למה המכונית החשמליות בישראל לא מתניעות?
בניגוד למגמה העולמית, מכירות הדגמים החשמליים ודגמי הפלאג אין בישראל מדשדשות. הניסאן ליף, טויוטה פריוס פלאג אין ואאוטלנדר PHEV זמינים בשוק אבל ירידת מחירי הדלק, מיעוט עמדות הטעינה ושיווק הססני מרחיקים את הצרכנים
בימים אלה זוכים הנהגים הישראלים לבשורות משמחות: מחירי הדלק במגמת ירידה. בעקבות זאת מדווחים בענף הרכב על עלייה קלה בביקוש לדגמים שנחשבים לזללניים בדלק, הן בשוק המשומשות והן בשוק הרכב החדש. ואולם, לירידה במחירי הדלק יש השפעה נוספת, חשובה לא פחות: העניין של הציבור במכוניות חשמליות ומכוניות פלאג אין, שפועלות על חשמל וגם על מנוע בנזין, הולך ופוחת. ברחבי העולם, לעומת זאת, חלה עלייה בביקוש לדגמים אלה. בהתאם לכך, רוב יצרניות הרכב (בהן פורשה, פולקסווגן, סיטרואן, אאודי ושברולט) הצהירו בפומבי כי בשנים הקרובות הן ייצרו מכוניות פלאג אין וכלי רכב חשמליים.
דגמים כאלה החלו להימכר בישראל לפני זמן רב. קבוצת קרסו, יבואנית ניסאן, השיקה בסוף 2013 בשקט את ניסאן ליף החשמלית. בתחילת 2014 החל השיווק הרשמי של הדגם. מחירו, כ־140 אלף שקל, לא גבוה בהרבה ממחירה של מכונית משפחתית ממוצעת.
יבואנית טויוטה, יוניון מוטורס, החלה כבר ב־2013 בשיווק מכונית הכלאיים טויוטה פריוס פלאג אין, שנטענת באמצעות שקע חשמלי ויכולה לנסוע עשרות ק”מ על חשמל, לפני שמנוע הבנזין שלה מתחיל לפעול. מחיר הדגם, שאז עמד על כ־190 אלף שקל, ירד במהלך השנים, ועומד היום כל 175 אלף שקל, לא גבוה בהרבה ממחיר רכבי מנהלים נפוצים כמו מאזדה 6.
ביוני אשתקד השיקה כלמוביל, יבואנית מיצובישי, את רכב הכביש־שטח אאוטלנדר PHEV, רכב כלאיים מתוחכם שבדומה לפריוס מסוגל לנסוע עשרות ק”מ על חשמל. מחיר האאוטלנדר, 225 אלף שקל, הופך דגם זה לפלאג אין היקר ביותר שמשווק כיום בישראל.
ניסאן ליף חשמלית. 6 יחידות נמסרו ב־2014; השקה: סוף 2013; מחיר: 140 אלף שקל עם זאת, אף שהדגמים הללו זמינים לרכישה, מכירותיהם מדשדשות, בלשון המעטה: על פי נתוני איגוד יבואני הרכב, ב־2014 כולה נמסרו בישראל רק שש מכוניות ניסאן ליף. גם מכירות טויוטה פריוס פלאג אין היו נמוכות במיוחד: ארבע יחידות בשנה שעברה. דווקא מיצובישי - החשמלית היקרה בישראל - מסרה 43 יחידות בתוך חצי שנה. מדובר במספר גבוה יחסית, אבל גם הוא נמוך מאוד ביחס למסירות של דגם האאוטלנדר הרגיל ב־2014, שעומדות על 4,115 יחידות.
הישראלים לא בשלים למהפכה
יבואני הרכב טוענים כי בניגוד למגמה העולמית, הציבור הישראלי אינו בשל למהפכה החשמלית. אחת הסיבות לכך, סיפר ל”כלכליסט” יבואן רכב שהביא לישראל אבות־טיפוס לכלי רכב חשמליים, עשויה להיות התהודה שנוצרה בעקבות קריסתה של הרנו בטר פלייס: “בשעתו, כשבטר פלייס קמה, יבואני רכב רבים מיהרו לפנות אל היצרן שלהם ולבקש מכונית חשמלית שתוכל להתמודד עם האיום החדש. ואולם, מהר מאוד בטר פלייס קרסה. לקוחותיה, שבעבר נחשבו לחדשניים הפכו לתמהונים שעשו עסקה גרועה. רכישת רכב נחשבת בעיני הישראלים לנושא רגיש שמעיד על חוכמתו, מיומנותו ומעמדו של בעל הרכב”.
