד"ר אבי ביצור, מרצה לגרונטולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה. לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים
