$
משפט

הפסילה המיותרת של השופט כבוב

חוות הדעת שגרמה לשופט חאלד כבוב לפסול את עצמו מדיון בתביעה נגד מייסד רב־בריח נדחתה. פרופ' דוד האן, שכתב את חוות הדעת, הוא המנחה של כבוב בדוקטורט. אלא שהשופט דוד רוזן קבע שאסור היה להגישה כלל

ענת רואה 08:2631.03.15

לפני כחודשיים דווח "כלכליסט" ששופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, מיהר לפסול את עצמו מלהמשיך לדון בתיק רב־בריח, לאחר שגילה שאחד המומחים מטעמו של בעל השליטה לשעבר אברהם בחרי הוא לא אחר מהמנחה שלו בדוקטורט, פרופ' דוד האן. האן כתב עבור בחרי חוות דעת טרם מונה לכונס הנכסים הרשמי, וזו הוגשה לאחרונה לכבוב ועד מהרה הובילה לפסילתו.

השופט דוד רוזן. לא מתפרק מסמכותו השיפוטית השופט דוד רוזן. לא מתפרק מסמכותו השיפוטית צילום: אוראל כהן

 

אלא שכעת מתברר שהפסילה היתה ככל הנראה נחפזת למדי, שכן השופט דוד רוזן שקיבל אליו את הטיפול בתיק מידי כבוב, החליט להוציא מהתיק את חוות הדעת של פרופ' האן בנימוק שהיא משפטית, ולכן הגשתה אסורה. כלומר, אסור להגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה בנושאי משפט, שכן חזקה על בית המשפט שהוא יודע את הדין ואינו זקוק למומחה לשם כך.

 

החלטת רוזן משחררת את האן מזימון לעדות

 

אף על פי שעם סילוק חוות הדעת אין מניעה שהשופט כבוב ישוב לטפל בתיק, נראה כי התיק יישאר אצל השופט רוזן. כבוב פסל את עצמו ימים אחדים לאחר שבחרי הגיש את חוות הדעת, כאשר חודש קודם לכן בחרי כמעט וביקש לפסול את השופט בשל טעות בתאריך. כפי שפורסם ב"כלכליסט", ארבעה פרקליטים שייצגו את בחרי ובהם איתן ארז ושאול קוטלר, הגישו בקשה דחופה לכבוב להימנע מלהשתתף בפאנל באילת בסוף השבוע שבו הוגשה הבקשה. בפועל הפאנל התקיים שנה קודם, וכבוב הגיב בהחלטה נזעמת שגרמה לפרקליטי בחרי למהר ולהבהיר שמדובר בטעות מצערת שאין בה כדי להביע חוסר אמון בשופט כבוב.

 

השופט רוזן סילק את חוות הדעת של האן מהתיק לבקשתם של מפרקי רב־בריח, עורכי הדין רונן מטרי ודן פרידמן המיוצגים על ידי עו"ד רנן גרשט. המפרקים הגישו לפני כשנה תביעת ענק בהיקף 65 מיליון שקל נגד בחרי, המסתמכת על חוות דעת של רו"ח עליזה שרון שבדקה את אחריותו של בחרי לקריסת החברה. חוות הדעת של האן נועדה לסתור את מסקנותיה של רו"ח שרון.

 

פרופ' דוד האן. לא תרם לפתרון המחלוקת פרופ' דוד האן. לא תרם לפתרון המחלוקת צילום: נמרוד גליקמן

 

הטענה בתביעה של המפרקים היא שהנתבעים, ובראשם בחרי עצמו, ביצעו מעשים שהובילו לנטילת נכסים בעשרות מיליוני שקלים של החברה ולקריסתה, והכל תוך הפרה של חובות הזהירות והאמונים המוטלות על נושאי משרה בחברה.

 

חוות הדעת של האן נכתבה במאי 2011 והוגשה לשופט רגע לפני דיוני ההוכחות בתיק. מיד לאחר הגשתה ביקשו המפרקים להוציא אותה מהתיק וטענו שהלכה ידועה היא שבית המשפט אינו מקבל חוות דעת משפטיות ובפרט כשמדובר בדין הישראלי.

 

"חוות הדעת מוכרת היטב למפרקים"

 

בחרי התנגד להוצאת חוות הדעת וטען שהיא מוכרת היטב למפרקים ושאף הוגשה לתיק כבר מזמן. לגבי הטענה שמדובר בחוות דעת משפטית שאין להגישה, טען בחרי שחוות דעתו של פרופ' האן נדרשה מכיוון שגם בחוות דעתה של רו"ח שרון יש ניתוח משפטי ומסקנות משפטיות.

 

עוד נטען שהעובדה שהאן משמש כיום כנ"ר אינה עילה לגריעתה של חוות הדעת מראיות הנתבעים, שכן זו ניתנה כשהאן לא שימש במשרתו הציבורית. באשר לטענה שהכנ"ר מפקח על המנהלים המיוחדים מתוקף תפקידו, טען בחרי שכאן מדובר בתביעה אזרחית שאינה חלק מהליך הפירוק, ולכן כל טענה אחרת היא "סתם תירוץ".

 

בנסיבות אלה הזדרז כבוב לפסול את עצמו מבלי שהכריע בשאלת מעמדה של חוות הדעת. משמעות הגשתה של חוות הדעת היתה צורך לזמן את פרופ' האן לעדות בבית המשפט כדי להיחקר על חוות הדעת שכתב, מהלך שהאן עצמו היה שמח מאוד להימנע ממנו.

 

השופט רוזן קבע כי כי דין הבקשה של המפרקים להתקבל. "אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בחוות דעת משפטית", כתב רוזן והזכיר את הכלל המשפטי שלפיו לא ניתן להגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה בעניינים משפטיים, שכן הכרעות משפטיות מצויות בתחום סמכותו הבלעדית של בית המשפט. השופט רוזן הוסיף שעיון בחוות הדעת מלמד שזו אינה נדרשת מבחינה ראייתית להכרעה בתביעה שלפניו ושהיא אינה עוסקת בעניינים שבמומחיות החורגים מידיעתו השיפוטית של בית המשפט. כמו כן, קבע השופט שאין בה תוספת לתשתית העובדתית שנפרסה בפני בית המשפט, אלא רק לפרט את המסקנות המשפטיות המתבקשות לדעת המומחה האן מתשתית זו.

 

"תחרות לשכירת משפטנים בעלי שם"

 

עוד כתב השופט רוזן כי מתן אפשרות להגיש חוות דעת מסוג זה, שאין בהן כדי לתרום לפתרונה של המחלוקת העובדתית, "עלול לפתוח פתח לתחרות בין מתדיינים על שירותיהם של משפטנים בעלי שם מתוך מטרה להקנות לעמדתם המשפטית משנה תוקף אך ורק מכוח שמו של המומחה שאותו השכילו לגייס לצדם". לדבריו, "מצב זה אינו בריא ועל בית המשפט להימנע מלהיגרר אליו, שאם לא כן עלול הוא 'להתפרק' מסמכותו השיפוטית ולבסס את פסק דינו על דעתו של המומחה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x