"אפל ומיקרוסופט עשו הכל כדי להוציא את הפטנטים מגוגל"

כאשר הוזעקו עורכי הדין לשלב הסגירה של עסקת הענק לרכישת ווייז בידי גוגל, עו"ד דניאל אילן שהה בחופשה בספרד. כצפוי החופשה נקטעה. אילן, שותף בכיר במשרד עורכי הדין קלירי גוטליב סטין אנד המילטון, מייצג בשנים האחרונות את גוגל בעסקאות המיזוגים והרכישות שלה בעולם. כשהוא הבין שלא יספיק לחזור לניו יורק, טס אילן לישראל והתמקם במשרד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות' הישראלי, שייצג את ווייז.

עורך הדין שייצג את ווייז מתוך המשרד היה ניצן הירש (עם ד"ר עדי גילת), ששהה בניו יורק והתמקם במשרדי קלירי. כך הושלמה הסימטריה: פרקליטה של גוגל עבד במשרדים של פרקליטי ווייז ולהפך.

קודם עובדים מול גוגל, אחר כך איתה

איך התגלגל אילן לעבודה עם גוגל? הסיפור הרגיל: קודם אתה עובד מולה ואחר כך איתה. "ייצגתי את נורטל, שהיתה אז חברת התקשורת הגדולה בעולם והמציאה הרבה מהדברים הבסיסיים בתחום הטלפוניה", הוא מספר. "בגלל מהפכות האינטרנט והסלולר היא איבדה את הדרך. אף שהיו לה פטנטים נפלאים היא לא הצליחה להתחרות בשוק המוצרים. ב־2009 הגישה נורטל בקשה לפשיטת רגל. החברות הגדולות עטו על הגופה כדי לשים יד על הפטנטים. זה היה שיא מלחמות הפטנטים, שהסתיימו לפני שנתיים־שלוש בהליך מכירת הפטנטים הגדול בהיסטוריה".

המלחמה הזאת הושוותה למירוץ חימוש גרעיני.

"השתמשו בביטוי השמדה הדדית. החברות האלה קנו יותר מדי פטנטים כדי להגן על עצמן, כך שאם מישהו יתקוף אותן, האויב יושמד", אומר אילן וחוזר לתיאור הקרב על נורטל.

7,000 הפטנטים של נורטל יצאו למכירה פומבית שבה התחרו שתי "קואליציות". מצד אחד התייצבו מיקרוסופט, אפל, סוני אריקסון ובלקברי, שהתחרו במסגרת תאגיד רוק סטאר שהקימו. מהצד השני עמדו גוגל ואינטל, שחברו לצורך המכרז. "למכירה הפומבית קדם הסכם בין גוגל לנורטל שהיקפו 900 מיליון דולר - סכום אסטרונומי באותם ימים. ההסכם הזה יצא למכירה פומבית בקיץ 2011, בדיוק לפני היציאה של דור 5 לשוק הסלולר. שליטה על הפטנטים של נורטל הקנתה לרוכשים מונופול על הדור החדש של הסלולר בכל העולם".

עו"ד דניאל אילן. ממליץ להתמקד בראייה ממוחשבת, בבינה מלאכותית ברובוטיקה, קלינטק, ביוטק וביומד צילום: עמית שעל

הפרס הגדול הזה גרם למחיר, שהחל ב־900 מיליון דולר, לטפס במהירות מסחררת, ואפילו הענקיות המתחרות התקשו לעמוד בקצב, ולכן התאגדו לקואליציות באישור קלירי, שייצג את נורטל וקבע את כללי המשחק.

"קואליציית אפל־מיקרוסופט עשתה הכל כדי להוציא את הפטנטים מגוגל", משחזר אילן, "המטרה המשנית היתה לתבוע את גוגל. סכום המכירה בכל סיבוב עלה ב־100 מיליון דולר. המכירה נסגרה בסוף על 4.5 מיליארד דולר. מבחינת כמות הפטנטים וסכום המכירה זו היתה עסקת הפטנטים הגדולה בהיסטוריה".

