$
דעות

משבר ברוסיה

לא שידור חוזר, אבל עדיין מדאיג

למרות נקודות הדמיון למשבר שפקד את רוסיה ב־1998 ופגע גם בחופי תל אביב, הפעם מדובר בסיפור שונה. אבל, העובדה שהסכנה העיקרית היא לחברות ברוסיה ולא לממשלה לא מפחיתה את הסיכון לכלכלת ישראל

אמנון אטד 06:5917.12.14
את הביטוי "אי של יציבות" בהקשר של מצבנו ביחס לכלכלות העולם הגה יחצ"ן מקומי זריז בסוף שנות ה־ 90 של המאה הקודמת. באותה תקופה, בסתיו 1998, התחיל להתפתח משבר בשווקים הפיננסיים של דרום מזרח אסיה. משם נדד המשבר לרוסיה, בין היתר על רקע צניחת מחירי הנפט בעולם, והביא לקריסתה של קרן הגידור הגדולה LTCM. למרות הצהרה היח"צנית הבומבסטית, שבועות ספורים בלבד נדרשו אז עד שגלי ההדף של המשבר הכלכלי הגלובלי הגיעו גם לחופי תל אביב.

קריסת הקרן המצליחה איימה לגרור אחריה את השווקים הפיננסיים בעולם כולו, כשהמשק הישראלי לא היה יוצא מן הכלל. הביטוי המקומי המובהק לאותו משבר היה פיחות חד בשער השקל מול הדולר, שנמשך זמן לא קצר. את האתנחתא הקומית, אגב, באותו סיפור עצוב סיפקו אז ראשי בנק ישראל ובהם הנגיד יעקב פרנקל, שהמשבר הפתאומי תפס אותם לא מוכנים הרחק מהבית, בעיצומם של דיוני ועידת קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון.

 

נגיד בנק ישראל לשעבר, יעקב פרנקל. המשבר תפס אותו בוושינגטון נגיד בנק ישראל לשעבר, יעקב פרנקל. המשבר תפס אותו בוושינגטון צילום: בלומברג

 

כיום כבר ברור לכל שהמשק הישראלי אינו אי של יציבות, וכל משבר פיננסי מעבר לים מתגלגל גם אלינו במהירות האור. בשלב זה, המשבר שהולך ומתפתח ברוסיה מתבטא בישראל בשחיטה של אגרות החוב הקונצרניות. השאלה החשובה והמתבקשת, אפוא, היא האם מדובר בעצם על שידור חוזר של אותו משבר של סוף שנת 1998.

 

התשובה לשאלה זו ככל הנראה מורכבת, ולא מסתכמת בכן או בלא. כדי לענות עליה יש לבחון את קווי הדמיון ואת ההבדלים בין שני המשברים.

בדומה למשבר של 1998, הזרז לצניחת הרובל הרוסי הוא כעת הצלילה במחירי הנפט. כרבע מהתוצר הרוסי קשור בדרך זו או אחרת לתעשיית הנפט, ולכן הירידה החדה שנרשמת בשבועות האחרונים במחירו בעולם גורמת למנוסה מהמטבע הרוסי.

 

מנגד, ההבדל המהותי בין שני המשברים הוא שאז היה זה משבר של חובות מדינה, ואילו כעת הבעיה העיקרית של המשק הרוסי היא חובות של חברות. בשנת 1998 הונהגה רוסיה על ידי ממשלה חלשה עם חובות גדולים במטבע חוץ, שהובילו בסופו של דבר לפשיטת הרגל השלה. כיום לממשלת רוסיה אין למעשה כל בעיית חובות אמיתית. יחס החוב־תוצר שלה מסתכם עומד כעת על כ־13% בלבד, כשפחות משליש ממנו הוא חיצוני. חוב מקומי אין לממשלה כל בעיה למחזר, כי ביכולתה להדפיס לשם כך כל כמות של רובלים שברצונה.

 

 

צניחת הרובל ברוסיה, אתמול צניחת הרובל ברוסיה, אתמול צילום: איי פי

 

לעומת זאת, לחברות ברוסיה יש כיום כאמור חובות עצומים, בסכום כולל שמתקרב ל־700 מיליארד דולר. אבל זו כבר בעיה של מי שהלווה כספים לאותן חברות כספים, ולא של ממשלת רוסיה.

 

אלא שהסביבה הגלובלית היא שמספקת סיבות לדאגה במשבר הנוכחי. יש לזכור שמהמשבר הקודם רוסיה נחלצה באמצעות פיחות חד בשער הרובל והתאוששות במחירי הנפט. כיום פיחות בשער המטבע המקומי לא ממש יעזור ליצוא הרוסי כי השווקים העולמיים חסומים בפניו בגלל הסנקציות שמוטלות ועוד יוטלו בעתיד על רוסיה על ידי מדינות המערב. במשבר של שנת 1998 נבעה הירידה במחירי הנפט מביקושים נמוכים ואילו כעת הסיבה לכך היא מלחמת נפט כלל עולמית בין המדינות המפיקות, שככל הנראה לא צפויה להסתיים תוך שבועות ספורים.

 

גורם מאיים נוסף שמעיב על המשבר הנוכחי הוא העובדה שלפני 16 שנים הייתה רוסיה משק זניח במונחים גלובליים, ואילו כיום היא אחראית ל־3% מתוצר העולמי. בהינתן מצב העניינים הזה, הסיכוי שהמשבר ברוסיה יתגלגל למשקים נוספים וישפיע בסופו של דבר ביתר חוזקה גם עלינו גדול כיום מבעבר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x