דרושים "פראיירים"

בקביעת תקרת ההשתכרות למנכ"לים במגזר השלישי בגובה של שכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי, נתנה ועדת פריש הכשר למנכ"לים במגזר השלישי שמרוויחים מתחת לתקרה שנקבעה. מעתה אין מקום להתקפות עליהם כעל שיאני שכר כי הם כבר אינם כאלה. שכרם החודשי של מנכ"לים ממשלתיים הוא כ-40 אלף שקל ומכאן ששכרם השנתי מסתכם בכ-500 אלף שקל. שכר זה איננו כולל הפרשה לפנסיה שהם זכאים לה, והוא ללא הטבות נלוות שהם זכאים להן, כגון רכב צמוד עם נהג, פלאפון, טלפון ביתי ,עיתון יומי, החזר הוצאות עבור נסיעות לחו"ל בענייני המשרד, אש"ל חו"ל ולינה בבתי מלון בישראל במגבלות מסוימות.

שיאני השכר יכולים לתרום את כל עודף שכרם צילום: shutterstock

זאת חבילת השכר וההטבות למנכ"ל משרד ממשלתי שאיננו רופא או מוקבל לשכר שופטים, שאז שכרו גבוה יותר. נכון נהגה ועדת פריש בקביעתה את תקרת השכר למנכ"לים במגזר השלישי, בגובה שכרם הסביר של מנכ"לים ממשלתיים. כי מצד אחד, מנכ"לים טובים במגזר השלישי בהחלט ראויים לשכר סביר. ומצד שני, המגזר השלישי יוכל למשוך אליו מנכ"לים טובים להם הוא זקוק, רק במידה והם יתוגמלו בצורה סבירה.

נותרו אם כך בין שיאני השכר במגזר השלישי, אלה המשתכרים מעל התקרה שנקבעה. יש להניח כי רשות המיסים והחשב הכללי יקבעו קריטריונים לגבי מלכ"ר המשלם למנכ"לו יותר משכרו של מנכ"ל ממשלתי. סביר להניח כי אותו מלכ"ר לא יהיה זכאי להטבות מס ולתמיכות מדינה, עד שיוריד את שכר מנכ"לו לתקרה שנקבעה.

כעת נותרו בין שיאני השכר במגזר השלישי, אותם מנכ"לים שארגוניהם אינם מקבלים הטבות מס ותמיכות מדינה ולכן הם יכולים להשתכר כמה שהתורמים לארגוניהם יחפצו. במאמר מוזכר לדוגמה מנכ"ל המכון לדמוקרטיה. כל שיאני השכר הללו יכולים בצורה וולונטארית לתרום את כל עודף שכרם, מעל השכר של מנכ"ל ממשלתי, או חלקו, לארגונים במגזר השלישי. הם אף יהיו זכאים לזיכוי במס הכנסה של שליש התרומה שלהם, בהתאם לכללים הקיימים. בכך ייתנו אותם שיאני שכר דוגמה אישית, יפגינו מנהיגות, יגלו חמלה ורצון לעזור לזולת. כך הם יזכו להערכה בצבור, במקום להיחשב בעיני הצבור "חזירים".

רצוי היה כי כלל המנכ"לים במגזר השלישי , אלו שנמצאים מעל התקרה שנקבעה ואלה הנמצאים מתחתיה, יתרמו משכרם לארגונים במגזר השלישי. בכך כולם יפגינו דוגמה אישית, יפגינו מנהיגות, ויגלו חמלה ורצון לעזור לזולת. שעור התרומה יכול להיות , למשל, מעשר (10% מהשכר) כמקובל במסורת היהודית. חשוב כי מנכ"לים תורמים אלו יפרסמו לאיזה ארגונים הם תרמו וכמה תרמו לכל ארגון כי הדבר יחזק את מעמדם בצבור ויעודד גם אחרים לתרום. תרומה שנתית של מעשר של מנכ"ל במגזר השלישי בסך כ– 50 אלף שקל, מתוך שכר שנתי של 500 אלף שקל, היא מכובדת מאד ומעטים בלבד תורמים כך כיום. תרומתם יכולה להיות דוגמה למנכ"לים במגזר העסקי ללכת בעקבותיהם. ומאחר ותקוותנו לשדרוג איכות החיים בישראל תלויה במגזר השלישי ובמגזר העסקי ולא בממשלה, הרי התרומות הללו יהוו מרכיב חשוב בתהליך זה, הן בפן ההצהרתי והן בפן המעשי.

לא אופתע אם כל אלה המשפדים כיום את שיאני השכר במגזר השלישי ובמגזר העסקי, יקראו להם "פראיירים" ברגע שיתרמו כמוצע כאן. אך מאחר וישראל זקוקה נואשות להרבה "פראיירים" כאלה, מי יהיה "פראייר" ראשון?

הכותב הוא דוקטורנט, כלכלן, יו"ר עמותה ומרצה לפילנתרופיה