• תפריט
בחירות 2015

גיליון הציונים הכלכלי של נתניהו: נכשל בדיור, בבריאות וביוקר המחיה, הצליח בתעסוקה

מחירי הדיור זינקו ב־41%, מחירי המזון עלו ב־12%, מערכת הבריאות הציבורית נחלשה והצמיחה לא מתרוממת. הטיפול במונופול הגז התעכב, הרכבת הקלה בתל אביב תקועה, הקיפאון בשכר מאפיל על נתוני האבטלה ורק תקציב הביטחון המשיך לעלות

כתבי כלכליסט 06:5019.02.15

צמיחה: המשק לא חזר לעצמו אחרי המשבר

המשבר עבר יחסית בקלות, אבל הצמיחה מדשדשת

 

נתניהו חזר לתפקיד ראש הממשלה בסוף חודש מרץ 2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי הגלובלי, ושתי הממשלות שבראשן עמד מאז השלימו לכן כמעט שש שנים מלאות.

 

 

ללא קשר למדיניותה הכלכלית של ממשלת נתניהו הראשונה המשק נחלץ מהמשבר במהירות גדולה מהצפוי, ואחרי הצמיחה השלילית שנרשמה ברבעון האחרון של 2008 וברבעון הראשון של 2009 הוא חזר לפסים של צמיחה חיובית. בסיכום שנתי צמח המשק בשנה הראשונה של ממשלת נתניהו ב־1.9%.צמיחה נמדדת תמיד באופן יחסי, ולכן נקודת המוצא הנמוכה גרמה לכך שבשנה הראשונה שלאחר המשבר (2010) נרשמה צמיחה גבוהה יחסית של 5.8%. אולם כבר בשנה שלאחריה התחיל שיעור הצמיחה במשק לרדת: 4.2% בשנת 2011 ו־3% בשנת 2012.

 

שיעור הצמיחה השנתי הממוצע באותן ארבע שנים התקשה להשיג את שיעור הצמיחה הממוצע שנרשם בארבע השנים שקדמו למשבר (5.2%), והסתכם רק ב־3.7%. גם בשנתיים הראשונות של ממשלת נתניהו השנייה נשמר פחות או יותר שיעור הצמיחה של 2012. ברבעון האחרון של 2014 נרשמה צמיחה של 7.2%, אך נתון זה אינו מפתיע בהתחשב בכך שברבעון שלפני כן התרחש מבצע צוק איתן והצמיחה עמדה על 0.6% בלבד.

אמנון אטד

 
ראש הממשלה בנימין נתניהו ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

 

בריאות: המערכת הציבורית נחלשה

ההוצאה הפרטית על בריאות זינקה ב־1.5 מיליארד בשנה

 

מערכת הבריאות לא רוותה הרבה נחת מאז 2009. מצד אחד, הגיעו תקציבים להגדלת מספר המיטות בבתי החולים ולרפורמה התקועה בבריאות הנפש. אך עדיין, בהסתכלות כוללת המחסור של המערכת נאמד במיליארדי שקלים כאשר קופות החולים לבדן רשמו גירעון של יותר מ־2 מיליארד שקל בשנה שעברה בעוד בתי החולים הממשלתיים רשמו גירעון של כמיליארד שקל.

 

רמת ההשקעה הנמוכה יחסית אולי הופכת את מערכת הבריאות הציבורית בישראל לאחת היעילות בעולם - כל מי שמגיע לחדר המיון בבתי החולים בחורף הנוכחי יכול לפגוש את ההשלכות של היעילות הזו עם מיטות במסדרונות ובחדרי האוכל ועומסים שהגיעו עד ל־200% ויותר מהתפוסה בחלק מבתי החולים.

 

לחוסר ההשקעה הזה במערכת הבריאות הציבורית יש משמעות ישירה גם עבור הכיסים של הציבור. מאז 2009 שיעור המימון הפרטי מסך כל ההוצאה הלאומית לבריאות עלה בהתמדה, מ־37.7% ל־39.7%, שמגלמים הוצאה כוללת שגדלה בכ־1.5 מיליארד שקל בשנה. את הכסף הזה הציבור מוציא מכיסו על ביטוחי הבריאות למיניהם — השתתפות עצמית במימון תרופות וניתוחים פרטיים. הוא נאלץ לעשות זאת כי המערכת הציבורית לא נותנת לו מענה מספק.

