מקומן של החברות הישראליות הוא בת"א

ישראל מזוהה ברחבי העולם כאומת הסטארט־אפ וכיצואנית מובילה של חברות בצמיחה הנסחרות מעבר לים. אולם, בשנים האחרונות מדירות חברות ההייטק הישראליות את רגליהן מהבורסה הישראלית. בעוד מספר חברות התעשייה המסורתיות הולך וקטן, הרי שחברות בצמיחה קמות בישראל חדשות לבקרים. למעשה, בכל רגע נתון פועלות בישראל כ־5,000 חברות הייטק. כאשר ללא אפשרות של גיוס הון באמצעות הבורסה הישראלית, מיעוט מאותן חברות יבצע הנפקה בבורסות בעולם, אך רובן יירכשו על ידי חברות זרות. פיתוח אפשרויות מימון לחברות הייטק צעירות, באמצעות הנפקה ישירה או עקיפה בבורסה בישראל, יבטיח את המשך צמיחתן בישראל וצפוי אף לתמוך בפעילות המשק כולו.

גיוסי שיא, אבל בחו"ל

חברות הצמיחה, שמהוות 50% מהיצוא התעשייתי של ישראל, רשמו ב־2014 גיוסי שיא של 3.4 מיליארד דולר. בנוסף, ב־2014 עמד היקף האקזיטים על 5 מיליארד דולר, ומתחילת השנה בוצעו עסקאות בסדר גודל של 900 מיליון דולר. אך המוסדיים הישראליים כמעט ולא לוקחים חלק בחגיגה — מעל 80% מהשקעות ההון סיכון בישראל מבוצעות על ידי קרנות ומשקיעים זרים. בארה"ב המצב הוא הפוך, מרבית הכסף להשקעות בהייטק מגיעה מהשוק המוסדי, בהם קרנות פנסיה וחברות ביטוח.

המוסדיים הישראליים, אשר מחפשים הזדמנויות השקעה, ממעטים להשקיע בחברות צמיחה על אף סכומי כסף גדולים אשר מתפנים מדי שנה להשקעות חדשות. בכל שנה מתווספים לתיק נכסי הציבור קרוב ל־25 מיליארד שקל נטו, ועל פי הערכות, תיק נכסי הציבור צפוי להגיע ל־2.2 טריליון שקל ב־2025. מדובר בפוטנציאל אדיר, כאשר השקעה של אחוזים בודדים תהיה משמעותית עבור חברה בצמיחה ותשיג גם מטרה נוספת של פיזור השקעותיהם של כספי הציבור לתחומים נוספים.

למרבית החברות הצעירות הנפקה בישראל מתאימה יותר מאשר הנפקה מעבר לים. מרבית החברות קטנות מדי, וגם אם הן יצליחו לעבור את שלב ההנפקה, הן יהיו "מתחת לרדאר" של המשקיעים בבורסות העולם אשר מתמקדים בחברות גדולות יותר.

חני שטרית־בך (שנייה מימין) בטקס פתיחת המסחר בבורסהצילום: ישראל מלובני

קידום חקיקה והטבות מס

אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו כדי לקרב את החברות לבורסה הישראלית הנו קידום חקיקה שמטרתה עידוד הנפקה של חברות מחקר ופיתוח. החקיקה, אשר עברה בקריאה ראשונה, קובעת שורת הקלות והתאמות הן בדרישות הגילוי והן בממשל התאגידי לחברות מסוג זה. תיקבע גם הוראת שעה שתעניק הטבת מס למשקיעים בחברות אלו.

בנוסף, אחד הכשלים המשמעותיים בתחום הוא המחסור באנליזה של חברות הייטק בישראל. בקרוב יחלו שתי חברות מחקר בינלאומיות להכין אנליזות על חברות הביומד והטכנולוגיה שנסחרות בישראל, בסבסוד של הבורסה והמדען הראשי. העבודות יפורסמו בעברית ובאנגלית, ויופצו למשקיעים ישראלים ובינלאומיים באמצעות אתר הבורסה ורשת הפצה של חברות האנליזה.

נושא נוסף שמחייב התייחסות הוא קשרי המשקיעים של החברות. לצורך כך, הבורסה בונה "חבילת קשרי משקיעים" אשר תוצע לחברות ציבוריות ותכלול שימוש בתוכנה המרכזת ניתוח של המשקיעים המוסדיים המשקיעים בחברה או בחברות דומות, מידע שיאפשר לחברה לרכז את מאמצי השיווק שלה במשקיעים מוסדיים ספציפיים המתעניינים בתחומי עיסוקה.

הכותבת היא סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לני"ע