דרוש פתרון: מדוע שאסיר עני יישב זמן רב יותר בכלא מאסיר אמיד?

פיצוי כספי לא יכפר על הסבל שעבר קורבן העבירה מצד הנאשם. ואולם, הפיצוי בהחלט יכול להקל עליו. אלא שנאשמים רבים אינם ממהרים לשלם את הפיצוי – כי אין נגדם שום סנקציה בעניין זה. הדבר הביא את בתי המשפט למצוא פתרון שנוי במחלוקת.

במשפטים פליליים רבים, מעבר לעונש המאסר, מוטל על הנאשם שהורשע גם רכיב של תשלום פיצוי לקורבן ולעיתים גם קנס לאוצר המדינה.

בשנים עברו גביית הפיצויים שהוטלו על הנאשמים הייתה, בלשון המעטה, לוקה בחסר. זאת, משום שבהיעדר סנקציה של ממש במקרה של אי-תשלום, המוטיבציה לשלם היתה נמוכה ביותר והפיצוי נשאר כאות מתה בגזר הדין.

קנס קטן, מאסר גדול

זה המקום להסביר שבחוק הישראלי אין אפשרות להטיל עונש מאסר נוסף על נאשם שלא משלם את הפיצוי. זאת, להבדיל מקנס, אשר אי תשלומו כרוך בריצוי תקופת מאסר נוספת, שמתווספת למאסר שנגזר בתיק.

עוד נתון שצריך להסביר הוא שהמחוקק נתן קדימות לתשלום פיצוי על פני תשלום קנס. חוק העונשין קובע כי מקום בו נגזר קנס לצד פיצוי, כל שקל שיופקד על ידי הנאשם יופנה תחילה לטובת הפיצוי לקורבן, עד אשר ישולם כולו. רק לאחר השלמת הפיצוי ייזקף הכסף לטובת הקנס.

עניין זה הביא את בתי המשפט למצוא פתרון יצירתי לחוסר המוטיבציה של הנאשמים לעמוד בתשלום הפיצוי לקורבנותיהם: נוצרה פרקטיקה שבמסגרת גזר הדין בית המשפט גוזר פיצוי לנפגעים ולצדו קנס, שאם לא ישלמו ירצה תקופת מאסר נוספת.

מאחר שכאמור, כל הכסף שמשלם הנאשם עובר תחילה לקורבן העבירה כפיצוי, נוצר מעין 'תמריץ' לשלם את הפיצוי: אם ברצונו להימנע מריצוי מאסר נוסף – עליו לשלם את הפיצוי כולו ואז את הקנס כולו.

ניתן להבחין בקנס שנגזר כ'תמריץ' בלבד בקלות יתרה כאשר הקנס שנקבע קטן יחסית ותמורתו תקופת מאסר ארוכה ובלתי פרופורציונאלית.

פתרון מעוות

נשמעו דעות בקרב משפטנים, וזו גם דעתי, כי השימוש בקנס כאמצעי לאכיפת הפיצוי הוא שימוש לא נכון ולא ראוי בכלי העונשי הזה. השימוש בקנס כתמריץ מעוות את הרציונאל העומד מאחורי מהותו כרכיב ענישתי – הקנס נועד להעניש בעיקר עבריינים כלכליים בעבירות כמו שימוש חורג במקרקעין, התחמקות מתשלום מס, ועוד מיני עבירות שהמוטיבציה לעבור אותן היא כלכלית. לקנס אמורה להיות משמעות: עליו להרתיע את העבריינים מפני ביצוע עבירות, שאחרת יכאב להם בכיס.

כאשר מדובר בעבירה שאין בה כל היבט כלכלי או כספי, והעונש שבצידה הוא עונש מאסר, לא ייתכן שייגזר על הנאשם קנס בגובה מצומצם, שלא הייתה כל סיבה לגזור אותו אלא כדי לוודא את תשלום הפיצוי לקורבן.

אסיר (אילוסטרציה) צילום: shutterstock

העליון מסכים שזו לא הדרך

בית המשפט העליון התייחס לאחרונה לסוגיה זו בדיוק בפסק דין (ע"פ 4190/13) שעסק במנהל השקעות אשר שכנע תלמידים ב"מכללה" שהקים להשקיע את כספם בקרנות הגידור של שלו ובדרך זו קיבל לידיו במצטבר 6 מיליון שקל, אותם הוריד את כולם לטימיון.

בסופו של ההליך הפלילי, הוא הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסכי תאגיד וגניבה בידי מורשה, ונגזרו עליו כשבע שנות מאסר, פיצוי של מיליונים לנפגעים וקנס של 50,000 שקל או 10 חודשי מאסר תמורתו.

בערעור שהוגש על גזר הדין לבית המשפט העליון בוטלו עונש הקנס ותקופת המאסר תמורתו, תוך שצוין כי הטלת רכיב של מאסר חלף קנס, במצבו הכלכלי הקשה של המערער, אינה מוצדקת. נפסק כי הטלת קנס מוצדקת בעיקר בעבירות כלכליות, אולם מקום בו הקנס קטן יחסית, ולא מרתיע כשלעצמו, והוא נועד לשרת רק תכלית עקיפה של תמרוץ לתשלום הפיצוי –אין להותיר את הקנס על כנו.

נאשם עני, נאשם אמיד

על המחוקק לתת לרשויות כלים אפקטיביים לאכיפת פסקי דין, כך שפסקי דין של בתי המשפט אכן יבוצעו ככתבם וכלשונם ואין לאפשר פתרונות יצירתיים מעין אלה, שחוטאים ללב לבו של ההליך הפלילי. יש סיבה לכך שהמחוקק לא קבע סנקציה של מאסר לנאשם שלא משלם פיצוי: המחוקק הבין, שנאשם שאין לו יכולת כלכלית לא צריך לשבת בכלא יותר מנאשם אמיד שיכול לעמוד בתשלום. הטלת הקנס לצד הפיצוי איננה מחויבת המציאות, שכן הנאשם כבר ממילא נענש בכך שחירותו נשללת ממנו לתקופה ארוכה. מדובר בענישה מלאכותית שנועדה אך ורק ליצור אמצעי לחץ נוסף לתשלום הפיצוי. אני בטוח, שהמרכז לגביית אגרות וקנסות יכול למצוא דרכים משפטיות חלופיות וראויות יותר לגביית הפיצויים.

הכותב הוא עו"ד העוסק במשפט פלילי

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסדקין.

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.