כרוניקה של מיתון ידוע מראש

נתוני הצמיחה השלילית של הרבעון השלישי של 2014 אינם מפתיעים, ולא זה לא בגלל "צוק איתן". אמנם מבצע "צוק איתן" היה זרז, אבל זרז בלבד לתהליך שהחל כבר לפני שנים. בשנה האחרונה אנו עדים לירידה בצריכה הפרטית במשק ובעקבותיה לאינפלציה אפסית. זה קרה עוד לפני מבצע "צוק איתן" והתחזק במהלך הקיץ.

הירידה בצריכה הפרטית קשורה בעיקר לעלייה המשמעותית בשנים האחרונים בהלוואות שהציבור לקח. לא רק המשכנתאות שבהן חלה עלייה משמעותית בשנים האחרונות, כי אם גם בהלוואות קצרות מועד שאינן קשורות לדיור. בין היתר דרך הבנקים, האוברדרפט ובאמצעות חברות כרטיסי האשראי השונות. העלייה באשראי קרתה מסיבות שונות כמו מדיניות הריבית הנמוכה חסרת האחריות של בנק ישראל, אך לא רק, למדינה היה, ויש עדיין, אינטרס שניקח יותר ויותר הלוואות ונצרוך יותר על חשבון העתיד על מנת שתוכל להציג צמיחה גבוהה (אך לצערי לא אמיתית). לא נעשה דבר על מנת לעצור את התופעה המסוכנת הזו שהולכת להביא משפחות רבות לחדלות פירעון.

הדיבורים על שינויים צפויים בשוק הנדל"ן הביאו לעצירה בביקושים ולקיפאון בשוק צילום: אוראל כהן

מלבד ההתנהגות חסרות האחריות של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, הם לצערי כשלו בהבנת הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי ההתנהגות הכלכלית של הישראלים. קחו למשל את מי שרכש דירה בשנת 2008 באמצעות הון עצמי ומשכנתא. כאשר מחיר הדירה עלה ב-80% הרגישו כל בעלי הדירות כאילו הם עשירים ויכולים להגדיל את הצריכה שלהם. אך השכר לא השתנה והמשכנתא נשארה ועל מנת לממש את תחושת ה"עושר" לקחו אותם בעלי דירות עוד הלוואות לצורך רכישת עוד ועוד מותרות. עכשיו הגיע הזמן להתחיל לשלם ובמקום לצרוך, משלם הציבור הישראלי יותר ויותר החזר הלוואות מתוך הכנסתו.

הדיבורים על שינויים צפויים בשוק הנדל"ן הביאו לעצירה בביקושים ולקיפאון בשוק מה שהחמיר עוד את הירידה בצמיחה. במקום להתמודד עם בעיית הנדל"ן, בעשור האחרון נעשים יותר ויותר צעדים מתוך פאניקה של בחירות. צעדים אלו יוצרים אפקט פסיכולוגי שייתכן ויביא לירידה במחירי הנדל"ן ואולי אפילו משמעותית, אך על הדרך ירסקו את הענף ויביאו להחרפת המיתון במשק כולו.

ואסור לשכוח את ההשפעה הפסיכולוגית של המחאה החברתית שאמנם לא יצרה שינוי מהותי במשק הישראלי אך הגבירה את המודעות הצרכנית של הישראלים וגרמה לשינוי בהרגלי הצריכה. הישראלים של היום מחפשים את הזול והיעיל היותר באמצעות רכישות באינטרנט או התמקחות טובה יותר. הישראלים של היום לא מוכנים לוותר יותר לחברות הענק ודורשים הוזלות כנגד ירידה ברווחיות. אפילו התקשורת מציעה יותר ויותר תוכניות כלכליות לצרכן הישראלי שיהיה מחושב וכלכלי יותר. המדינה והחברות הגדולות זלזלו בהשפעת המחאה החברתית ולא הפנימו כי בטווח הבינוני הדבר יביא לשינוי בהתנהגות של הצרכן הישראלי מה שישפיע על הרווחיות של אותן חברות שכעת מחפשות איך להתייעל ועושות זאת לעיתים על חשבון העובדים.

מי שמחפש נחמה בדברי פוליטיקאי כזה או אחר על מצב זמני ועתיד ורוד כדאי שיפנים כי מדינת ישראל נכנסת למיתון ללא נשק. הריבית נמוכה מאד ואין לה לאן לרדת, ההלוואות במשק הישראלי הגיעו מזמן לשיאים חדשים ואין שום השקעה או מנועי צמיחה שיוציאו את המשק מהבוץ. אבל יש חסרי אחריות כמו פוליטיקאים שמדברים על בחירות שבמידה ויתקיימו יביאו להקפאת המשק, הסתדרות ששוב מחפשת על מה להשבית את המשק ובנק ישראל שלא משנה את מדיניותו הכושלת.

זו הייתה כרוניקה של מיתון ידוע מראש ואף אחד לא עשה דבר בשביל למנוע אותו.

פרופ' טל שביט הוא מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, סגן דיקאן, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל