$
דעות

אל תבנו על הסחורות

למה אנחנו לא מרגישים בכיס שלנו את הירידה החדה במחירי הסחורות?

אורי גרינפלד וגיא יהודה 10:4826.10.14

מחאת המילקי עדיין לא שַככה והשוואות המחירים בתקשורת וברשתות החברתיות לא מותירות מקום לספק - יקר פה, בעיקר בתחום המזון. עם זאת, הנתונים מראים שבכל הנוגע למחירי המזון, לאחרונה חל שינוי מסויים. כאשר מסתכלים על סעיף מחירי המזון (ללא פירות וירקות) במדד המחירים לצרכן ניתן לראות ירידת מחירים משמעותית מתחילת השנה, במיוחד כאשר משווים אותה לעליות המחירים שהיו בתקופה המקבילה אשתקד. 

לשינוי הזה סיבות רבות, בין היתר ניתן למנות את ההאטה הכלכלית במשק שמשפיעה על הביקוש, תרבות צרכנית שמשתנה וגורמת לצרכן לבדוק, להשוות ולהיות בררן יותר וניתני התחרות בין רשתות השיווק.

 

סיבה מרכזית נוספת היא הירידה החדה במחירי הסחורות בעולם. בשנתיים האחרונות מחירי הסחורות החקלאיות (בשקלים) ירדו ב-45% ובחצי השנה האחרונה בלבד ירדו מחיריהן ב-21%. גם מחירו של הנפט הגולמי ירד בצורה משמעותית בארבעת החודשים האחרונים כאשר מחירה של חבית נפט ביוני הגיע ל-115 דולר ובימים האחרונים מחירה אף נשק ל-80 דולר לחבית. כאשר מתחשבים גם בשינויי שער החליפין מתקבל כי מחירה של חבית נפט בשקלים ירד בארבעת החודשים האחרונים ב-21%.

 

חיטה חיטה צילום: בלומברג

 

מה ההשפעה של ירידה בסחורות על מחירי המזון?

ירידות במחירי הסחורות החקלאיות - חיטה, תירס, סוכר, קפה, אורז - משפיעות בעיקר על מחירי המזון אך השפעה זו נמתחת בדרך כלל על פני תקופה ארוכה. יצרניות המזון שמודעות לתנודתיות במחירי הסחורות לא ממהרות בדרך כלל להעלות או להוריד מחירים כיוון שהן מחזיקות במלאים אשר מאפשרים להן ל"החליק" את המחיר התנודתי.

 

בנוסף, מרכיב חומר הגלם בעלות המזון הינו יחסית נמוך ולעדכון המחיר ישנה עלות מסוימת (Menu Cost) כך שלמעשה עליות או ירידות זמניות במחירי הסחורות לא מלוות לרוב בירידות במחירים לצרכן. יחד עם זאת, כאשר עלות חומרי הגלם יורדת בשיעורים דו-ספרתיים, למשך פרק זמן ממושך וכאשר התחרות בסביבה העסקית (בעיקר בקרב הרשתות הקמעונאיות) גוברת, ליצרניות ולרשתות המזון אין כל כך ברירה אלא לעדכן מחירים (כמו שניתן לראות בתרשים מעלה) ולא מן הנמנע כי נראה ירידות מחירים נוספות גם בעתיד.

 

השפעת מחיר הנפט הגולמי על הצרכן באה לידי ביטוי בעיקר דרך מחירי הדלקים. כאשר גם כאן יש לזכור כי הנפט מהווה פחות מ-35% ממחיר הדלק שאנו רואים על גבי המשאבה (אחרי מס הבלו, מע"מ הוצאות שיווק וכו') כך שגם ההשפעה על מחיר הדלק היא חלקית.

 

 

מדי חודש מעדכן משרד האנרגיה את מחיר הדלק בישראל על פי השינויים שחלו במחיר הנפט ובשער הדולר. לכן, ההשפעה הראשונית של ירידה במחיר הנפט באה לידי ביטוי באופן כמעט מיידי במדד המחירים. מעבר לכך, כיוון שהנפט מהווה חומר גלם בסיסי כמעט לכל מוצר ושירות שאנו רוכשים - השפעתה של ירידה במחיר הנפט נמשכת בדרך כלל מספר חודשים ומחלחלת כמעט לכל סעיפי המדד. עם זאת, בשל המעבר לגז טבעי השפעה עקיפה זו הלכה והצטמצמה בשנה האחרונה וצפויה להמשיך ולהצטמצם בעתיד.

 

בשורה התחתונה, כל ירידה של 10% במחירי הסחורות החקלאיות (כשהם נקובים בשקלים) מתורגמת לירידה של 1.2% בסעיף המזון במדד, על פני כשלושה רבעונים. כפי שציינו מעלה, עליות זמניות במחירי הסחורות החקלאיות לא תורגמו לעליות במחירי המזון וזאת בשל הסיבות שהצגנו קודם. מכיוון שסעיף המזון מהווה קרוב ל-14% ממדד המחירים לצרכן משמעות הדבר היא שמדד המחירים יילחץ כלפי מטה בעוד 0.1%-0.2% בשנה הקרובה בשל מחירי הסחורות בלבד.

 

השפעת הירידה במחירי הסחורות צפויה לבוא לידי ביטוי באינפלציה במהלך החודשים הקרובים אך השפעה זו תהיה מתונה הן בשל התחזקות הדולר והן בשל התמסורת החלקית בלבד בין מחירי הסחורות למחירי המוצרים. מי שבנה על כך שירידת מחירי הסחורות תוביל להוזלה משמעותית ביוקר המחיה ובשל כך דחה את הטיסה לברלין, יצטרך כנראה להמשיך ולחכות.

 

אורי גרינפלד הוא הכלכלן הראשי של פסגות וגיא יהודה הוא כלכלן המאקרו במחלקת המאקרו של פסגות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x