$
משפט

נחשף בכלכליסט

איך הצליח נושה של אי.די.בי לשמור בסוד את זהותו

הפנייה של נושה עלום של אי.די.בי לבית המשפט באמצעות עו"ד גיא גיסין כדי לקדם את מינוי עו"ד יוסי שגב לתובע מטעם הנושים ממשיכה להכות גלים. ממתי מסכים ביהמ"ש לדון בבקשה שמאחוריה עומד גורם אלמוני? ויותר מכך: למה אפילו הנאמנים חגי אולמן ואיל גבאי מעדיפים לתת לבנקים לעשות עבורם את העבודה?

ענת רואה וגולן חזני 09:2827.10.14

הפרסום אתמול ב"כלכליסט" שהשופט איתן אורנשטיין החליט לפסול את עצמו מהדיון בשאלה מי יהיה הפרקליט שייצג את נושי אי.די.בי, מאחר שאחד המועמדים הוא עו"ד יוסי שגב, שהיה שותפו של אורנשטיין במשך 20 שנה ממשיך להכות גלים. ההכרעה הועברה להשופט חגי ברנר, ובקרב הצדדים בתיק אי.די.בי גוברת הציפייה לחשיפת הנושה המסתורי שפנה באמצעות עו"ד גיא גיסין לבית המשפט.

 

 

הפרסום עורר שמועות לגבי זהותו של מחזיק האג"ח של אי.די.בי שעומד מאחורי הבקשה של עו"ד גיסין לשנות את שיטת הספירה של קולות הנושים בהצבעה על מינוי התובע. הבקשה מגלמת דרמה פוטנציאלית, משום שאם תתקבל, המרוויח אמור להיות עו"ד שגב, שיגבור על המועמדים היריבים עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט שנבחרו ברוב לא מבוטל.

 

הכחיש באופן נחרץ

 

במענה לפניית "כלכליסט" סירב גיסין לחשוף מי הנושה שהוא מייצג. הוא אף הכחיש באופן נחרץ שני שמות שהוצגו בפניו ושהיו מקור לשמועות רבות אתמול - קרן ברוש ודוד אדרי - כמי שעומדים מאחוריו. אבל הסיפור אינו רק הבחירה בשגב או בנאור וגרשט. חשוב להבין שפנייה של עו"ד לבית משפט תוך סירוב לחשוף את זהות לקוחו היא מצב חסר תקדים. הדבר נכון כמעט בכל תחום, ועל אחת כמה וכמה בתחום הפירוקים. במקרים בודדים, למשל כשמדובר בנפגעות של עבירות מין, ניתן לשמור את זהותן בסוד כשיש הצדקה ברורה לכך.

 

בתיק אי.די.בי מבקש הלקוח המסתורי לשנות את כל צורת החישוב, והנימוק היחיד שלו לאי־חשיפת שמו הוא שאין לו אינטרס אישי. על רקע זה אפשר דווקא להעלות תהייה הפוכה: אם אין כל אינטרס אישי ומדובר בשאלה משפטית בלבד, מדוע צריך הנושה להסתתר? יש לא מעט אירוניה שבין הנימוקים של הנושה המסתורי לשינוי שיטת החישוב, הוא מונה חשש לניגוד עניינים שמיוחס לבנקים. איך ניתן לדון ברצינות בטענה כזו כשלא ידוע מי טוען אותה?

 

אפשר היה להניח שמי שידרוש לחשוף את השם יהיה השופט המטפל בתיק, במקרה זה איתן אורנשטיין. אלא שאורנשטיין לא דרש זאת והעביר לתגובת הנאמנים את הבקשה.

 

גורמים בתחום יודעים להזכיר שלפני כשנתיים, בתיק קווי אשראי, אורנשטיין דווקא יזם גילוי כזה, כשהמפרק עו"ד יצחק מירון הגיש הסדר נושים שמבוסס על משקיע שלא נחשף. לאחר שלושה ימים חייב השופט את המשקיע לחשוף עצמו והתברר שמדובר בערי סטימצקי.

 

נוחי דנקנר נוחי דנקנר צילום: בשמת איבי

 

נאמני אי.די.בי, עו"ד חגי אולמן ואיל גבאי הגיבו לבקשה בפירוט, אך גם הם נמנעו משום מה לדרוש לחשוף מי הנושה שעל טענותיו הם מגיבים.

 

גורם המקורב לנאמנים אמר אתמול ל"כלכליסט" שהנאמנים סברו כי אין זה מתפקידם לדרוש את החשיפה. נראה שהנאמנים העדיפו להשאיר את המלאכה לבנקים, שהתנגדותם לעו"ד שגב ידועה. אלא שבינתיים הבנקים לא קיבלו זכות תגובה לבקשה של הנושה העלום, כך שקודם צריך לדאוג שהם יקבלו זכות כזו.

 

המהלכים המוזרים הללו רק חידדו את האבסורד שנוצר, וקשה שלא לתהות לאיזה יחס היה זוכה הנושה המסתורי אילו היה מיוצג על ידי עו"ד מוכר פחות מגיסין. ואין מדובר בדיון תיאורטי בלבד: כשלאורנשטיין הוגשה עמדה של הארגון להגנה על חסכונות הציבור", שגם הוא אגב כתב שעומד מאחורי לקוח שמחזיק אג"ח — אורנשטיין לא היסס לסלק את כתבי הטענות לארגון בנימוק שלא ברור לו מעמדו המשפטי. הארגון אמנם לא היה עד כה צד להליכים בתיק, אך מה ההבדל בינו לבין הלקוח של עו"ד גיסין?

 

גורם נוסף שיכול היה להביא לחשיפת הנושה הוא הכנ"ר פרופ' דוד האן. הכנ"ר הוא צד לתיק, אך עד כה לא התבקשה כל תגובה מטעמו. תגובה כזו חיונית, שכן העמדה שתיקבע בתיק עשויה להשפיע על תיקים רבים נוספים.

 

על הבמה: עו"ד שגב

 

יש לציין שעו"ד שגב אינו שם חדש בתיק. ב־18 בנובמבר אשתקד, הרבה לפני שהוצגה מועמדותו לתפקיד הפרקליט התובע בשם הנושים, השתתף שגב באסיפת הנושים של אי.די.בי שבה הציגו בעל השליטה לשעבר נוחי דנקנר והמשקיעים אלשטיין ובן־משה את הצעותיהם. מעל הבמה הסביר שגב כי אם תזכה הצעת דנקנר, "לא תתאפשר חקירה כי לא ימונה בעל תפקיד וכי החברה תמשיך תחת אותו ניהול".

 

מהנהלת בתי המשפט נמסר: "מדובר בבקשה תלויה ועומדת שההחלטות שניתנו בה מדברות בעד עצמן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x