נתוני הרייטינג לא מבטיחים, בדיוק כמו סיכויי העתירה

צריך להודות: בבית המשפט העליון אין היום "טאלנטים" שמסוגלים להפיח רוח חיים בשידור חי. איש לא ירש את הצבעוניות הקולנית של מישאל חשין, אין מי שיפגין חדוות התבלטות כמו של דליה דורנר, שלא לדבר על המחלוקות הסוערות שעטפו את דורית ביניש או על הכריזמה שקרנה מנשיאים מיתולוגיים כאהרן ברק ומאיר שמגר. על הרקע הזה לא היה מפתיע לגלות כי שבעת השופטים שזכו להופיע בדיון הראשון בעתירה לבג"ץ אשר הועבר בשידור חי די התעלמו מהאירוע.

1. לא יצאו מעורם

השופטת מרים נאור היתה

מסוגרת אפילו יותר מכרגיל

הדיון שנבחר לפיילוט הווידיאו, בהמשך לפיילוט האודיו שהתקיים לפני חודשיים, הוא בעתירה שתקפה את חוקתיות החוק המחייב עובדים לפרוש בגיל 67. את העתירה הגישה עו"ד שושנה גביש בשם בעלה, פרופ' משה גביש, שייאלץ לפרוש בקרוב מעבודתו בטכניון. לעתירה הצטרפו שני חתני פרס ישראל, פרופ' אסא כשר ופרופ' רות בן־ישראל. השופטים לא יצאו מעורם מול ארבע המצלמות של לע"מ. ראשת ההרכב, המשנה לנשיא מרים נאור, לא פצתה פה דקות ארוכות ושקעה לאחור בכורסתה, מסתגרת אף יותר מהרגיל. אולי רק התסרוקת היתה מוקפדת יותר מאשר בדיונים אחרים.

2. התערבות ראשונה

השופט אליקים רובינשטיין רוצה לדעת על המודל האמריקאי

את הזכות לנאום הטלוויזיוני הראשון קיבלה באת כוח המדינה עו"ד חני אופק, שהגנה על מודל הפרישה הנוכחי. אליקים רובינשטיין היה הראשון בין השופטים להתערב. "האם אין לאמץ את המודל האמריקאי שאינו כופה פרישה לפי גיל?", שאל. "יש להיזהר מהמודל האמריקאי", השיבה אופק. "שם אפשר לפטר בכל רגע. חוק גיל הפרישה אצלנו דווקא תרם להעסקה גדולה יותר של מבוגרים". אל מול מודל הפרישה הגילי הכפוי ניצב המודל שמתמקד בשיקולים של תפקוד והתאמה.

עו"ד ד"ר גור בליי, שייצג את הכנסת, הסביר לשבעת השופטים כי "מעביד רציונלי יתחיל לחפש חומר על כל עובד כדי להתגונן מפני תביעות אפליה מטעמי גיל, ואז הפרישות יהיו מלוות בהטבעת אות קין על העובד". מנגד טענה עו"ד גביש ש"לעבודה יש משמעות עצומה לחייו של אדם, שבאה לידי ביטוי בפרנסה, מימוש עצמי ומעורבות חברתית. הדרת אדם בעל כורחו ממקום עבודתו כשהוא כשיר לחלוטין פוגעת קשות בכבודו כאדם".

"ואם נבטל את החוק, מה יהיה?", הקשתה נאור, שהתעוררה לחיים לאחר 40 דקות מתחילת הדיון. "איננו יכולים להגיד למחוקק, למעבידים ולעובדים מה לעשות", הוסיפה. גביש לא איבדה תנופה: "כמו שהדת, המין והגזע אינם קני מידה, גם הגעה לגיל 67 אינה צריכה להיות מכריעה בשיקולי העסקה. יש שחקנים בשוק העבודה שיכולים לקבוע מנגנונים שיחליפו את הסעיף המרעיל של הפרישה הכפויה".

3. המבוגרים שולטים

נוכחות המצלמות לא ניערה את הדיון, וכך גם עורכי הדין

השופט רובינשטיין העלה את טענת ההגינות הבין־דורית - איך יקודמו הצעירים, אם המבוגרים יישארו על מכונם? "מצאנו מחקרים שמראים שתקופת העבודה של המבקשים להמשיך היא שלוש שנים", השיבה עו"ד גביש והוסיפה ש"בכל מקרה, לא יכול להיות שמבוגרים יושלכו משוק העבודה כדי לפנות מקום לצעירים".

ועכשיו צריך להמתין לתוצאות. נתוני הרייטינג לא נראים מבטיחים, כמו גם סיכויי העתירה.

הדיון ברובו היה מנומנם למדי. השופטים ועורכי הדין לא התאמצו במיוחד לנער אותו. לגופו של עניין, קשה להניח שבג"ץ יתערב כשמונחים לפניו שני מודלים מורכבים ולגיטימיים של תעסוקה ופרישה, לשניהם יתרונות וחסרונות ושניהם מקובלים בעולם. במצב כזה אפשר להעריך שבג"ץ לא יתערב בבחירת המחוקק, אבל להערותיו יהיו חשיבות ומשמעות להמשך הליבון החברתי של הסוגיה בשוק העבודה ובבתי הדין לעבודה.