הבעיות של פוטין

רוסיה היא המדינה הפחות עמוסת חובות מבין המדינות הגדולות, המתפתחות והמפותחות. היחס בין סך החוב הפרטי והממשלתי יחד לתוצר ברוסיה עמד בשנת 2013 על 43%, זאת לעומת הממוצע של 151% במדינות המתפתחות ו-272% במדינות המפותחות.

אולם, כל כך הרבה דברים שליליים מבחינתה של רוסיה מתרחשים בו זמנית בחודשים האחרונים שאולי לא ממש תרחיש של חדלות פירעון מלא מתקיים, כפי שהיה בה בשנת 1998, אלא יותר משבר פיננסי חריף ביותר, נראה ממש אפשרי.

כלכלת רוסיה החלה לקרטע בצורה רצינית עוד לפני כל הרעות שנפלו עליה השנה. בשנת 2013 היא צמחה בשיעור של 1.3% בלבד וזאת כאשר מחירי הנפט, מנוע צמיחה העיקרי שלה, היו בשיאם. כלכלת רוסיה הגיע למבוי סתום, אי אשפר לחבר מדינה כל כך גדולה לצינור הנפט ולקוות שזה יעבוד לנצח. רוסיה זאת לא סעודיה. כלכלתה זקוקה לרפורמות מבניות עמוקות, לפיתוח מנועי צמיחה חדשים, להשקעות בתשתיות המיושנות כדי להניע מחדש את הכלכלה. בנוסף, הדבר החיוני לרוסיה זאת עקירתה או לפחות צמצומה של תופעת השחיתות.

על רקע מצב בעייתי זה בשנת 2014 נפלו על רוסיה, או שאולי היא הפילה על עצמה, צרות גדולות עוד יותר. הסתבכות באוקראינה, שמלבד גידול בהוצאות על השקעה בקרים והוצאות ביטחוניות נוספות, גררה סנקציות מערביות. הן הובילו לניתוק ערוצי מימון לחברות הרוסיות שהיו ממומנות במטבע זר, לביטול חוזים, הגבלת פעילות בשווקים זרים וירידה נוספת בהשקעות ברוסיה. בנוסף הכלכלה העולמית בכלל והאירופאית והסינית בפרט, שותפי הסחר הגדולים של רוסיה, סבלו השנה מהאטה בביקושים שפגעה ביצוא הרוסי.

בתגובה לסנקציות המערביות רוסיה הטילה מגבלות על יבוא המזון מאירופה וארה"ב, צעד שבהיעדר היצע מספק מהשוק המקומי, הקפיץ את מחירי המזון ופגע כבומרנג בצרכן הרוסי.

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה

לבסוף, מחירי הנפט, מקור ההכנסה העיקרי לרוסיה, צנחו ב-30% וגרמו לבעיות בתקציבה. יש לציין שהגירעון התקציבי של רוסיה מנוטרל השפעת הנפט נמצא ברמה מאוד גבוהה של כ-10% תוצר. ברוסיה ניכרים סימנים אופייניים של "מחלה הולנדית", כאשר חלקו של ייצוא המוצרים והשירותים מלבד נפט וגז מתכווץ בהדרגה בכל השנים האחרונות.

בתגובה לאירועים אלה המטבע הרוסי נפל במהירות ודרבן עוד יותר את האינפלציה. ביקוש למט"ח של הבנקים והחברות הרוסיות, שנדרשות לפרוע חובות במט"ח, ממשיך להפיל את הרובל הרוסי. הכסף בורח מהמדינה בקצב מתגבר. בחודשים ינואר-ספטמבר יצאו מרוסיה כ-85 מיליארד דולר, כפול מהתקופה המקבילה אשתקד. הבנק המרכזי של רוסיה ניסה עד לאחרונה להגן על המטבע המתרסק, אך רזרבות המטבע שעדיין גבוהות יחסית מעל 400 מיליארד דולר, הלכו ופחתו ללא השפעה ניכרת על שערו של הרובל.

כמו כן, לצרות אלה אפשר להוסיף גם את פסק הדין שניתן בבית הדין בינלאומי בהאג נגד ממשלת רוסיה בסך של 50 מיליארד דולר לטובת בעלי קונצרן יוקוס של מיכאל חודוקרובסקי, שהולאם ע"י ממשלת רוסיה.

כדי למנוע החרפה נוספת במצב והתפתחות של משבר פיננסי, לשלטונות רוסיה לא תהיה ברירה אלא לעלות ריבית או לבצע קיצוץ מאסיבי בהוצאות, מה שידכא עוד יותר את הפעילות הכלכלית. סביר להניח שנראה בחודשים הקרובים את הורדת דירוגה של רוסיה מתחת לדירוג השקעה, מה שייקר עלויות חוב ויקשה על מציאת מקורות מימון לבנקים ולחברות הרוסיות. למשבר ברוסיה יהיו השלכות לא רק בתחומה. משבר נוסח דיפולט בשנת 1998 עלול להיות כואב לכלכלה העולמית שנמצאת במצב שברירי למדי בשביל לספוג זעזועים נוספים.

הכותב הוא הכלכלן ראשי במיטב דש השקעות.