$
דעות

מע"מ 0 לחברה בריאה

הוזלה של מזונות המגדילים את הסיכון להשמנה, סוכרת ושאר התחלואים הנובעים מהם, תפגע בריאותית בראש ובראשונה באוכלוסייה בעשירונים הנמוכים, ועלולה בסופו של דבר לעלות לממשלה ולחברה מחיר יקר

דורית אדלר 08:0608.05.15

תוכנית הממשלה להוזיל מזונות בסיסיים בריאים היא חיונית ומבורכת, לאור העובדה שכחמישית מאוכלוסיית ישראל נמצאת במצב של אי ביטחון תזונתי.

 

סקר הביטוח הלאומי שהתפרסם בשנת 2011 מצא שהיקף התופעה במדינת ישראל גדול וכשליש מהמשפחות עם ילדים דיווחו כי הן חוו אי ביטחון תזונתי בשנה האחרונה. תופעת האי ביטחון תזונתי בלטה במשפחות גדולות שבהן ארבעה ילדים ויותר, באוכלוסייה הערבית ובמשפחות חד-הוריות. בכל אחת מהאוכלוסיות הללו שיעור המשפחות שדיווחו כי חוו אי ביטחון תזונתי היה קרוב ל-50%. "אי ביטחון תזונתי אינו נחשב כמסכן חיים, אך הוא עלול להשפיע לרעה על הבריאות הפיזית והנפשית של הסובלים ממנו, ובכלל זה פגיעה בתפקוד היומיומי וביכולות קוגניטיביות וחברתיות, ובייחוד פגיעה במניעת מחלות כרוניות ובטיפול בהן. אי ביטחון תזונתי תורם להנצחת מעגל העוני - לילדים שגדלים במשפחות שסובלות מאי ביטחון תזונתי סיכוי קטן יותר להגיע להישגים בלימודים ולהצליח לפרוץ את מעגל העוני", דו"ח מבקר המדינה.

 

מתוך דו"ח העוני האלטרנטיבי 2012 של ארגון לתת, עולה כי "למעלה ממחצית כ- 57% מנתמכי הסיוע סובלים ממחלות הקשורות לתזונה לקויה ומתחים נפשיים. שכיחותה של מחלת הסוכרת בקרב נתמכי הסיוע גבוה במידה ניכרת משכיחותה בקרב הקהל הרחב, 1 מכל 5 נזקקים סובל מסוכרת (20% מהאוכלוסייה הנזקקת בניגוד ל-8% מהאוכלוסייה הכללית). תזונה בריאה מהווה את אחד המרכיבים המרכזיים במניעת השמנה וסוכרת ולכן מתקשר לחיוניות הוזלת מחירי סל מזון בריא בסיסי לאלתר.

 

השמנה השמנה צילום: shutterstock

 

מחאת הקוטג' הייתה חלק מהמחאה הגדולה של שנת 2011 אשר פרצה בשטף, עקב יוקר המחייה ההולך וגדל, כאשר למחירי המזון היה חלק משמעותי בתחושה ובמציאות שהובילו להתפרצותה. כתוצאה מהמחאה עלו מספר יוזמות אשר מטרתן הוזלת מחירי המזון. מזון בשונה ממוצרים מסחרים אחרים אינו עוד commodity אלא צורך חיוני בריאותי ובנוסף אינו מהווה מקשה אחת. יש דפוס תזונה הקשור בקידום בריאות ואריכות ימים, כדוגמת התזונה הים תיכונית ויש דפוס תזונה הקשור בהגדלת תחלואה כדוגמת התזונה המערבית.

 

אין סיבה להוזיל או לפקח על מחיר החמאה והמזונות הקשורים להגדלת הסיכון להשמנה וסוכרת, המהווים כבר כיום מגיפה מוצהרת, אשר התוכנית הלאומית של מדינת ישראל למלחמה בהשמנה, משקיעה משאבים ומאמצים להפחית בצריכתם. קיים לעומת זאת צורך ממשי להבטיח שמחירי סל המזון הבריא הבסיסי יהיו ברי השגה לכול, זאת כחלק מאחריותה של המדינה לדאוג לבטחון התזונתי של תושביה, כחלק מאמנה של האו"ם משנת 1996 על הזכות למזון.

 

חיוני לכן, להגדיר ולערוך שינויים בסל המזונות המפוקחים, אשר להבנתינו יהווה את הבסיס ליישום המהלך המוצע של מע"מ 0 המהווה חלק מהסכמי הממשלה החדשה, כך שיתבסס על סל המזון הבריא הבסיסי.

 

הוזלה של מזונות המגדילים את הסיכון להשמנה, סוכרת ושאר התחלואים הנובעים מהם, תפגע בריאותית בראש ובראשונה באוכלוסייה בעשירונים הנמוכים, ולכן מנוגדת למטרתה הראשית ועלולה בסופו של דבר לעלות לממשלה ולחברה מחיר יקר הן בהגדל שיעורי התחלואה והן במישור הכלכלי והחברתי.

