התיירות לא התאוששה מצוק איתן - והפוליטיקאים מתעלמים
מצב ביטחוני רעוע, ממשלות ושרים מתחלפים, כל אלה לא מאפשרים לתיירות לעמוד על הרגליים. איזה פוליטיקאי יסיר את הכפפה ויבטיח לטפל בתעשייה שיכולה להניב הכנסות למדינה?
בשבוע שעבר התקיים באבו דאבי הכנס השנתי ה-64 של איגוד סוכני הנסיעות הגרמני DRV. זהו כנס יוקרתי ביותר ברמה העולמית והשתתפו בו מעל 800 סוכני נסיעות וכן מעל 30 עיתונאים שסיקרו את הכנס עבור המדיה הגרמנית. הייתי עובר הלאה וקורא ידיעה אחרת אלמלא העובדה שהכנס הזה היה אמור להתקיים בירושלים במהלך חודש ספטמבר האחרון.
- עובדי משרד התיירות גירשו את המנכ"ל ומנעו כניסה של השר ללשכתו
- פוטנציאל אדיר: סין פותחת לנו את הדלת, לא ניכנס?
- משרד התיירות יגיש את תוכנית הפיצויים שלו ללא הסכמת האוצר
מעבר לפגיעה הכלכלית הישירה, הפגיעה בתדמית מדובר בפגיעה עקיפה אך משמעותית. גרמניה היא אחת ממדינות המקור החשובות לתיירות הנכנסת לישראל, אך לא רק לישראל. גרמניה היא מדינת התיירות מהחשובות בעולם.
מעל 80 מיליון גרמנים יוצאים לחו"ל מדי שנה בשנה ומוצאים את הסכום הגדול ביותר בעולם על שרותי תיירות מעל 80 מיליארדי יורו (במקום השני ארה"ב ובריטניה). מחזור המכירות השנתי של החברים באירגון ה-DRV עומד על מעל 20 מיליארד יורו בשנה .
ירושלים. הפסד כלכלי ותדמיתי מביטול הכנס בעיר צילום: עטא עוויסאת אבו-דאבי נהנתה מהביטול של הכנס בישראל. על פי הפרסום , נותני החסות לכנס שהתקיים במלון סיינט ריג'ס המפואר היו רשות התיירות והתרבות של האימיריות, חברת התעופה הלאומית "איתיחד" וחברת "אייר ברלין", הנמצאת בבעלות חלקית של "איתיחד".
כאשר הממשלה התחייבה לפצות את העוסקים בתיירות, נלקחו בחשבון ההפסדים הישירים לעוסקים בתיירות בטווח של 40 ק"מ מעזה אך מי יפצה את תעשיית התיירות על הנזק המתמשך מאז? נזק שאותו מרגישים המלונאים, חברות התעופה, מורי הדרך, חברות השכרת הרכבים, אירגון המובילים, סוכני התיירות הנכנסת, מסעדות ועוד ועוד.
מי בכלל יכול לכמת את הפגיעה העמוקה והמתמשכת בתדמית ישראל כיעד תיירות בינלאומי מוכר ובטוח? האם נזכה לראות את אותם מאות סוכני התיירות הגרמנים עורכים את הכנס השנתי הבא שלהם בשנת 2015 בישראל? תרשו לי לפקפק בכך.
בינתיים משרד התיירות בשביתה מאז תחילת החודש. אחת הנקודות שהוועד מצביע עליהן, ובצדק, היא שמאז שנת 2000 עברו במשרד 13 שרי תיירות וכל אחד מביא מדיניות משלו. העובדים צריכים להוכיח עצמם בפני אותם שרים ה"חונים" במשרד לתקופה קצרה. האם זהו ממשל תקין? כיצד אם כן ניתן לנהל מדיניות ואסטרטגיה לפיתוח התיירות?
אולי בכלל היה נכון לציבור העוסק בתעשיית התיירות בישראל כ-195 אלף מועסקים באופן ישיר ועקיף "להריץ" מועמדים בכל אחת מהמפלגות הגדולות על מנת שייצגו את האינטרסים של התעשייה? מדוע שוועד עובדי התעשיה האווירית יחזיק ח"כ שייצג את עניינו ואילו ציבור של 195 אלף מועסקים ישאר ללא ייצוג?
בבחירות בשנים עברו, לאף אחת מהמפלגות הגדולות לא היתה כל התייחסות במצען הכלכלי לתעשיית התיירות. אולי אם יגיע מישהו מחוץ למערכת הנוכחית, תתפוס התיירות את מקומה הראוי בישראל כתעשייה משמעותית התורמת לכלכלה ולתעסוקה.
האשם הוא לא רק במפלגות וראשיהן אלא גם בהנהגות תעשיית התיירות הישראלית, שלא השכילו להתאחד ולנצל את כוחן האלקטורלי ולעבוד כמקשה אחת על מנת לקדם מפלגות ואישים שיגבו את התעשייה במפלגות הנכנסת ומסביב לשולחן הממשלה.
מתוך הכרות רבת שנים של תעשיית התיירות הישראלית, התשובה היא שכנראה אין על מה ועל מי להסתמך וככל הנראה לא משנה במי נבחר, הסיפור יחזור על עצמו.
