ריבית יקרה
האם הפחתת הריבית לשפל היסטורי הועילה?
לפני קצת יותר משבועיים בנק ישראל הפתיע אותנו שוב עם הפחתת ריבית נוספת והעמיד את הריבית במשק על 0.1%. הריבית, שלפני שנה עמדה על 1% וב-2011 עוד עמדה על 3.25% נמצאת כיום ברמת שפל ובהחלט ייתכן שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה. אולם, כשבארה"ב הריבית אפסית כבר יותר מ-6 שנים וכשבאירופה הריבית אפסית או שלילית לבנק ישראל אין אולי יותר מדי ברירות. עם זאת, עדיין, הפחתת הריבית האחרונה בהחלט חידדה את השאלה – האם התועלת מהפחתות הריבית שוות את העלות והסיכון הכרוך בכך? אנחנו לא בטוחים.
על דבר אחד אין ספקות, המצב הכלכלי במשק אינו מצדיק את הריבית הנמוכה. המשק צמח ברבעון האחרון ב-6.8%, שוק העבודה נראה מצויין והנתונים השוטפים גם מצביעים על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית. לכן, תחזית הצמיחה שלנו לשנה הבאה עומדת על 3.5% ולא נופתע אם בקרוב גם תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ומשרד האוצר יעודכנו משמעותית כלפי מעלה לשיעור צמיחה דומה.
האם סביבת המחירים מצדיקה את רמת הריבית? לא בהכרח. נכון שהאינפלציה בשנה האחרונה שלילית ועומדת על 0.5% - אך היא נובעת משינויים חיוביים וחולפים בעיקר בצד ההיצע ולא מחולשה בביקוש. לירידות המחירים בענף המזון חיכינו זמן רב, כמו גם לירידת תעריפי הדלק, המים והחשמל. לכן, האינפלציה השלילית היא בהחלט "חיובית", היא משאירה יותר כסף פנוי בכיסו של הצרכן וזו גם הסיבה שסביבת האין-פלציה במקרה הישראלי הרבה יותר מעודדת מאשר מטרידה. מדד הליבה (בניכוי אנרגיה ומזון) ממחיש אם כך בצורה טובה את עוצמתו של הביקוש המקומי. לא מפתיע לראות שזה נמצא במגמת עלייה בחודשים האחרונים לעומת מדד המחירים לצרכן.
אז למה הריבית נמצאת איפה שהיא נמצאת
בנק ישראל נכנס עמוק לתוך מלחמת המטבעות שמתרחשת בעולם בה מדינות רבות מפחיתות ריביות ומדפיסות עצמן לדעת על מנת להגביר את רמת התחרותיות שלהן באמצעות החלשת המטבע. השאלה שצריכה להישאל היא מתי לעצור? מתי העלות מעוד הפחתת ריבית הופכת לגבוהה מהתועלת?
תשומת הלב של כולנו מוסבת כמובן לשוק הדיור. הפחתות הריבית שהחלו עוד בשנת 2008 היוו חלק מרכזי בעליית מחירי הדיור אשר עלו ב-80% מאז. הכסף שכבר שנים ניתן כמעט בחינם והשפעת הריבית הנמוכה על אלטרנטיבות ההשקעה דחפו רוכשים ומשקיעים רבים לפנות לשוק הנדל"ן. שוק הדיור היקר, כמו גם סכנות מפני תמחור חסר של סיכונים והתנפחות בועות אכן מהווים סכנה אמיתית בו בזמן שהפגיעה העמוקה בקרן הפנסיה שלנו, סכנה מטרידה לא פחות, אינה נידונה כלל.
כמה תעלה לנו הריבית האפסית
לא מפתיע שהדיון סביב ההשלכות של הריבית האפסית על קרנות הפנסיה שלנו אינו נמצא בתודעה הציבורית – כי עם ההשלכות הללו נתמודד עוד שנים רבות, ההבנה בנושא בדרך כלל מצומצמת מאוד וכנראה גם מפני שהנושא עצמו די משעמם. עם זאת, הפגיעה בכיסנו כה מטרידה ולא כדאי להקל ראש בכך.
הכסף שאנו מפרישים בכל חודש לקופת הגמל, קרן ההשתלמות וקרן הפנסיה שלנו מושקע למעשה באפיקים שונים בשוק ההון אשר אמורים להניב עבורנו תשואה מסויימת. כמובן שככל שהריבית נמוכה יותר כך נפגעת התשואה שלנו. אם נבחן את תיק הנכסים של הציבור ונראה היכן מושקע הכסף שצברנו עם השנים נראה שרק 22% ממנו מושקע באפיק אשר אינו מושפע כלל מרמת הריבית (אג"ח מיועדות), 33% נוספים מושפעים מהריבית אך במידה מועטה. מה שהכי מטריד זה שלמעלה מ-45% מתיק הנכסים שלנו מושפע באופן ישיר מרמת הריבית הנמוכה.
הריבית הנמוכה בארץ ובעולם עלולה לגרום לכך שבעוד 30 שנה דור שלם יגיע לגיל פרישה עם פנסיה קטנה בהרבה מכפי שהתרגלנו בעבר. לכן, קובעי המדיניות הכלכלית בישראל חייבים לבחון האם התועלת מסביבת הריבית הנמוכה מצדיקה את העלויות שעלולות להיות לה אם זו תמשך זמן ארוך מדי.
הכותב הוא כלכלן מערך, מחקר ואסטרטגיה בפסגות.