4 יחידות נמסרו ב־2014; השקה: 2013; מחיר: 175 אלף שקל מאז חדירתה של בטר פלייס לשוק הישראלי, מציינים יבואנים, השתנה תמהיל כלי הרכב: “המכוניות החשמליות יקרות בדגמים הקטנים כמו מיצובישי i-MiEV. מדובר בכלי רכב שמחיר היעד שלהם לחדירה לשוק הישראלי היה בערך 100 אלף שקל. לעומת זאת, בדגמים משפחתיים כמו ליף או PHEV, המחירים גבוהים במעט מבדגמים מקבילים, אבל היום השוק ממילא פונה לכיוון מכוניות קטנות וחסכוניות”. מעבר לכך, מוסיף יבואן רכב, גם התלות בדלק היתה אחד הגורמים שעוררו בציבור עניין במכוניות מדגמים אלו: “אחד השיקולים העיקריים לרכישת מכונית חשמלית, עוד מימי בטר פלייס, היה ההתנתקות מהצורך בדלק, מחירי הדלק ועלויות הנסיעה. כיום יש תהליך של הפנמה והשלמה בציבור הישראלי בכל הקשור למחירי הדלק. מעבר לכך, המכוניות הופכות להיות קטנות יותר וחסכוניות יותר. נסיעה ברכב חשמלי או ברכב פלאג אין הייבריד הפכה לנחלתם של החדשנים ביותר - ואין הרבה כאלה בישראל. לכן האאוטלנדר מצליח יותר: החדשנים רוצים רכב שיהיה גם אופנתי, כזה שיש לו הצהרה. רכב שטח חשמלי הוא מושלם עבורם”.
לא משווקות, למרות המס הנמוך
בשעתו, מכוניות חשמליות נחשבו לתקווה הגדולה של ענף הרכב הישראלי. במתקני UMI יבואנית שברולט ניתן היה לראות את מכונית הפלאג אין שברולט וולט מבצעת ניסויים גלויים בכביש. גם במתקני דוד לובינסקי, יבואנית פיז'ו וסיטרואן, הוצגה פיז'ו Ion חשמלית (התאומה היפנית של ה־Ion, מיצובישי MiEV־i, נוסעת בימים אלה בכבישי תל אביב, לאחר ששהתה בישראל שנתיים לצורך ניסוי). בדלק מוטורס, יבואנית פורד, נשמעו הצהרות על יבוא גרסה חשמלית של פורד פוקוס.
מיצובישי אאוטלנדר. 43 יחידות נמסרו ב־2014; השקה: אמצע 2014; מחיר: 225 אלף שקל בפועל, כלי הרכב הללו לא משווקים בישראל. אבל זה לא הרגולטור שאשם בכך שהם לא נקלטו. ב־2013 הודיע משרד האוצר על קביעת מס קנייה בגובה 8% בלבד על רכבים חשמליים. על רכב הפלאג אין הייבריד מוטל מס קנייה בגובה 20%. לשם השוואה, על רכב שאינו חשמלי מוטל מס קנייה בגובה 83%, שממנו מנוכים סכומים שמגיעים עד 15 אלף שקל, שנקבעים בהתאם לפליטת המזהמים של הרכב. הטבה זו תקפה גם כיום, אך רוב היבואנים ממהרים למשוך ידיהם מכל ניסיון לייבא לישראל רכב חשמלי חדש. הצהרות כמובן יש למכביר, אך מעשים בפועל - מעט.
מדוע, אם כן, היבואנים שהביאו לישראל אבות־טיפוס משכו ידיהם מהשיווק? בקבוצת דוד לובינסקי יבואנית פיז'ו מסבירים כי “לישראל הובאו מכוניות בודדות מדגמי פז'ו iON ו־C–Zero לצרכי תקינה והחברה בוחנת מודלים עסקיים שונים עבור דגמים אלה”. ב־UMI, יבואנית שברולט, מציינים כי “שיווק שברולט וולט נבחן על ידינו בעבר והוחלט שלא לשווק את הדגם מסיבות שונות. בין היתר, התמחור הסופי לצרכן. אנו בוחנים את ההיתכנות לשיווק שני הדגמים החשמליים החדשים שהוצגו לאחרונה על ידי שברולט - וולט ובולט".
