תביעת ענק נגד אל-על: "נטלה לעצמה עשרות מיליוני שקלים שלא כדין"

הרקע לתביעה, כך לפי פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) מטעם משרד האוצר, הוא הפרטת אחזקות המדינה באל על בשנת 2003. במסגרת הפרטת אחזקות המדינה בחברה התחייבו המדינה והחברה לכסות, מהתמורות שיתקבלו ממכירת ניירות ערך של החברה, גירעון בסכום של מאות מיליוני שקלים שנוצר עד לשנת 1983 בקופה לפיצויי העובדים. מקורו של גירעון זה הוא בפער בין הסכומים שהיו מיועדים לתשלום פיצויי פיטורים לעובדים לבין הסכומים שהופקדו בפועל על ידי החברה.

מנכ"ל אל-על, דוד מימון צילום: עמית שעל

לפי התביעה, המדינה התחייבה להשתתף במימון הגירעון מהכספים שיתקבלו מהנפקתה של אל על ועד לכיסוי הגירעון. הגירעון אומנם כוסה, אך לפי המדינה, ובפועל לפי דיווחי אל על בעצמה, התקבלו בידי החברה סכומים עודפים לאחר שהגירעון כוסה. "סכומי הכסף", אומרים במשרד האוצר, "עומדים למיטב ידיעתה של המדינה, נכון לדצמבר 2013 בסך של כ-32.4 מיליון שקל והם הם העומדים במוקד תובענה זו".

"אין כל ספק", נכתב בתביעה, "כי מוטלת על אל על החובה על פי כל דין והסכם להשיב את הסכום האמור לקופת הציבור מאחר שלאל על אין בכספים אלו כל זכות".

לבד מסכום זה, העומד כאמור על כ-32 מיליון שקל, טוענת המדינה כי התגלה לה, כי אל על קיבלה תמורה נוספת מכוח הנפקת האופציות, תמורה אשר הייתה אמורה להיות מועברת ישירות לתוך קופת הפיצויים, אל לא הועברה אליה. מדובר בסכום של כ-14.6 מיליון שקל שניתנו כאופציות לעובדי אל על ושהחברה, כך נטען, רשמה אותם בספריה כחסכון בעלויות שכר. "סכום זה", כך לפי התביעה, "מהווה 'תמורה' הנובעת מההנפקה והיה צריך להיות מוזרם לתוך קופת הפיצויים על ידי החברה, ולהקטין את היקף הגירעון".

"למרבה הצער, אל על מבקשת להתחמק מהשבת כספים אלו לידי המדינה חרף חובותיה החוקיות לעשות כן וללא תנאי. בכך, היא מנסה להתעשר שלא כדין על חשבונה של המדינה ולמעשה על חשבון הציבור כולו".

מאל על נמסר: "טרם נמסר לחברה כתב תביעה כלשהו, אם וכאשר יתקבל, תלמד אותו החברה ותגיב כנדרש".