גוגל הפסידה את הפטנטים של נורטל, אבל הרוויחה את שירותיו של אילן, שמאז 2012 ייצג את ענקית החיפוש ב־15 עסקאות גדולות בתחום הקניין הרוחני הטכנולוגי. בין העסקאות: העסקה עם ווייז, קניית מוטורולה ומכירת מוטורולה מוביליטי ללנובו הסינית.

דניאל אילן (43) מתגורר היום במנהטן. בשבוע שעבר הוא הגיע לארץ לרגל כנס ראשון של קלירי בישראל ושעסק, איך לא, בהזדמנויות עסקיות ובינלאומיות בישראל. הוא נולד בירושלים לאב גיאולוג ולאם פסיכולוגית חינוכית, למד בבויאר ושירת ב־8200. לאחר שסיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית, הוא התמחה אצל משה לדור בפרקליטות מחוז ירושלים. במקביל תרגל משפט בינלאומי ודיני עבודה אצל הפרופסורים פרנסס רדאי ומשה הירש. "באותן שנים, תחילת שנות האלפיים, התעורר הנושא של איחוד המטבע באיחוד האירופי. החלטתי ללמוד את דיני האיחוד האירופי בברוז'. המרצה לקניין רוחני באוניברסיטה היה שותף בקלירי גוטליב, והוא המליץ עליי. אחרי חמש שנים במשרד הפירמה בבריסל עברתי למשרד בניו יורק".

הפירמה נוסדה בארה"ב ב־1946 והיום היא מעסיקה 1,200 עורכי דין הפרוסים על פני 16 בירות העסקים המרכזיות בעולם. בניו יורק החל אילן לייצג את נורטל, ואחרי מכירת הפטנטים שלה התחיל לעבוד עם גוגל. הפטנטים ומלחמות הקניין הרוחני הם תחום התמחותו. לפני כחמש שנים הטרנד הבולט בתחום היה ה"טרולים", כינוי ליחידים ולחברות שקונים פטנטים במטרה לתבוע אחרים על שימוש ללא אישור מבעלי הזכויות.

"לפני כמה שנים העולם היה גן עדן לטרולים", אומר אילן. "אתה תובע ומקבל צו מניעה כמעט באופן מיידי. הפטנט הוא לתבוע הרבה גורמים, לפעמים 50 באותה התביעה. זה חוסך הרבה כסף. חברה בניו יורק שלחה תביעה ל־16 אלף אנשים וחברות על פטנט של סריקה. היא תבעה 1,000 דולר על כל עובד. הטרולים היו תובעים סכומים שהם ידעו שיהיו נמוכים מהסכום שיעלה לנתבעים לנהל משפט. סכום תביעה בארה"ב על פטנט הוא בין מיליון ל־3 מיליון דולר. וכך, בשיטת מצליח, חלק גדול היה משלם לטרולים".

עו"ד ניצן הירש, שייצג את ווייז. הסימטריה הושלמה צילום: אוראל כהן

הקלות הבלתי נסבלת של רישום פטנט

אחת הסיבות לפריחת התופעה היתה הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן היה לרשום פטנט. "הטרולים תבעו על פטנטים שמלכתחילה לא היו אמורים לקבל", אומר אילן, "משום שמשרד הפטנטים בארה"ב היה עמוס כל כך ובוחני הפטנטים היו בלחץ על שהקציבו להם רק 14 דקות לזה. התוצאה היתה שאישרו, אישרו ואישרו בלי סוף". אלא שגן העדן הזה עומד בפני סגירה. הנשיא ברק אובמה כבר הצהיר שצריך לתקן את כל נושא הפטנטים, רשות ההגבלים בארה"ב החלה לחקור את עניין הטרולים, ומשרד המשפטים פצח ברפורמות ופרסם הנחיות חדשות בעקבות פסקי דין של בית המשפט העליון, שהוסיף את תרומתו.