דלק מוטורס, יבואנית פורד, מדגישה שנושא דגם פורד פוקוס החשמלי ירד מהפרק בשל עלותו הגבוהה. בניגוד לדגם הפלואנס, הסוללה בדגמי פורד היא חלק אינטגרלי מהמכונית, מה שמעלה מאוד את מחירה. יתרה מכך, פורד מייצרת את המכונית בהיקף מוגבל של כמה אלפי יחידות בשנה בלבד.
אנשי המכירות לא ממליצים
ליבואני הרכב נוח להפנות אצבע מאשימה אל הצרכן ולטעון שהוא אינו חדשן דיו, וכן לטעון שהתמהיל השתנה. אבל בפועל, גם יבואני הרכב אינם יוצאים מגדרם כדי לשווק את הדגמים החשמליים. לדוגמה, בפברואר 2014 הודיעה קבוצת קרסו, יבואנית ניסאן, על הקמתן של תשע עמדות הטענה לרכב חשמלי, שישמשו את בעלי ניסאן ליף. העמדות היו אמורות לקום בתחנות דלק של חברת פז. למעשה, כיום ישנה עמדת טעינה אחת בלבד מתוך אותן תשע שהובטחו. בנושא זה קבוצת קרסו מסבירה כי היא "מנסה לקדם את הנושא ולעודד יבוא ושיווק רכבים חשמליים, אך עם זאת התקנת העמדות תלויה בחברות האנרגיה ובעידוד גורמים רגולטוריים".
מעבר לכך, מכוניות הפלאג אין והדגמים החשמליים כמעט לא מככבים בקמפיינים פרסומיים. לדברי גורמים בענף, אנשי המכירות ממעטים להמליץ על הדגמים האלה, הן בשל חוסר ידע והן מכיוון שמדובר בדגמים שמכירתם נחשבת לקשה יותר ממכירת דגמי בנזין רגילים.
בנוסף, בשונה ממכונית רגילה, רכב חשמלי מניב רווחים נמוכים למוסך. גורם שמחזיק במוסך מורשה של יבואנית רכב מסביר כי "עלות טיפול גדול לרכב חשמלי של רנו, לדוגמה, מסתכמת בסכום נמוך מהותית מטיפול במכונית רגילה. אין שמן. אין רצועות תזמון ואין נוזלי תיבת הילוכים. הדבר היחיד שיש לעשות הוא בדיקה כוללת והחלפת בלמים". עוד הוא מוסיף כי "ברכב כזה אין רווח ולמעשה הוא תופס מקום וזמן במוסך. רכב בעל מנוע בנזין מכניס פי שלושה למוסך וליבואן".
הנזק התדמיתי שגרמה בטר פלייס
ייתכן שהדבר שעשוי לתרום להשתלבותן של מכוניות חשמליות ומכוניות הפלאג אין הוא שיטת הטעינה. עד כה הותרה בישראל רק טעינה בעמדות ייעודיות שמבוקרות על ידי חברה בעלת מרכז שליטה דוגמת בטר פלייס. לדברי גורם שהיה פעיל בסוגיה, "בטר פלייס מכרה חשמל ולכן פעלה כדי לאשר טעינה מעמדות מבוקרות מול הרגולטורים. בדיעבד, השיטה שבטר פלייס רצתה אושרה, ואין ספק שהמהלך הזה קלקל את סיכויי החדירה של רכבים חשמליים אחרים. בפועל, הנזק התדמיתי היה גדול וייתכן כי לא ניתן לשקמו".
בימים אלה המדינה מקדמת טעינת רכב חשמלי ב"מצב 2": טעינה באמצעות כל שקע חשמלי מתאים, גם כזה שאינו מבוקר על ידי חברה בעלת מרכז שליטה. משמעות הדבר היא שבעלי כלי רכב חשמליים יוכלו להטעינם בכל מקום. עם זאת, להערכת רוב הגורמים בענף, המהלך מגיע מאוחר מדי ולא יצליח לשקם את היחסים הבעייתיים של ישראל וכלי הרכב החשמליים.
