ראש אגף החקירות במשטרה: יש לנו מספר פרשיות שחיתות בקנה

יצחקי, שהתייחס לנושא השחיתות והמאבק המשטרתי בשחיתות במסגרת פאנל בכנס לשכת עוה"ד באילת, גילה כי כיום במשטרה נחקרות מספר פרשות בתחום זה. "יש לנו", אמר יצחקי, "ידיעות כמעט בלי סוף. כרגע הגענו למצב שיש לנו מספר פרשיות שכרגע בעבודה ובהליכי הבשלה ומבחינתנו זה חשוב מאוד".

לשיטת יצחקי, מרבית המודיעין שמוביל לחקירות משטרתיות אלה "יוזמות שלנו במשטרה". מדובר לדבריו ברכזי המודיעין שפונים למקורות וכן הלאה. "המעבר מחקירה סמויה לגלויה זה בדרך כלל בעקבות חומר שנמצא מתחת לרדאר ולא כזה שעולה בתחקירים בתקשורת. מרבית המודיעין זה יוזמות שלנו, בעיקר במוסדות שלטון. כמובן שאם יש תחקיר עיתונאי טוב אנחנו גם לזה נותנים דגש. המשטרה, לדעתי, לוקחת את הכלים שאנחנו מטפלים בארגוני הפשיעה, גוזרת את כל הכלים האלה גם לכיוון השחיתות הציבורית. כנשאל יצחקי בנוגע לשחיתות במשטרה ולגבי הטיפול בנושא הזה השיב: "כל אחד שיבדוק אצלו בבית".

ניצב מני יצחקי, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה

ראש אגף החקירות התייחס לשתי פרשות עיקריות מהתקופה האחרונה – פרשת הכספים הקואליציונים ופרשת ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל שנחשפה רק אתמול. בנוגע לפרשת הכספים הקואליציוניים אמר יצחקי כי מדובר בפרשה בה המשטרה צברה והגיע לתובנות. "צריך", אמר, "לעשות מעשה בתחום הוועדות והוועדות המחוזיות מכל הסוגים, ועדות עירוניות, רואים בעיות במינויים, בעיה ענקית במכרזים, בתקציבים ייחודיים, בתפקידים רגישים שאנשים ממלאים לאורך שנים ולא זזים מהכסא, מחוסר ביקורת, מהממשק עם ארגונים פליליים שחודרים למוקדים של מקבלי החלטות, מוסדי שלטון ברמות השונות – ם כל אלה ביחד אנחנו יושבים על המדוכה".

באשר לפרשה האחרונה, בה נעצרו רבים מחברי ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל, אמר יצחקי כי המעצרים בוצעו אחרי פעילות אינטנסיבית ביממה האחרונה – המשך ישיר של עבודה של 5-6 שנים ברצף "כדי להגיע לתוצאה שהגענו אליה. אני מקוה שנגיע גם לתוצאות בבית המשפט. ניצלנו את כל היכולות הטכנולוגיות האפשריות, מה שהוביל להבשלה לקראת חשיפת הפרשה. אנחנו תיקי רצח לא סוגרים ואנחנו נחזור לתיקי הרצח שלא פוענחו. למדנו את ארגוני הפשיעה ואני שמח שמריבתם נמצאים בכלא, וחלקם הרחק בחו"ל – וגם שם נטפל בהם. בפרשה הזו אנחנו מתכוונים לבצע עוד פעולות בהמשך ואני חושב שבקרוב יהיה מעניין".

יצחקי נשאל על הזמן הרב שלקח עד להוצאת הפרשה החדשה לאור: "היינו חייבים לקחת את הזמן כדי שזה יבשיל. זה עניין של רצון של העדים, הבשלה לשיתוף פעולה, סבלנות, קשרים עם מדינות אחרות. כל זה לוקח זמן. אני חושב שנכון שהיו מקרים שחשבנו שהגענו לנקודת זמן מתאימה, אבל חשוב שהציבור ידע, שמי שיבצעו פעילות פלילית קשה - הדברים לא נסגרים ואנחנו נשארים עם הפנקס פתוח ונבוא איתם חשבון".

