רשות המסים: "יש לנו רשימות של סוכנים על קו שוויץ-ישראל"
רון חכם, סמנכ"ל חקירות ברשות, חשף קיומו של מידע על סוכנים הפועלים עבור בעלי חשבונות זרים; לדבריו, "בתוך שנה יהיה כמעט בלתי אפשרי להסתיר חשבון בנק בחו"ל"
רשות המסים מגלה היום כי ברשותה רשימה של סוכנים שנמצאים בקשר עם לקוחות עם חשבונות זרים בשוויץ. הרשות עוד לא התחילה לחקור את אותם סוכנים. במקביל עד כה הוגשו לרשות 1,687 בקשות לגילוי מרצון, מתוכן 1,000 אנונימיות
"יש רשימות של סוכנים שהם כל הזמן על הקו (קו שוויץ ישראל-ע"מ) ויש להם רשימה שלמה של אנשים. בדברים האלה אנו מתנהגים במידה ובמשקל ובמסורה, כי זה חרב פיפיות. כשאנו יודעים מי הסוכן אנו עדיין לא יודעים מיהם לקוחותיו, ולכן אנו נותנים זמן כדי שהאנשים עצמם יבואו ויבינו שיש סכנה ויבואו בעצמם אל שערי הגילוי" - כך אמר רון חכם, סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המסים בפאנל בנושא גילוי מרצון של כנס לשכת עורכי הדין באילת.
דרך סוכן אחד - רוני אליאס, יועץ השקעות בכיר בבנק UBS - הגיעה רשות המסים ללקוחות רבים. כאשר במקביל למעצרו של אליאס, נערך חיפוש בחדרו בבית המלון ובמשרדי נציגות UBS בישראל, ונתפסה רשימה של עשרות לקוחות ישראלים. כאשר לטענת הרשות בחשבונות שאותרו יש מאות מיליוני יורו שחייבים בתשלומי מס בישראל. מאותה רשימה, נעצרו ונחקרו כבר עשרות ישראלים שחשודים כי החזיקו בחשבון לא מדווח. כך שרשימה של סוכנים כאלה יכולה להקל על עבודתה של רשות המסים מאד.
עוד אמר חכם: "בשוויץ ובעולם, עקב הסכמי FATCA ואחרים כמו גם המגמה הגוברת של חילופי מידע, שנה מהיום יהיה כמעט בלתי אפשרי להסתיר חשבון בנק בחו"ל. העולם השתנה ולכן במסגרת הנוהל הזה שהיום אנו מלווים אותו, הוגשו נכון להבוקר 1,687 בקשות לגילוי מרצון. מתוכן יותר מ-1,000 במסלול האנונימי"
רשות המסים זוכה לביקורת רבה מצד עורכי הדין בנוגע לדרישות שלה מהלקוחות המבצעים גילוי מרצון, בכל הנוגע להוכחות לגבי מקור הכסף והמס שהיא דורשת מהם בסופו של דבר. עו"ד טלי ירון אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, ציינה כי חשוב לזכור שהרבה מאוד מהאנשים שמגיעים היום לנוהל גילוי מרצון הם אנשים ששמרו כספים בחו"ל מסיבות שונות, ושומרים אותם שנים ארוכות: "נכון. הם עברו עבירה ולא דיווחו. הם לא היו בסדר. אבל סוג כזה של אנשים - שלא דיווחו על הכנסות פיננסיות - אני חושבת שמס הכנסה צריך ללכת במדיניות ליברלית לא רק בנוגע לאישור את הבקשות, אלא גם במהלך הדיון האזרחי (על השומה-ע"מ)".
עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן, ראש מחלקת מסים ונאמנויות במשרד גורניצקי ושות', אמר כי יש הקשחה משמעותית לעומת התוכנית הקודמת: "בתוכנית הקודמת הצלחנו לסגור הרבה תיקים ב-0 מס על הקרן. באותם מקרים הוכחנו באמצעות ראיות נסיבתיות את הדברים וזה היה מספיק. תבינו, לא ניתן להוכיח ירושה או מתנה מלפני 10 או 15 שנה ולכן ראיות נסיבתיות הספיקו. היום, לבוא אחרי 20 או 30 שנה או 50 ולדרוש מסמכים - אי אפשר לעמוד בדרישה הזו והמשמעות היא מיסוי הקרן".
פסרמן הוסיף: "זה לא הוגן או צודק גם אם מדובר ב-למעלה מ-10 שנים, השיח של צודק או לא צודק - אינו רלוונטי. אם החוק קובע התיישנות, זה הדין. אם מישהו רצח לפני 30 שנה, והדין קובע התיישנות, אז אנו נבוא ולהעמיד אותו לדין? לא. יש חוק. ויש לכבד את העיקרון המשפטי הזה. זה לא רלוונטי צודק או לא. הדין פה קובע 10 שנות התיישנות".
מאיר לינזן, ראש תחום מסים בהרצוג פוקס נאמן, יו"ר משותף של פורום המסים של לשכת עורכי הדין, שיבח את יכולת קליטת הבקשות של הרשות אך לא את עבודת פקידי השומה, ואמר: "המערכת בנויה לקבל מסה של בקשות וצריך לזכור שבד"כ רשויות החקירה לא מתמודדות עם מסות של פניות ובסה"כ ברשות מגיבים בצורה טובה ויעילה. מנגד, כשזה מגיע לפקידי השומה זה עולם אחר ושם התוצאות פחות אחידות ואחד הפספוסים זה הנושא של חוסר אחידות בקריטריונים ובהנחלה שלהם בשטח".
