חקלאות חכמה בסביבה משתנה
הפוטנציאל להפוך את ישראל למעצמה בתחום טכנולוגיות המזון והחקלאות קיים, אך נדמה שהבשילה השעה למאמץ עמוק יותר
החקלאים בשנת 2050 יצטרכו לעמוד בדרישה לאספקה של 70% יותר מזון מזה המופק כיום. בין שאר גורמי הסיכון לאבטחת אספקת מזון, הינם מקורות המים המתדלדלים. 80% מצריכת המים העולמית הינה לשימושים חקלאיים. נושא מדאיג זה נמנה על הנושאים שעמדו לדיון בשיחות שהתקיימו בחודש יוני השנה ב- UN Climate Change Talks, בבון, גרמניה.
מקורות המים מידלדלים צילום: בלומברג הקונצנזוס הבינלאומי בכל קנה מידה, קורא לפיתוחים טכנולוגיים בתחום החקלאות. פתרונות שעונים על הצורך בהעלאת תפוקת היבול באופן משמעותי, לצריכה מינימלית של מים, ליכולת להתמודד עם שינויים קיצוניים באקלים.
בד בבד עם שינויי המדיניות העולמית בנושא ה- Food Security, ברמה הציבורית, ההבנה והצורך לעודד ולתמוך בתחום הטכנולוגיות לחקלאות, ה- Agtech, מגמות שונות מצביעות על העניין הגובר בד בבד בקרב גופים פרטיים. ה- Cleantech Group, דיווחו על השקעות של 331 מיליון דולר בחקלאות ומזון ברבעון הראשון של 2014, יותר מסך כל ההשקעות בתחום במהלך שנת 2013. הצפי הוא להמשך מגמת עלייה דרמטית זו ברבעונים הבאים של השנה.
ההתערבות הטכנולוגית בענף החקלאות והמזון נדרשת החל משלב ייצור הזרעים, הפקת התבואה, הטיפול, האחסנה, ההובלה ועד לשיווק המזון. אחד הנתונים הבעייתיים מצביע על כך שכשליש מהמזון המיוצר בעולם עבור בני אדם לא מגיע לייעדו או מתבזבז. זהו מצב שלא מתקבל על הדעת.
המכון למשאבים עולמיים שוקד על פיתוח סטנדרט בינלאומי בנושא, הפרוטוקול לאיבוד ולבזבוז מזון גלובלי (Global Food Loss and Waste Protocol), שיאפשר למדינות וחברות פרטיות למדוד ולנטר את בזבוז המזון.
בארה״ב שמתמודדת השנה עם בצורת במקומות כמו קליפורניה, מדינה המספקת 50% מהתוצרת החקלאית האמריקאית, נעשית בחינה מעמיקה של הדרכים להתמודד בענף החקלאות עם השלכות שינויי האקלים. הנתונים מצביעים לדוגמא שבאינדיאנה ואלינוי, המדינות המובילות בתחום יבול התירס ופולי הסויה, ישנה קורלציה ברורה בין הירידה ביבול לעליית הטמפרטורה בחודשי הקיץ החמים. היקף התוצרת החקלאית השנתית בארה״ב הינה בממוצע כ- 330 מיליארד דולר.
לפי אחד המחקרים שהתפרסו באחרונה בנושא בארה״ב, הירידה בתפוקת התירס ופולי הסויה בארה״ב כתוצאה משינויי האקלים, צפויה להגיע לכ-18% עד 23% בין השנים 2020 ל-2049, ולפי תרחיש של שינוי מהיר יותר באקלים, לכ-22% עד 30%. הגם שענף החקלאות האמריקאי אימץ לאורך השנים אסטרטגיות שונות שאיפשרו העלאת התוצרת החקלאית, ההבנה כיום הינה שהאתגרים הצפויים בעשור הקרוב ידרשו נקיטת צעדי התייעלות משמעותים. ובמרכזם - אימוץ מעמיק של חדשנות טכנולוגית.
תחומי החדשנות המרכזיים כוללים בין היתר, דישון, מניעה וטיפול במזיקים, השקיה חכמה, השבחת זנים להעלאת היבול וליכולת התמודדות עם ירידה באספקת המים ותנאי אקלים קשים, חלקאות מדייקת (Precision Agriculture) המשלבת חיישנים, צילומי לויין ומערכות מחשוב לקבלת החלטות למקסום היבול ועוד.
בישראל, עם חברות בעלות שם עולמי בתחום החדשנות הטכנולוגית בענפים כגון ההשקיה, זרעים, וחליבה, אך מתבקש עידוד פיתוח תעשיית המזון והחקלאות ושיתוף פעולה בין הסקטור הציבורי והפרטי בנושא. רשימת החברות הישראלית בעלות הכרה בינלאומית בענף הינה ארוכה ומגוונת. למשל, חברת קיימא Kaiima בתחום הטכנולוגיה המתקדמת לזרעים שזכתה לגיבוי גופים עולמיים מובילים כגון הבנק העולמי שזרוע ההשקעות שלו, ה- IFC, מצא לנכון להשקיע בחברה.
חברת הדישון אדמה (לשעבר מכתשים אגן), חברה מובילה בתחום ה- crop protection, חברת נטפים בתחום ההשקיה, חברת SCR בתחום החליבה הממוחשבת.
תחום חדשנות חקלאית שזוכה באחרונה לעניין הינו ה- Precision agriculture, שילוב ה-big data בענף החקלאות הינה מגמה שרק תלך ותגדל. בשנה שעברה, חברת Monsato, רכשה חברה בסן פרנסיסקו בתחום הביטוח החקלאי שהוקמה על ידי יוצאי Google, ועושה שימוש בניתוח מידע לגבי מפגעי האקלים. החברה גייסה עד כה למעלה מ-110 מיליון דולר מגורמים כמו Google Ventures, ו- Khosla Ventuers. שנה קודם לכן, בשנת 2012, Monsanto רכשה חברה באלינוי שמספקת שירותים וכלים לאופטימיזציה של זריעת זרעים. עם הידע הרב בתחום ה-data בישראל, אין סיבה שחברות ישראליות לא יקחו חלק במגמה חדשה זו.
הפוטנציאל להפוך את ישראל למעצמה בתחום טכנולוגיות המזון והחקלאות קיים ללא עוררין. יוזמות להקמה של חממות טכנוגליות בתחום בדומה לאחרונה עלידי חברת שטראוס, הינן יוזמות ברוכות. אך נדמה שהבשילה השעה למאמץ יותר מקיף ועמוק. מיקום ישראל כמדינה שמספקת פתרונות להתמודדות עם משבר המזון העולמי הינו מהלך הסברתי משמעותי וחשוב בכל קנה מידה.
הכותבת הינה שותפה במחלקת הממשל והמדיניות במשרד עריכת הדין האמריקני הבינלאומי Greenberg Traurig