מיקי פלד

 

יוקר המחיה: המחאות, הרפורמות והוועדות לא עזרו

ההוצאה למשפחה זינקה, מדד מחירי המזון טיפס בכ־12%

 

בתקופתו של נתניהו, מ־2009 ועד ינואר 2015, עלה מדד מחירי המזון, כולל ירקות ופירות, בכ־12%. אולם רק חלק מהעלייה ניתן לתלות בעליית מחירי חומרי הגלם בעולם.

 

בעקבות מחאת קיץ 2011 הממשלה ניסתה להילחם בהתייקרות מוצרי המזון באמצעות הקמת ועדת קדמי שדנה בדרכים להגביר את התחרותיות בענף. הפרק בהמלצותיה שעוסק ביחסי ספק־קמעונאי נכנס בינואר לתוקף, אך אינו צפוי להביא לשינוי מהותי.

 

 

ככלל, מסקנות הועדה רחוקות מהציפיות שתלו בה. כך לדוגמה הוועדה הציעה להפחית את המכסים על יבוא מוצרי מזון, אך המהלך יחול בעיקר על מוצרים שאינם מיוצרים בישראל, כך שהוא לא מייצר תחרות. הממשלה גם בחרה שלא לאמץ חלק מהמסקנות בדו"ח, כמו ההמלצה לאלץ את היצרנים לבחון מחדש את התמחור שקבעו למוצרים שהם מוכרים לקמעונאים.

 

בשנה שעברה חלה ירידה במחירי המזון, שניתן לייחסה לתחרות העזה שמתחוללת בין רשתות השיווק. ובכל זאת, לפי הערכות בשוק, בחודשים הקרובים דווקא צפויות עליות מחירים נוספות לקראת כניסתו לתוקף במאי של הפרק בוועדת קדמי שמחייב שקיפות מחירים.

מיקי פלד

 

דיור: שפע של תוכניות ללא תוצאות

מחיר דירה ממוצעת עלה ב־41% והיקף המשכנתאות כמעט הוכפל

 

כבר בתחילת כהונתו ב־2009 הכריז שר הבינוי והשיכון דאז אריאל אטיאס מש"ס כי בתוך שנה יירדו מחירי הדיור — בפועל המחירים מוסיפים לעלות בהתמדה, ובשש השנים שחלפו מאז מחיר דירה ממוצעת זינק ב־41%.

 

אטיאס התמקד במאמצים להגדלת השיווקים לצד הגדלת היקף יחידות הדיור במסגרת מחיר למשתכן, אלא שבאותה תקופה הוא זכה לכתף קרה מהאוצר בראשותו של יובל שטיינמיץ.

 

 

התחלפות הממשלה ב־2012 הביאה למשרד האוצר את יאיר לפיד, שהיה נחוש להביא לסיום פיתרון בעיית הדיור, ואף הקים את קבינט הדיור בראשותו לשם מטרה זו. בתקופתו נזנחה תוכנית מחיר למשתכן ואומצו תוכניות חדשות דירה להשכיר (בנייית דירות להשכרה), מחיר מטרה (כירת קרקעות לקבלנים שיתחייבו על מחיר לצרכן הנמוך ב־20% מהממוצע באיזור), הסכמי הגג (הזרמת תקציבים לעיריות לפיתוח תשתיות בשכונות חדשות) וגולת הכותרת - 0% מע"מ (פטור לרוכשי דירה ראשונה מקבלן). הבעיה העיקרית היתה שכל תוכנית אמורה להשלים את השניה ומרבית הקדנציה בוזבזה על גיבוש התוכניות מבלי שיורגשו בשטח ובמחירים.

 

בפועל, תוכנית 0% מע"מ עוכבה בשל ויכוחים פוליטיים עד שלבסוף נגנזה על ידי ראש הממשלה; מחיר מטרה יצאה לדרך רק לפני כחודש; ותוכנית דירה להשכיר מתמהמהת.

 

שוק המשכנתאות לא חיכה גם הוא לתוכניות וסיסמאות ותיק ההלוואות לדיור שהעניקו הבנקים האמיר ונעמד בסוף שנת 2014 על 283 מיליארד שקל – זינוק של 86% מאז סוף 2008. במקביל גם סכום המשכנתא הממוצעת זינק ונעמד על למעלה מ-600 אלף שקל.

העלייה החדה בפעילות הביאה את הבנקים להיות תלויים מאי פעם בשוק הנדל"ן ובשנה האחרונה המפקח על הבנקים הגדיר את המשכנתאות כסיכון הגדול ליציבות המערכת הבנקאית. אפילו 2014 לבדה, השנה בה פרסם לפיד את התוכניות הגרנדיוזיות שלו וקרא לצעירים לחכות עם רכישת הדירה, הסתכמה לבסוף בשימור שיא המשכנתאות שנרשם ב־2013.

