יד רוחצת יד

שלב ההוכחות שנפתח אתמול במשפטו של נוחי דנקנר, בעל השליטה הקודם באי.די.בי, מסמן את יריית הפתיחה בפרשת הרצת המניות של אי.די.בי אחזקות, וכבר הספקנו לשמוע מהחתמים שהשתתפו בהנפקה של אי.די.בי עדויות מסמרות שיער. "אנחנו לא כפויי טובה", אמר אליאב בר דוד, מי שהיה בפברואר 2012 - בעת ההנפקה - מנכ"ל חברת החיתום של מיטב. "רצינו לבנות מערכת יחסים עם החברה", אמר אייל גרינבאום, מנכ"ל חברת החיתום של דיסקונט.

הכלל המוביל פשוט

הדברים שאמרו מנהלי חברות החיתום, קשים ככל שיישמעו, אינם בגדר מסכה שנקרעה מעל פניהם. אלא שיש בעדותם הפניית זרקור לאופן שבו פועל שוק ההון. זוהי הרמת מסך על "מאחורי הקלעים" של שוק החיתום, שהכלל המוביל בו פשוט - "יד רוחצת יד", או "שמור לי ואשמור לך". בשוק ההון, מתברר, יש חברים. אבל חברות שתלויה בדבר - סופה להתבטל.

ההשתתפות ב"הנפקת החברים" של אי.די.בי לא נובעת מאהבת דנקנר, ובוודאי שאינה מבוססת על ערכים כלכליים. לא בכדי לא תמצאו אפילו גוף מוסדי אחד שהשתתף בהנפקה. השיקול של החתמים ויתר ה"חברים" של דנקנר הוא עסקי. דנקנר ידע להיטיב עם מי שהיטיב עם אי.די.בי, כך שניתן לראות בכסף שהוזרם להנפקה מעין הוצאות שיווק ומכירה. לחברות בשוק ההון יש גבולות ברורים. אין להן בעיה עם הפסד בטווח הקצר, ובלבד שיהיה שכר בצדו בטווח הארוך.

מהלך עסקי מתוכנן

בשונה מקרנות הנאמנות וגופי הפנסיה והגמל, שמשקיעים את כספו של הציבור, ההשתתפות של חברות החיתום לא בוצעה באמצעות "כסף של אחרים", אלא מכספיהן שלהן.

לכאורה, ישנה אפשרות לטעון כי חלק מחברות החיתום שהשתתפו בהנפקת החברים שייכות לציבור, שכן הן מוחזקות על ידי בנקים וחברות ציבוריות. כאן שוב עולה הטענה, שגם אם היא מקוממת - היא עדיין מוצדקת, שלפיה מדובר, מצד אחד, במהלך עסקי שטומן בחובו הפסד כמעט ודאי בטווח הקצר, אך מצד שני - זו הזדמנות לקחת חלק בעוגת ההנפקות העתידית של קבוצת אי.די.בי. אם תרצו, החתמים היו מוכנים לבלוע את הצפרדע של אי.די.בי בהנפקה כדי ללקק את הקצפת מסלקום, שופרסל, גב־ים וחברות אחרות בקבוצה.

נוחי דנקנר, אתמול בבית המשפט צילום: אריאל שרוסטר

נדבקו בהתלהבות?

הסבר מעט שונה סיפק יו"ר כלל חיתום, צחי סולטן, החתם שהוביל את ההנפקה ושהזמין 10 מיליון שקל במניות. לדבריו, הוא האמין שירוויח על ההנפקה ושאי.די.בי בכלל לפני מפנה עסקי. יכול להיות שגם סולטן נדבק בהתלהבות ובאופטימיות היתר של דנקנר ופמלייתו. אחרי הכל, כלל פיננסים חיתום היתה חלק אינטגרלי מקבוצת אי.די.בי, וקשורה עמה בקשרי בעלות. הקשר בין חברות ריאליות לפיננסיות הוא עוד אחת מהמחלות של שוק ההון, מחלה שחוק הריכוזיות אמור לרפא.