"חוות הדעת של היועמ"ש על דרעי היא אבסורדית"

קודם לכן התנהל דיון בנוגע למינויו של אריה דרעי, עבריין שהורשע בשחיתות, לתפקיד של שר בממשלה. "כאזרח אני חושב שדרעי לא צריך ולא ראוי להיות שר עד סוף חייו, חד וחלק", אמר עו"ד רועי בלכר ממשרד גולדפרב זליגמן. "קראתי את חוו"ד של היועמ"ש בנוגע לדרעי והיא אבסורדית. לשבת ולקרוא שיש פנים לכאן ויש פנים לכאן ויש קשיים כאלה ואחרים זה לא ראוי. יש נורמה - זה נכון אבל להגיד שיש כאן משהו מבחינה משפטית זה לא נכון".

אריה דרעי צילום: עמית שעל

עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש (פלילי), התייחס לכך ולחוות הדעת שנתן היועמ"ש בסוגיה. "היועץ המשפטי", אמר, "מוכרע על ידי הדין. יש שורה של פסיקות של ביהמ"ש בהקשר הזה מדגישות מתי ניתן לפסול. הפסיקה מנחה אותנו. היועמ"ש קבע שלמרות שיש פסיקה ונורמה מסוימת, עד כמה זה כבר ויכוח. בשורה התחתונה - אין מבחינה משפטית מניעה למינוי הזה. כחבר כנסת יכול להיות שהייתי מסכים לחוק שאדם שמורשע בשוחד לא יחזור 14 שנה לציבור, אבל זה לא הוחלט.

היועמ"ש בסופו של דבר נתן הכשר למינוי הזה, למרות שהצביע על קשיים, הכנסת צריכה לאשר את המינוי. אני חושב שבסופו של דבר היה בחובתנו להציג לכנסת את הקשיים ולאחר שנקב כי מדובר ב-7 שנים, מאחר שהציבור אמר את דברו ובחר בו. גם כמשפטן צריך להיות קשובים למה שהציבור רצה".

גם עו"ד ירון ליפשס הביע עמדה בנוגע למינויו של דרעי. "ביחס לדרעי", אמר, "אני מבין שיש אנשים שלא מרוצים מהעם, שלא מרוצים שנחקרים לא מתאבדים כשלוקחים אותם לחקירות. לא מבינים איך דרעי, אחרי שנים ששילם את חובו לחברה ומונה לתפקיד שר. אני חושב שהתפיסות האלה הן שמשקפות חוסר דמוקרטיה. יש כאן התנשאות אלטיסית ולא שמים לב. מתעלמים מהעובדה שדרעי נבחר, עומד בראש מפלגה שנבחרה. יש בישראל חוקים והם נחקקו והם כללי המשחק שלפיהם אנחנו פועלים. לפי החוק, מי שביצע עבירה, שילם את חובו לחברה, יכול להיבחר לשר".

בנוגע לתופעת השחיתות, בהתאם לכותרת הפאנל "מושחתים נמאסתם", ציינה עו"ד נוית נגב, כי הפתרון טמון בחינוך. "יש קושי גדול ובלבול גדול בין מהי שחיתות", הבהירה נגב. "שחיתות אמיתית שחורה, לבין התנהגויות לא אתיות, לא אסתטיות. חשוב לחקור את הדברים אבל הוצאות מעון ראש הממשלה זה לא כמו פרשת פישר. לדעתי זה צריך קודם כל להגיע בחינוך, קביעה של נורמות וחינוך לנורמות. לא להגיד איך קורה שככה וככה, אלא לחנך. האם כל ראשי הערים מושחתים? או שאולי המעמד יוצר שחיתות ואולי אנשים לא יודעים איך להתנהג בסיטואציה הזו. שנים מדברים על הגדרת כללי אתיקה לעובדי ציבור ולראשי ערים. יותר קל לנו לשפוט במקום להציב כללים".

עו"ד ירון קוסטליץ, מייצג בימים אלו את ראש עיריית בת ים לשעבר, שלומי לחיאני, שעונשו הוחמר לעונש מאסר בפועל – עונש שעליו ערער בשבוע שעבר לבית המשפט העליון. קוסטליץ ציין כי ההחמרה בעניינו של לחיאני נעשתה רק כדי שירתיע אחרים. "הגישה המרשיעה של המדינה מתרחשת כבר בחדר החקירות – מי שחשוד כבר הורשע, אבל מה אם הוא יזוכה בסוף? אני רואה בחומרה את הערבוב הזה שאדם רק עצור ושהציבור ברגע הפרסום כבר שופט ומרשיע אותו".