תומר ורון ודותן לוי

 

ביטחון: אין זכר לדרישות התייעלות

תקציב הביטחון המשיך לתפוח: קיבל תוספת של 8.5 מיליארד שקל ב־2014

 

המחסור הכספי התמידי של מערכת הביטחון אל מול העול התקציבי שהיא מטילה על צוואר משלמי המסים מכביד על תקציב המדינה ופעילות הצבא כבר שנים רבות. כשנתניהו היה שר אוצר היה לו ברור כי תקציב הביטחון אינו עומד לבד וגוזר השלכות כלכליות וחברתיות רבות על הציבור. לעומתו, ראש הממשלה נתניהו כבר התחיל לראות אינטרסים נוספים בכל הנוגע להכרעה על תקציב הביטחון.

 

אם צמצום הוצאות הביטחון היה חשוב לנתניהו כמו שהוא טרח להציג בקדנציה, הוא היה דורש מהמערכת להתייעל, מה שלא עשה. בפועל ההחלטות שהתקבלו בכהונתו היו חסרות כל היגיון כלכלי.

 

כך למשל, התוספת ב־2015 שהיתה אמורה לעמוד על 4.3 מיליארד שקל ו־8.5 מיליארד השקלים שהתקבלו ב־2014 היו הדרך של נתניהו לרצות את בן בריתו המרכזי בליכוד שר הביטחון משה יעלון ולהחליש את שר האוצר, יריבו ממפלגת יש עתיד יאיר לפיד.

 

 

אם נתניהו היה רוצה לדאוג בכנות לביטחון מדינת ישראל הוא היה נאלץ לקבל החלטות קשות: הרחבת תקציב הביטחון על חשבון תקציבים חברתיים או ביצוע שינויים מהותיים במבנה מערכת הביטחון.

 

אמנם נתניהו יזם את הקמת ועדת לוקר, שהיתה אמורה לקבוע את תקציב הביטחון, ב־2014, אחרי שש שנים רוויות מאבקים בין המשרדים שבהן הוא הכריע בסופו של דבר בכל פעם מחדש. אך גורמים בממשלה מציינים כי היא לא צפויה לקבל החלטות מהותיות ולכן לא תפתור את הבעיה.

המלצות ועדת ברודט, שניסתה לקבוע את תקציב הביטחון לשנים 2008–2017 ודרשה התייעלות של 30 מיליארד שקל עם תוספת של 46 מיליארד שקל, לא קוימו בסופו של דבר.

 

במשרד הביטחון טענו שלא קיבלו את התוספות שהיו אמורים, אך מנגד לא קיימו התייעלות בהיקף של 30 מיליארד שקל אלא הרבה פחות מכך. לא ראינו דרישה מהממשלה לאכוף את ההחלטה.

עמרי מילמן

 

חינוך: חלק מההבטחות מולאו, אך התוצאות עדיין לא נראו

הוצאות משקי הבית על חינוך עלו ב־9% בתוך ארבע שנים

 

לפני כשלוש שנים הציג ראש הממשלה את תוכנית החינוך שלו, שכללה שורה של סעיפים שנכללו גם בדו"ח טרכטנברג ואשר נוגעים לטיפול בכלל החינוך בישראל.

 

התוכנית שהושקה בינואר 2012 כללה חינוך חינם מגיל 3, בניית 2,000 גנים חדשים, בניית מעונות ל־30 אלף ילדים, יום לימודים ארוך לגילאי 3–9 ומתן סיוע לתנועות נוער. עלות התוכנית כולה נאמדה ב־1.6 מיליארד שקל. בנוסף, השנה הודיע שר החינוך המפוטר שי פירון מיש עתיד על הקמת צוות משרדי מיוחד שהיה אמור לבחון את סוגיית צפיפות התלמידים בכיתות הלימוד, זאת בתשובה ל"מחאת הסרדינים" שעוררו הורים ברחבי הארץ.

 

שי פירון הודיע על הקמת צוות משרדי שהיה אמור לבחון את הצפיפות בכיתות בתשובה למחאת ההורים שי פירון הודיע על הקמת צוות משרדי שהיה אמור לבחון את הצפיפות בכיתות בתשובה למחאת ההורים צילום: שאטרסטוק

 

בשנים 2009–2013 עלו הוצאות משקי הבית על חינוך ב־9% והגיעו בשנת 2013 ל־24.1 מיליארד שקל. באותן שנים נרשמה גם עלייה קלה בתוצאות מבחן הפיז"ה של תלמידי ישראל בהשוואה למדינות ה־OECD, אך היא עדיין מדורגת במקום ה־40 מתוך 64 לצד מדינות כמו סרביה, יוון וקרואטיה.

