כך נראות הפנים של מדינת ישראל
ירושלים היא אולי המותג המוכר ביותר שיש למדינת ישראל. מיליארדים שמעו עליה ומכירים את שמה אך מה רואה התייר בעת ביקורו?
כמדי שנה, מסורת בה התחיל אבינו ז"ל אנו מעבירים את ראש השנה בחיק המשפחה במלון בירושלים. השנה המשכנו במסורת ונפשנו בעיר הקודש. אבא ז"ל היה אומר שלהתפלל בעיר הקודש זו 'שיחה מקומית לקב"ה'.
בבקרים אנו עורכים צעדות ארוכות בעיר, חלק מהחוויה של ביקור בעיר הנצחית הזו. לתל-אביבי מושבע מלידה, ירושלים זה ממש חו"ל במרחק שעה נסיעה מהבית.
השנה ערכנו צעדה אחת ברובעי העיר העתיקה שכונת מונטיפיורי, מגדל דוד, הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי, כנסיית הקבר ומשם לכותל המערבי. משם המשכנו לאזור סילואן, קבר דוד והרובע הארמני.
למחרת, לשם הגיוון צעדנו לאורך גן הפעמון, מתחם התחנה, דרך חברון לאזור הטיילת ומתחם ארנונה.

אין כמו הנוף הירושלמי, האוויר היבש והקריר בשעות הבוקר המוקדמות. אך מה שבלט לעיני היו ערימות האשפה והזבל שלא פונה.
כבר בשנת 2011 במאמר שפורסם במוסף 'כלכליסט' שכותרתו "הגביע הקדוש של ירושלים: 10 מיליון תיירים בשנה" ציינתי את הנקודה שעיר התיירות מספר אחת של ישראל מלוכלכת לצערי, אותו ראש עיר, אותו ראש ממשלה וממראה עיניי, העיר עדיין מלוכלכת.
הדבר נכון לשטחי הציבור באזור המערבי של העיר וגם באזורים המזרחיים. בלכלוך ככל הנראה לעין, אין אפליה.
מתוך 3.5 מליון מבקרים בישראל מעל 70% מבקרים בעיר הקודש.
התיירות היא מרכיב משמעותי ביותר בהכנסותיה של העיר הקדושה. בתי המלון בעיר מעסיקים עשרות אלפי עובדים, אתרי התיירות והבילוי בעיר חיים מהתיירות. מצד אחד מעודדים השקעות ובניית מלונות יוקרה דוגמת ה'וולדורף אסטוריה' שנפתח לפני מספר חודשים בהשקעת ענק של כ-200 מליון דולר ומהצד השני העירייה לא מספקת את התמורה הראויה לתיירים.

אז נכון, ירושלים עיר ענייה, ענייה מאוד. נמצאת בתחתית הרשימה של משלמי הארנונה אך זוהי בירתה של המדינה. האם לא ראוי שהמדינה תדאג לכך תקציבית שבירתה, חלון הראווה של מדינת ישראל , עיר מקודשת לשלושת הדתות תהיה נקייה לאורך כל השנה.
ערי בירה רבות בעולם, חלקן אף ערי תיירות מהשורה הראשונה בעולם כדוגמת רומא או ברלין נמצאות במצוקה כלכלית. למרות מצוקתן הערים נקיות.
האם יעלה על הדעת שבאזור הקולוסאום או באזור שער ברנדנבורג או גן החיות בברלין יתגלגלו שקיות אשפה גדולות בפרקים.
הרי די במספר תיירים שיצלמו את שקי הזבל והצלחות החד-פעמיות המפוזרות בגנים הציבוריים ויעלו את התמונות לרשתות החברתיות. הנזק יהיה משמעותי ביותר.
זה לא שיש בעיה ספציפית של זמינות עובדי תברואה דווקא בראש השנה. הרי חלק מעובדי התברואה בעיר אינם יהודים ובוודאי עובדים גם בחגי ומועדי ישראל.
בתחילת השבוע שעבר אישרה הממשלה את פרויקט שער העיר לירושלים. פרויקט פיתוח אורבאני שאפתני בעלות משוערת של 1.4 מיליארד שקל. מה הטעם בחזית אורבאנית מרשימה אם הגנים והרחובות ברחבי העיר מלוכלכים?
ראו מה אמר ראש העיר ניר ברקת בשנת 2011. "חל שיפור משמעותי בנושא, בוודאי בעיר העתיקה, שם התבצעה הפרטה בנושא הטאטוא", אומר ברקת. "היינו רוצים להמשיך לקדם תהליך של הפרטה והתייעלות, אבל זה מותנה במימון של כ־25 מיליון שקל בשנה ממדינת ישראל".
כבוד השרים, לפני שמוצאים את המיליארדים של משלמי המיסים על פרויקטים חשובים ככל שיהיו, אולי תדאגו לסבסד את תקציב אגף התברואה של ירושלים בכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה והאפקט יהיה לא פחות משמעותי על המבקרים בעיר.
לא מדובר במיליארדים. כסף קטן – אולי דמי כיס מבחינתכם.
מה דעתכם? אולי תחסכו את הכסף של עלות משרד ממשלתי - המשרד לירושלים והתפוצות ותשקיעו את הכסף שנחסך ישירות בעיר?


