מועדון לקוחות סגור בענף הגז הטבעי

ראשית דברים ברגולציה במשק. משרדים ורשויות רבים חולשים על הסדרת המשק, חלוקת הסמכויות אינה תמיד ברורה ומוגדרת, וקיימים חילוקי דעות וחוסר הידברות שתוצאתם הקפאה וחסימות מהלכים נדרשים. גם השיח הציבורי, הפופוליסטי, משפיע על מקבלי ההחלטות ומונע תכנון ארוך טווח. פיתוח ופריסת רשת חלוקת הגז זוכים לעידוד ולתמריצים מהממשלה, אולם הפריסה מותנית בקבלת היתרים תכנוניים ואלו עלולים להביא לעיכובים דרמטיים. לכך מתווספים קשיים בחיבור מפעלים וצרכנים לתשתית ועלויות גבוהות. יש להבין כי תעריפי החלוקה אינם קבועים ומשתנים בהתאם לרישיונות החלוקה. נראה כי רשות הגז נוטה לפרש באופן רחב את הנסיבות המאפשרות עדכון תעריפים, מה שעלול להוביל לעלייה בתעריף המקורי. צריכת גז טבעי גם מחייבת קיום תשתית מתאימה בתוך מפעלי הצרכן. אלא שלעתים קרובות המשק והתעשייה מקדימים את הרגולציה, שנאלצת להתאים עצמה ולהדביק פערים, באופן שמקשה על התהליך.

אסדת קידוח של גז טבעי צילום: יח"צ

הדוגמה המרכזית נוגעת להיבט הבטיחות המוסדר, בין היתר, בהנחיה מפורטת ומחייבת שכוללת הוראות ומנגנוני פיקוח רבים ומשתנה חדשות לבקרים - לעתים ללא הודעה או קבלת התייחסות מהציבור ואף רטרואקטיבית. להנחיה זו מתווספות הנחיות מחמירות מטעם רשות הגז. עוד יש לתת את הדעת לחסמים ולעיכובים בפן התכנון והבנייה, שנובעים משיקולי רשויות מקומיות שלא רלבנטיים בהכרח. קושי נוסף נוגע לאישור מכון התקנים, הנדרש לרישוי מתקני הקצה אצל הצרכן, ותהליך קבלתו אינו ברור.

אם צלח המפעל את שלב החיבור, הוא נדרש למשוכה נוספת. המאגר היחיד המספק כיום גז למשק הישראלי הוא תמר, שמחובר אל החוף בצינור בעל קיבולת מוגבלת, ונכון להיום אינו יכול לספק את כל צורכי המשק. ייצור חשמל במתקנים פרטיים קטנים הסמוכים לצרכן הולך ותופס נפח משמעותי. אלא שישנו חוסר ודאות ביחס לרגולציה שתחול על מתקנים אלה, ועד לאישורה יש קושי בתכנון ארוך טווח שמשליך על האיתנות הפיננסית של היזמים. אם כן, הדרך הנפרסת בפני המבקשים להצטרף למועדון הגז הטבעי אינה חפה ממכשולים, והם נדרשים לעמוד בשורת מגבלות שתוצאתם עיכובים ועלויות גבוהות. הרגולציה והמשק צועדים לאט ובזהירות צעדים ראשונים כדי להיכנס בשערי המועדון הנכסף - מועדון הגז הטבעי.