פיצוי על פיטורים בזמן מילואים חייב במס?

עובד שמפוטר בשל יציאה לשירות מילואים רשאי להגיש תלונה לוועדת התעסוקה מכח חוק חיילים משוחררים והיא רשאית לחייב את המעסיק בפיצוי העובד. השאלה אם פיצוי זה חייב במס היא שאלה מעניינת עבור המעסיקים, לנוכח מורכבות הפיצוי.

מזכירה, שפוטרה לאחר שיצאה לשירות מילואים הגישה באמצעות עורך הדין שלה תלונה לוועדה התעסוקה מכוח חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), וזו חייבה את המעסיק לפצות אותה בסכום של כ- 20,000 שקלים.

האם פיצוי זה חייב במס הכנסה? ואם כן – מי אחראי לתשלום המס: העובדת או המעסיק?

סעיף 164 לפקודת מס הכנסה קובע שכל משלם או אחראי לתשלומה של הכנסת עבודה לרבות חלק ממענק שנתקבל עקב פרישה או מוות, שאינו פטור ממס על פי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה, הוא זה שאחראי על ניכוי המיסים בגין אותה הכנסה.

מכאן אנו למדים שהמעסיק הוא שאחראי על תשלום המס, אולם השאלה אם הפיצוי חייב במס סבוכה יותר.

כל ראש נזק והמיסוי שלו

כאשר עובד מפוטר במהלך שירות מילואים ועדת התעסוקה מוסמכת לפסוק לו, ככלל, פיצוי בגובה של חמש משכורות. כלומר, מדובר בפיצוי עונשי. בנוסף, היא רשאית לפסוק לו גם פיצוי נזיקי, בין היתר, על הפסדי שכר בשל הפסקת העבודה הפתאומית, הפגיעה בשמו הטוב ועגמת הנפש שנגרמה לו, ועוד.

חיילי מילואים בעמוד ענן צילום: גיל נחושתן

כלומר, הפיצויים המשתלמים נועדו לפצות את העובד – או את חייל מילואים שתרם תרומה חשובה לביטחון המדינה – על נזקיו, על הפסד שכרו, על פגיעה בשמו הטוב או במוניטין שלו וכמובן על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

בנוסף רשאית הוועדה גם לפסוק לעובד פיצויים מוגברים (aggravated damage). להבדיל מפיצויים נזיקיים, מטרת הפיצוי המוגבר היא לתת ביטוי להתנהגותו הפסולה של המזיק – המעסיק במקרה הזה (ראו פס"ד הדרלב). פיצויים אלה נחשבים כפיצוי על נזק לא ממוני, שכן מטרתם להעביר מסר או להרתיע, יותר מאשר לפצות על נזק כלשהו או על הפסד שכר.

ניתן למעשה לומר שהפיצוי לעובד שפוטר בעת מילואים ניתן בגין מספר ראשי נזק בו זמנית:

א. נזקים על הפסד שכר

ב. נזקים לא ממוניים (עגמת נפש, פיצויים עונשיים)

ביהמ"ש העליון קבע שמיסוי פיצוי נזיקי תלוי במטרה שלשמה ניתן: אם הנזק פגע ברווחים החייבים במס, והפיצוי בא לכסות על נזק זה, הרי הוא סותם את הפרצה שהנזק גרם ומשתלב במקומה, ואז יהא אף הוא חייב במס. אם גרם הנזק לגדיעת מקור הכנסה עצמו, הוא ייחשב כ"תקבול שבהון", שאינו חייב במס. (ע"א 171/67 פשמ"ג נ' הוצאות הספרים ש.ל. גורדון)

כלומר: אם הפיצוי בא לכסות על הפסדי שכר עבודה אז יש להתייחס אליו כמו לתקבול שכר עבודה ו/או פיצויי פיטורים שחייבים במס, אלא אם כן חל עליהם פטור מיוחד לפי סעיף9(7א) לפקודת מס הכנסה.

אז מה ניתן להסיק מכל האמור?

א. אין עוררין שחלק מסכום הפיצוי לעובד/ת הוא, במהותו, פיצוי הדומה לפיצויי פרישה המתקבלים ממעסיק בהתאם לסעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה. לפי סעיף זה, הסכום עד למשכורת אחת לכל שנת ותק יהיה פטור ממס וכל סכום שמעבר לו – יהיה חייב במס.

ב. במקרים בהם הפיצוי מורכב גם מפיצוי נזיקי על נזק לא ממוני כמו עגמת נפש, פגיעה בשם טוב וכיו"ב – חלק זה של הפיצוי גם הוא פטור ממס. (עמ"ה 1146/03 דוידוביץ אברהם ואח' נ' פקיד שומה נתניה).

ג. זאת ועוד, בפס"ד חוטר ישי (ע"פ 365/98 דרור חוטר ישי נ' מדינת ישראל) נפסק כי פיצוי על רכיב הוני (הכנסה הונית היא הכנסה שנובעת מפעילות חד-פעמית בעלת אופי חריג) פטור ממס.

מכאן אנו למדים שהפטור על הפיצוי שמקבלים עובד/ת שפוטר/ה מחמת שירות מילואים ייקבע בחלקים – בהתאם לרכיבי הפיצוי והוא תלוי בקביעת ראשי הנזק. כך, נזקים על הפסד שכר, שנחשבים למעשה לפיצויי פיטורין רגילים, יהיו פטורים ממס עד למשכורת אחת לכל שנת ותק, ואילו היתרה תהיה מחויבת במס. באשר לחלק שנועד לפצות על נזקים לא ממוניים כמו עגמת נפש – חלק זה יהיה פטור ממס.

למדנו בתחילת הדרך שהמעסיק הוא זה שצריך לשלם את המס, ועל כן החובה לבצע את חישוב המס ולבצע את ניכויו במקור מוטלת עליו.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

לפסק הדין: עמ"ה דוידוביץ' אברהם ואח' נ' פקיד שומה נתניה

עו"ד ורו"ח שחר פרילינג שותף במשרד מיטרני אביב, קימחיו שות' העוסק בתחום המיסים והמשפט המסחרי-אזרחי

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כל שהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.