"פסק הדין החשוב, אליס, הגביל את היכולת לתבוע בקביעתו שיישום רעיון אבסטרקטי על מחשב כבר לא מזכה בפטנט", אומר אילן. "צריך להוכיח ערך מוסף לטכנולוגיה. אם מישהו היה רוצה לקבל פטנט על משחק בינגו במחשב בעבר, הוא היה מקבל אוטומטית, והיה יכול לתבוע זקנים ששיחקו בינגו; עכשיו אי אפשר. לפני כמה שבועות נפסל פטנט על משחק בינגו. פסק דין אחר, אוקטיין, מחייב תובע בהוצאות משפט אם הוא מפסיד. בעבר זה היה קשה. אם הנתבע היה זוכה, הוא היה צריך לתבוע הוצאות בנפרד".

אילן מתאר עוד שינוי כיוון נגד הטרולים: "גם האווירה הציבורית משתנה. טוויטר הודיעה שפטנטים שעובדים שלה המציאו לא ישמשו אותה כדי לתקוף אחרים, אלא אם כן היא תותקף ראשונה. גם גוגל יצאה בהתחייבות ציבורית שלא תשתמש בפטנטים שלה כדי לתקוף. מתחיל להיווצר מעין קוד אתי, כי ענקיות הטכנולוגיה הבינו שייזום תביעות מייצר יחסי ציבור גרועים. כל הדברים האלה הביאו להתפכחות. מנגד, אם יש לך פטנט חזק, לא איזה צ'יקמוק על מחשב, הכוח שלו אדיר".

אז אחד התפקידים שלך הוא לדאוג שגוגל תקנה פטנט חזק.

"תפקידי לחקור את החברה, להבין איפה הערך האמיתי - המתכנתים, הקשרים עם הלקוחות, התרבות הארגונית - ומבחינת הטכנולוגיה לבדוק אם זה לא משהו שכל אחד אחר יכול לעשות מחר בבוקר. אני עורך עבור הקונה בדיקת נאותות שמתמקדת בשלושה דברים: האם זה עובד? האם הטכנולוגיה שהוא קונה מוגנת על ידי פטנט? והאם הוא חשוף? כלומר אם לאחרים יש פטנטים שיכולים למנוע ממנו את השימוש. במכירה אני שומר לא לתת יותר מדי".

מבחינה זו, מסביר אילן, "הקנייה של ווייז פשוטה. כי זו רכישה של כל החברה. בעסקאות המסובכות קונים או מוכרים חלק מחברה. אתה לא יודע מה נשאר מאחור ואם החלק שקנית מספיק למטרותיך, כמו במכירת מוטורולה מוביליטי ללנובו. יש מהנדסים גאונים, ויש פחות. אתה רוצה אצלך את הטובים ביותר".

"הגדולות כבר לא מסתנוורות כמו פעם"

במה צריך הסטארטאפיסט הישראלי להתמקד?

"ראייה ממוחשבת, בינה מלאכותית, רובוטיקה, קלינטק, ביוטק וביומד. אלה תחומים שכל הזמן בעלייה; מוצרים פיננסיים קצת בירידה".

ומה עם אפליקציות לסלולר?

"זה תלוי. ווייז, שנרכשה במיליארד דולר, היתה היקרה בהיסטוריה עד שפייסבוק קנתה את וואטסאפ. החברות הגדולות כבר לא מסתנוורות כמו פעם. החשיבות ברכישה של ווייז היא בתפיסת כל המשתמשים. באינטסגרם ובטוויטר לא תמיד הגאונות היא במוצר, אלא בעובדה שהוא תפס ואין בשוק מקום לאחרים. יש פיתוחים שאין בהם מקום ליותר מאחד. ווייז, למשל - אם פחות נהגים משתמשים, המידע שהאפליקצייה משתפת הופך פחות איכותי, פחות מדויק ופחות עדכני". הוא מדווח על מוניטין חיובי ביחס להייטק המקומי. "יש שם טוב מאוד לחברות ישראליות ולחברות טכנולוגיה שישראלים מובילים בהן. יש כאן הרבה פיתוח ויצירה. הישראלים טובים ביישום ובשיווק היישום".

ואיפה אנחנו צריכים להשתפר?

"פעם החלום היה לעשות אקזיט מהיר, אבל גם זה משתנה. יש כאן חברות טובות כמו קלטורה ואאוטבריין, שממשיכות לשמור על עצמאות למרות הפיתוי הגדול להימכר".