 

ומה עלה בגורל כל ההבטחות הללו? הצוות המיוחד של פירון אכן הוקם ופועל בימים אלה. פירון הודיע במקור שמסקנות הצוות יישומו בשנה הבאה, אך בינתיים הוא פוטר מתפקידו ובכל מקרה תקציב המדינה לשנת 2015 לא אושר.

 

באשר להבטחות נתניהו, חלקן מולאו. חינוך חינם לגילאי 3–4 הוחל, לצורך כך המדינה בנתה גנים חדשים ועל פי משרד החינוך עד סוף שנת הלימודים הנוכחית ייפתחו כ־2,650 כיתות גן חדשות. יותר מ־90% מהילדים בגילאי 3–4 לומדים השנה במסגרות הציבוריות הללו.

 

באשר לסוגיית המעונות הרי שמשרד התמ"ת, אף שהודיע כי הוא מקדם את התהליך שתוקצב ותוכנן, נתקל בשורה של קשיים בירוקרטיים ועד כה לא קודמה בניית המעונות לגיל הרך כפי שתוכננה.

 

הבטחות יום הלימודים הארוך מיושמת כרגע בבתי ספר ב־106 והורחב גם לגני הילדים ב־92 יישובים. כל הגנים האלה נהנים מארוחה חמה. בסך הכל פועל יום לימודים ארוך ב־600 בתי ספר וב־1,384 גני ילדים, אך הוא רחוק מלהיות מיושם בכלל מדינת ישראל. באשר לתוספת התמיכה בתנועות הנוער, בעקבות דו"ח טרכטנברג הועברה תוספת תקציבית של כ־20 מיליון שקל לטובת תנועות נוער.

 

אתמול פורסם ב"כלכליסט" כי נתניהו מתכוון להודיע בקרוב כי במסגרת מצעו הכלכלי של הליכוד תתחייב המפלגה לקידום תוספת של סייעת שלישית לגני הילדים בגילאי 3–4 וכן תפעל לצמצום מספר התלמידים בכיתות הלימוד.

רוני זינגר ומיקי פלד

 

אנרגיה ותשתיות: מעט מאוד השתנה

הרכבת הקלה תאחר ב־14 שנה, הרפורמה בחשמל ממאנת להגיע

 

סיכום מצב משק הגז והחשמל אחרי שש שנות שלטון של נתניהו במשפט:ממשלות נתניהו לא פספסו הזדמנות לפספס הזדמנות באנרגיה ובתשתיות. דוגמא לכך היא משק הגז. כבר 11 שנה זורם גז ישראלי מהים ליבשה (ים תטיס בתחילה ואחריו מאגר תמר). פעמיים ישבה ועדה בין משרדית כדי להסביר את משק הגז (ששינסקי 1 ב־2011 וועדת צמח ב־2012), אבל כל מה שהיה לפקידים בראש הוא איך להגדיל את הכנסות הקופה הציבורית. בששיסנקי הכלי לכך היה מיסוי, בצמח היה מדובר באישור ליצוא תחת משטר מס של 62%. פירוק המונופול? את מי זה מעניין. עכשיו כולם מנסים לדאוג שלווייתן לא יישאר באדמה.

 

הדמיית הרכבת הקלה בת"א. האזרחים משלמים את מחיר הטעויות הדמיית הרכבת הקלה בת"א. האזרחים משלמים את מחיר הטעויות

 

במשק החשמל המצב לא יותר טוב. בתקופת נתניהו משרדי האוצר והאנרגיה ישבו שלוש פעמים עם ועד העובדים, כאשר בפעם האחרונה אפילו נלחצו ידיים בין יו"ר ההסתדרות למנכ"ל רשות החברות אורי יוגב על פירוק כמעט מלא של המונופול כך שנתח השוק של חברת החשמל יירד עד ל־57% עד שנת 2020.

 

בפועל חברת החשמל סוחבת התחייבויות של 70 מיליארד שקל, את הרבעון השלישי של 2014 היא סיימה בהפסד של 920 מיליון שקל וגם הסכם הפרישה האחרון של 400 עובדים נתקע. אלמלא הגז של תשובה גם תעריף החשמל לא היה יורד.

 

 

בתחבורה המצב יותר טוב, תלוי איפה אתה גר. בפריפריה קשה להתעלם מתנופת הפיתוח של כבישי האורך והרוחב. בנוסף, שר התחבורה כץ, בתמיכת נתניהו, רשם במשמרת שלו הקמה של שני נמלים חדשים ואפילו אלון חסן כבר לא מסתובב ברציפי נמל אשדוד.

