הממשלה חייבת לשדרג את הפקידות
פרויקטים סביבתיים לאומיים נתקעים בשל עודף סמכות שנותנת הכנסת לפקידות הממשלתית
הבירוקרטיה בסקטור הציבורי יוצרת אי־ודאות התוקעת את צמיחת הסקטור העסקי.
מדי שנה מתעצם הנטל הבירוקרטי באמצעות עשרות דרישות חדשות המוטלות על המגזר העסקי. למרות ההכבדה הדרמטית, הממשלה לא מצליחה כבר שלוש שנים להעביר תהליך התייעלות לפי מודלים בינלאומיים מקובלים של הסקטור הציבורי.
המינהל הציבורי מקשה על היזמים ללא הצדקה, ובכך מעכב למשך שנים ארוכות פרויקטים פשוטים כמו הקמת תחנת דלק, או אפילו פרויקטים סביבתיים כגון חיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי. כל פעולה פשוטה שקשורה לפיתוח עסקים בישראל נתקלת במחסומים בירוקרטיים בלתי עבירים, והזמן הדרוש להקמה ולפיתוח פרויקטים כפול בהשוואה למדינות מערביות, וארוך אפילו ביחס למדינות מתפתחות.

אין בישראל תפיסה ברורה על מהות הרגולציה
הסיבה לכך היא עודף סמכויות שנתנה הכנסת לפקידות הממשלתית. בשנים האחרונות חוקקה כנסת ישראל ביוזמת הממשלה חוקים רבים ומתקדמים בתחומי התשתיות בהשראת חקיקה מערבית מתקדמת. אולם בניגוד למדינות המערב, בישראל אין תפיסה ברורה של מהות הרגולציה, ולכן פקידי המנגנון הממשלתי אינם מיומנים או שאינם מסוגלים להתמודד עם הקמת פרויקטים לאומיים.
לדוגמה, פיתוח תשתיות ומאגרי הגז תקוע במשרדי הממשלה בידיים של פקידים שאינם רוצים או אינם יכולים לקבל החלטות, כולל הקמת צינור גז טבעי נוסף ממאגר תמר לחוף בישראל. כיום כל אספקת הגז הטבעי למשק האנרגיה הישראלי תלויה בצינור אחד, וכל תקלה בו עלולה לגרום נזקים אדירים למשק. פרויקטים לאומיים נוספים שתקועים הם הרפורמה במשק החשמל, פריסת צנרת גז טבעי לעסקים בישראל, פריסת צנרת סולר ודלק ועוד.
השינויים נדחים בגלל הפקידות הממשלתית עצמה
כיום עשרות משרות ממשלתיות מאוישות במשך שנים רבות על ידי אותם פקידים, חלקם חסרים את ההשכלה המתאימה ליישום חקיקה חדשה ומתקדמת. במצב כזה מובאים בחשבון השיקולים הצרים של הפקיד והתחום הספציפי שעליו הוא אחראי בלבד.
הממשלה לא גיבשה שום תוכנית משמעותית בשנים האחרונות לשדרוג מקצועי של כוח האדם במשרדים השונים, והתוצאה היא חוסר יכולת לקבל החלטות ומתן מענה לא ראוי.
סיבה נוספת לכך היא היעדר הבקרה על הפקידות עצמה. מצב זה מוביל לעתים לקבלת החלטות בלתי אחראיות ולכיפופי ידיים בין משרדי ממשלה. אלה בתורם עוצרים לא פעם תהליכים שלמים.
משרד ראש הממשלה ער לבעיות, ובמהלך השנים האחרונות מנסה ליישם את השינויים בתחום הפיקוח והבקרה על הרגולציה והמינהל הציבורי - כפי שמקובל במדינות המערביות החברות בארגון OECD. עד כה ניסיונות אלו לא הניבו הצלחה, בין השאר בשל התנגדות הפקידות ממשלתית.
כמה אירוני שהחלטת ממשלה על ייעול הסקטור הציבורי אינה מיושמת במשרדי הממשלה.
הכותב הוא מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה. המאמר נכתב לקראת הוועידה הלאומית השביעית לאנרגיה שיערוך המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה ב־26 במאי במלון הילטון תל אביב


