הדיון בששינסקי 2 היה רדוד מלכתחילה
דו"ח הוועדה מלא בכשלים ובטעויות. ככה זה כשממנים הרכב רחב מדי לדון בנושא צר מדי
08:42
27.10.14
דו"ח ששינסקי 2 שהוגש בשבוע שעבר לשר האוצר הוא מסמך חשוב שחושף צדדים לא חיוביים בחברה הישראלית. הכשלים הראשונים בעבודת הוועדה נפלו כבר בתחילתה בגלל אופן מינויה והמנדט שניתן לה.
קראו עוד בכלכליסט:
בכתב המינוי נתבקשה הוועדה לבחון אם קופת המדינה מקבלת את המגיע לה מתעשיות מחצבים בישראל, ואם לא - להמליץ על תיקון המעוות. הוועדה מונתה בהרכב רחב ובכיר וכך נוצר האבסורד הראשון: כתב מינוי צר, הרכב ועדה רחב. כל היעדים החשובים שצריכים היו להיחקר בוועדה רצינית מסוג זה נשארו בחוץ: עידוד הצמיחה של ענף המחצבים בדגש על ערכם המוסף, פיתוח אזורי, בעיקר בפריפריה, תרומה לתעסוקה וגם שמירה על האינטרס של הכנסות המדינה.
כך התגבש הדו"ח שמראש לא יכול היה להיות מקיף וכולל. בדו"ח הסופי אין ראייה רחבה, ובגלל נוסח כתב המינוי פעלה הוועדה מההתחלה באופן מגמתי וחד־צדדי. מכאן קצרה היתה הדרך לחוסר פתיחות וקשב לדעות "שאינן בכיוון הנכון", להסתרת אסמכתאות שאינן מתיישבות עם יעדי הוועדה, לטעויות מתודולוגיות ולהטיה של נתונים ועובדות.
לא מעדכנים נתונים
כדי לעמוד במטלה של הגדלת תקבולי המדינה ממחצבים המליצה הוועדה על הנהגת מס יתר בתעשיות שרווחיותן גבוהה מהנורמה. רעיון זה נכון בבסיסו; כך נוהגים קניונים ובעלי קרקע של תחנות דלק הדורשים מהמשתמשים בנכסיהם שרווחיותם גבוהה מהנורמה להגדיל את דמי השימוש שהם משלמים. אבל כשמדובר בהכנסות המדינה ממשאבי הטבע, יישום רעיון זה בעייתי.
לפי הדו"ח, יש כיום מגמה של מסי יתר על משאבי טבע בעולם, וכהוכחה לכך מובאות כדוגמה אוסטרליה וקנדה. האמת היא שאין מגמה כזו בעולם, ושתי הדוגמאות האלה אינן נכונות. אמנם היה נהוג מס יתר באוסטרליה, אך הוא בוטל בחודש שעבר ובדו"ח הוועדה אין לו כל אזכור. גם הדוגמה של קנדה איננה נכונה: מדינה זו לא עושה דין אחד לכלל משאבי הטבע, על חלק מהם מוטל מס יתר וחלק אחר פטור ממנו לחלוטין. חבל שהסבר זה איננו מופיע בדו"ח.
פרופ' איתן ששינסקיצילום: רונן טופלברג
ההמלצה להטיל מס יתר על חברות שמרוויחות 14% או יותר איננה מתיישבת עם קביעת יועץ הוועדה שלפיה רווחיות נורמלית בענף המחצבים מצויה בטווח של 11%–15%. אם חברה מרוויחה 14%, רווחיות שהיא נורמלית, אזי מה ההיגיון להטיל עליה מס יתר?
בהתייחסו לשיעור התמלוגים מפרט הדו"ח את אלה המוטלים על כיל, ששיעורם כיום נע בין 5% ל־10%. כך מגיעה הוועדה לקביעה שהמלצה על שיעור תמלוגים של 5% היא "הטבה". אמנם זו הטבה לכיל, אך מה בנוגע למשאבי הטבע האחרים שעבורם זו העלאה דרקונית של התמלוגים במאות אחוזים?
לעצור את ההתלהמות
לא ניתן לפרט כאן את הטעויות הרבות האחרות בדו"ח, ואסתפק בתגובותיהם של שר האוצר ושל הציבור. תמיכתו המיידית של לפיד בדו"ח פוסלת אותו מהמשך הטיפול בנושא ומִשמיעה כנה ואובייקטיבית של דברי ביקורת עליו.
חמורה לא פחות התגובה בחלק ניכר מהשיח בנושא, לפיו "ועדת ששינסקי נכנעה לכיל" ו"הוועדה ממליצה לתת לכיל מתנה של 100 מיליון שקל". הדבר מעיד בעיקר על רדידות השיח ועל אווירת הסתה והתלהמות ששוררת כיום בחברה הישראלית. לפחות את זה עזר לנו דו"ח ששינסקי לחשוף ולהבין.
הכותב היה הממונה על התקציבים במשרד האוצר וליווה את חברת כריית הנחושת ערבה מיינס בדיוני ועדת ששינסקי
