לטובת העמיתים? מעדיפים לשלם יותר ולהישאר בעילום שם

אחד היתרונות הגדולים ביותר של הגופים המוסדיים על פני המשקיעים הפרטיים בהנפקות של חברות בבורסה בתל אביב, הוא היכולת שלהם לקבל הנחה בשלב המוסדי. כאשר חברה מבצעת הנפקה בבורסה, בין שזו הנפקה ראשונית ובין שזו הנפקה משנית, חוב או הון, היא מבצעת תחילה שלב של מוסדיים בלבד ובו היא מציעה להם לשלוח הזמנות לני"ע שהם רוצים לרכוש במחיר המקובל עליהם ובתמורה מעניקה להם הנחה על המחיר הסופי של ני"ע שייסגר במכרז ההנפקה.

היא עושה את זה כדי לקבל תמונת מצב ראשונית לגבי הביקושים בהנפקה ועל מנת ליצור לעצמה עוגן עיקרי לשלב הציבורי בהנפקה שמתרחש לרוב כמה ימים לאחר מכן. במצב שוק נורמלי, מנהלי ההשקעות שהיו מאמינים שחברה מסוימת היא טובה, היו רוכשים את המניות או את האג"ח של החברה בהנפקה, ונהנים מההנחה שהם זכאים לה. במקרה של אג"ח, ההנחה הממוצעת נעה בין 0.5%-0.8% לפי חישוב של 0.1% על כל שנה של מח"מ.

השבוע התברר כי לא רק השיקול הכלכלי עומד לנגד עיניהם של המוסדיים בהנפקות.

ריבית גבוהה בלי ביקוש

כשביצעה חברת הנדל"ן האמריקאית ספנסר, בבעלותו של ג'ואל גלאק, את השלב המוסדי בהנפקת החוב הראשונית שלה בתל אביב בשבוע שעבר, היא זכתה בניגוד לציפיות לביקושים נמוכים של 200 מיליון שקל, כשהסכום המבוקש היה 300 מיליון שקל. הביקושים הנמוכים הגיעו אף שהאג"ח של ספנסר מדורגות A2 על ידי מידרוג והריבית המקסימלית שהוצעה ונסגרה במכרז היא 6.9%. גם לייטסטון, חברת הנדל"ן של דיוויד ליכטנשטיין, לא הצליחה לגייס את מלוא הסכום שביקשה.

בחמישי האחרון הצליחה החברה, שלמאמצי שיווק ההנפקה שלה הגיעה גם סמנכ"לית הכספים דונה ברנדון, לגייס רק 300 מיליון שקל, כשהסכום המבוקש עמד על 400 מיליון שקל. זאת אף שגם אצלה הריבית במכרז נסגרה ברמה של 6.35%. הרבה מעבר לריבית של אג"ח של חברות מקבילות ברמת דירוג דומה שנסחרות בתל אביב, כמו אקסטל של גארי בארנט (5%), והרבה מעל לתשואות הממוצעות לאג"ח שקליות בדירוג ממוצע של A במח"מ זה (כ־3.5%).

הסיבה העיקרית לכך שהגופים המוסדיים נעדרו מההנפקה של ספסנר היא הביקורת השלילית שנשמעה בשוק ההון על תופעת גיוסי החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות בישראל. רכישה בשלב המוסדי דורשת מהגופים המוסדיים לחשוף את הזהות שלהם ואת הכמות שהזמינו במכרז. "אף מוסדי לא רוצה לקחת סיכון ולהיות מזוהה עם תופעה שלילית", אמר אחד המוסדיים הבכירים ל"כלכליסט" . "אם לימים התופעה תתברר ככישלון, יזמינו אותנו וישאלו אותנו למה קנינו".

ואולם מסתבר שהמוסדיים מצאו לעצמם דרך לרכוש את האג"ח מבלי לחשוף את זהותם. אתמול, ביום המסחר הראשון של ספנסר בתל אביב, רשמה האג"ח זינוק חד של 4.4% במחזור מסחר חריג של 53 מיליון שקל, הגבוה ביותר מבין האג"ח הקונצרניות בתל אביב, והיא נסחרת היום בתשואה לפדיון של 6.09%. היקף המסחר החריג וגובה העסקאות שבוצעו (חצי מיליון שקל ומעלה) מעידים כי מדובר בגופים מוסדיים שרוכשים את האג"ח בשוק על מנת שלא לחשוף את הזהות שלהם.

מכאן, למנהלי ההשקעות אין את האומץ לעמוד מאחורי החלטות ההשקעה שלהם. יתרה מכך כאשר הם מוותרים על עמלת התחייבות מוקדמת על מנת לשמור על השם הטוב שלהם, מדובר בפעולה החוטאת למשקיעים שלהם. גופים שמאמינים שההשקעה שלהם טובה צריכים לרכוש את הני"ע בהנפקה ולהעניק את הנחת העמלה המוקדמת למשקיעים שלהם. כך עשו מנהלי קרנות הנאמנות של מור ואי.בי.אי שלא חששו לחשוף את זהותם כשרכשו את האג"ח של ספנסר בשבוע שעבר. היום אלו נהנים מתשואה של 5% על ההשקעה שלהם בתוך יום מסחר אחד.

מימין: דונה ברנדון ודיוויד ליכטנשטייןצילום: עמית שעל