 

לעומת אלה, הטיפול בתחבורה הציבורית נחל כישלון. בין אם מדובר ברפורמת האוטובוסים בתל אביב, בירושלים או בניסיון להקים רכבת קלה בגוש דן הפקקים רק הולכים וגדלים, ואזרחי ישראל משלמים את מחיר הלאמת הפרויקט והטעויות.

ליאור גוטמן

 

תעסוקה ורווחה: הצלחה בתעסוקה, נפילה ברווחה

האבטלה ירדה ב־4%, אבל השכר במשק נמצא בקיפאון

 

דווקא בתחום הרווחה אמורה להיות עדנה בתקופת שלטונו של בנימין נתניהו. מדד ג'יני, המודד את פערי ההכנסות במשק, ירד ב־6.6% בשנים 2013–2009, ולדברי אנשי משרד האוצר, זו תוצאה בין השאר של כניסה לשוק העבודה של משפחות שעד 2003, בכהונתו של נתניהו כשר אוצר, הסתמכו על קצבאות ביטוח לאומי שקוצצו אז דרמטית.

 

בין שזו הסיבה לסגירת הפערים ובין שלא, מערכת הרווחה בישראל לא נראית טוב בשל העומס האדיר על הלשכות וההסתמכות ההולכת וגדלה על עמותות ופילנתרופים כדי להמשיך ולהחזיק את הציבור העני עם הראש מעל המים.

 

 

אולם גם אם אי אפשר להצביע בכל אלו על אחריות ישירה של ראש הממשלה, בדבר אחד בוודאי שאפשר לדרוש ממנו לתת את הדעת, והוא

המשבר הפיננסי שעלול להיכנס אליו המוסד לביטוח לאומי. שני דו"חות שהתפרסמו בשנתיים האחרונות אומרים באופן חד־משמעי שב־2038 לביטוח לאומי לא יישאר מספיק כסף כדי לעמוד בהתחייבות שלו לתשלום הקצבאות. מאז, דבר לא קרה והעתיד של המוסד החברתי החשוב ביותר במדינת ישראל לוט בערפל.

 

בכל הקשור לשיעור האבטלה במשק ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה יש שיפור מאז 2009. מרמות של כמעט 10% אבטלה באמצע 2009 עת נכנס בנימין נתניהו לתפקידו, ל־5.6% ברבעון האחרון של השנה שעברה.

 

הבעיה היא שהשיפור הזה בא על חשבון משהו, והמשהו הזה הוא השכר. במגזר העסקי עלה השכר הממוצע מאז 2011 ועד סוף הרבעון השלישי של השנה שעברה (הנתון הרבעוני האחרון שישנו) בכ־2.8%, כלומר לאחר שהמשק החל להתאושש מהמשבר הכלכלי, העלייה היא של כ־0.7% בשנה מעל העלייה במדד המחירים לצרכן.

 

שלמה מור יוסף, מנכ"ל ביטוח לאומי. עד 2038 לביטוח הלאומי לא יישאר כסף לתשלום כל הקצבאות שלמה מור יוסף, מנכ"ל ביטוח לאומי. עד 2038 לביטוח הלאומי לא יישאר כסף לתשלום כל הקצבאות צילום: עמית שעל

 

לכך צריך להוסיף שגם כך מחצית מהישראלים משתכרים סכום של עד 5,493 שקל בחודש, ואפשר להבין מדוע התחושה של רבים בציבור שלפיה אי אפשר לגמור את החודש לא השתנתה מהותית בשנים האחרונות.

 

צריך לומר שלפחות חלק מההסבר הוא בשל סיבות גלובליות. הקיפאון בשכר הממוצע הוא בעיה של כמעט כל המשקים במדינות המערב, ולא מדובר בבעיה ייחודית לישראל. אלא שכאן, הפתרון תמיד היה להגדיל ככל הניתן את ההון האנושי כדי להגדיל את התחרותיות והיעילות של המפעל הישראלי.

פה הכישלון צורב במיוחד, כי אומת הסטארט־אפ והסייבר פותחת פער מול מדינות המערב בפריון לעובד, כלומר בתפוקה של עובד לשעת עבודה, התלויה באופן ישיר בהשכלתו ובכישוריו. כמה מחקרים של בנק ישראל מראים כי אחת הסיבות לפערים בהכנסות בין העובד הישראלי לעובד האירופי היא בהשכלה של כל אחד מהם. בכך לא חל שיפור מ־2009.

מיקי פלד

בטל שלח
    לכל התגובות