שמישהו יחליט כמה נצמח השנה
האוצר, הלמ"ס ובנק ישראל פרסמו החודש הערכות שונות לשיעור הצמיחה במשק. הפערים ביניהן שווים יותר מ־4 מיליארד שקל, אבל לא ברור מהי הרצינות שבה יש להתייחס אליהם. בנק ישראל למשל שינה את הערכתו שש פעמים בשנה וחצי
האתנחתה הקומית בסיפור העצוב של אומדני החשבונות הלאומיים של הלמ"ס, שהעריכה שיעור צמיחה נמוך מזה שהעריך משרד האוצר, סופקה אתמול ללא ספק על ידי האוצר. את התנהלותו בנושא אפשר לתאר בהערה שרשם לעצמו המרצה בקיבוץ ב"ילקוט הכזבים" של חפר ובן אמוץ: "להרים את הקול, הטיעונים לא משכנעים".
אמנם הפקיד מהאוצר שניהל אתמול את התדריך הטלפוני לכתבים הכלכליים לא הרים את קולו, אבל בתמורה הוא הכביר אינסוף מילים, רובן ריקות מתוכן. כי מה באמת יכול השליח של האוצר לעשות, כאשר ראש היחידה שבה הוא עובד פרסם לפני שבוע תחזית שלפיה המשק יצמח השנה ב־2.4% ואתמול הלמ"ס דיווחה על צמיחה צפויה של 2% בלבד?
"הפער בין הערכות הצמיחה של האוצר ל־2014 לבין הערכות הלמ"ס נובע בעיקר מפערים מתודולוגיים", הסביר אתמול איש האוצר לעיתונאים.
יכול באמת להיות שיש בעניין יותר ממתודולוגיה אחת, אך צמיחה יש רק אחת, ומי שמוסמכת לדווח עליה היא הלמ"ס. לכן אם המתודולוגיה של משרד האוצר מובילה אותו לתוצאה אחרת, עליו פשוט לאמץ שיטת חישוב שונה.
בהמשך התדרוך באו עוד כמה הסברים שונים, ובעיקר משונים, שאין טעם לחזור עליהם בשנית כאן.
ואולם, בנקודה אחת משרד האוצר צודק: לפער בין אומדני הצמיחה לא צריכה להיות השפעה מהותית על תחזית הכנסות המדינה ממסים.
פער של 0.4% באומדני הצמיחה שווה קצת יותר מ־4 מיליארד שקל. נטל המס, שהוא שיעור כלל המסים בתוצר בישראל, מסתכם בכ־23%. לכן אומדן הצמיחה של הלמ"ס אמור להקטין את תחזית גביית המסים של האוצר לשנת התקציב בכ־900 מיליון שקל.
למזלו של האוצר, רצה הגורל וגם חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה אתמול תחזית צמיחה משלה במסגרת התחזית המאקרו־כלכלית שהיא חושפת בכל שלושה חודשים.
כלכלני חטיבת המחקר הפחיתו הפעם את תחזית הצמיחה לשנת 2014 מ־2.9% ל־2.3%, ולכן התחזית של בנק ישראל קרובה לזו של האוצר יותר מאשר לאומדן הצמיחה של הלמ"ס.
גם כאן הסיבה העיקרית להנמכת התחזית היא מבצע צוק איתן, שלהערכת בנק ישראל גרע כ־0.4% מצמיחת התוצר (כ־4 מיליארד שקל).
על נזילות תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ועל הרצינות שבה יש להתייחס אליה מעידה ההתרחשות הבאה: בשנה וחצי האחרונות שינה בנק ישראל את תחזיות הצמיחה שלו לשנת 2014 לא פחות משש פעמים.