 

משרד הבריאות יחד עם המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, ישבו השנה על המדוכה ובנו את התשתית לסל מזון בסיסי כזה, אשר מספק את מכלול הרכיבים התזונתיים החיוניים למניעת מחלות וקידום בריאות, בהתאם להמלצות התזונתיות של משרד הבריאות וארגוני בריאות מובילים בעולם. במקביל משרד הבריאות בהמלצות בנושא מתייחס להוצאת המזונות אשר הוכחו ככאלה התורמים לתחלואה, אל מחוץ לסל המזונות המפוקח. הוצאת המזונות המזיקים כדוגמת שמנת מתוקה, שמנת, חמאה, מרגרינה ולחם לבן תקטין את צריכתן ותוחלף ע"י המזונות הבריאים כדוגמת לחם מקמח מלא, קטניות, פירות, אגוזים אשר יוכנסו לפיקוח. ההמלצות הנבנות במשרד הבריאות תואמות גם נייר מדיניות נוסף: סל מזון בריא בסיסי בר השגה לקדום בטחון תזונתי בישראל, נכתב ע"י מספר גופים מובילים בארץ בתחום הבטחון התזונתי ובהם המוקד לביטחון תזונתי, עמותת הדיאטנים עתיד, המחלקה לתזונה ודיאטה בהדסה ומומחים מתחומי הרווחה, הבריאות והמשפט והתפרסם ב 2013.

 

אין ספק שהמדינה אחראית להנגיש סל מזון בריא בסיסי לכל האנשים החיים בה וזאת כחלק ממישוש הזכות למזון אשר הוקרא ב-1996 ע"י האו"ם כזכות יסוד ומדינת ישראל חתומה על אמנה זאת יחד עם מרבית המדינות.

 

אין עוררין כיום כי לתזונה יש השפעה מרחיקת לכת על הבריאות ולחילופין על שיעור עצום מקרב התחלואים בחברה המודרנית. אנו חיים בתקופה בה שיעורי ההשמנה והסוכרת בארץ כמו במרבית המדינות, מעולם לא היו כה גבוהים. תחלואים אלה כרוכים בהוצאות כלכליות עצומות, הולכות וגדלות המהוות כבר כיום נתח משמעותי מהוצאות הבריאות הלאומיות והאישיות. לפיכך למדינה חפצת חיים, חיוני להבטיח כי סביבת המזון העקרית, הזמינה לכלל אוכלוסייתה, תהייה כזו אשר מפחיתה את שעורי התחלואה ומקדמת לפיכך את ההון האנושי שלה.

 

חשוב להבין כי מדינה אשר חמישית מאוכלוסייתה סובלת מהשמנה וחמישית מאי בטחון תזונתי, הנה מדינה המאבדת את חוסנה הלאומי. ידוע כיום כי הסיכון להשמנה, סוכרת ומכלול מחלות נוספות, הינו כמעט פי שניים בקרב נשים מתחת לקו העוני מאשר אלה שמעליו. עוד ידוע כי הסיכון למחלות אלה נקבע במידה רבה כבר בהיריון, וכשהאם נמצאת בסיכון תזונתי קרי השמנה או חסרים תזונתיים, מצב זה מגדיל את הסיכון למומים בעובר, סיכון האשה ההרה לתחלואה בהיריון ואת הסיכון של העובר לחלות במחלות הנ"ל בבגרותו. מכאן שהסביבה התזונתית של האם והתינוק מלידתו קובעים במידה רבה את התפתחותו הפיסית, הקוגנטיבית והנפשית. ידוע כיום כי קיימים חלונות הזדמנויות בלתי הפיכות של התפתחות המוח. חסרים תזונתיים בחלונות אלה, לדוגמה, בשנתיים הראשונות לחיים, עלולים לפגוע ביכולת מיצוי הפוטנציאל של התינוק בבגרותו. במצב בו שיעור כה גבוה של ילדים נמצא באי בטחון תזונתי, אין הגזמה בקביעה כי מדובר בחוסנה העתידי של החברה בישראל.

 

זוהי לפיכך קריאה לקובעי המדיניות לפעול בתחום מרכזי זה לבטחונה הבריאותי של מדינת ישראל בשיתוף הגורמים המקצועיים הלאומיים בתחומי התזונה והבטחון התזונתי, כדי להשיג את המטרה האמיתית של הנגשה כלכלית ופיזית של סל מזון בריא בסיסי כמרכיב מרכזי של קידום בריאות האוכלוסייה והבטחת הפיתוח המיטבי של ההון האנושי שלה בהווה ובעתיד.

 

דורית אדלר היא לשעבר מנהלת המחלקה לתזונה ודיאטה במרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x