ביי-ביי ב.מ.וו: מה גרם לפיאסקו של רכבי השרים?

בלהט הלחימה בדרום נשכח נושא חשוב בו עסקו אנשי האוצר בלהט במהלך הימים האחרונים: כיצד לבשר לשני יבואני רכב שזכו במכרז רכבי השרים שהשרים לא מעוניינים בסחורה שלהם ולכן יש להפסיק את ההתקשרות עמם.

יבואני הרכב שזכו במכרז השרים היוקרתי - דוד לובינסקי יבואנית סיטרואן ודלק מוטורס יבואנית ב.מ.וו קראו על הפסקת ההתקשרות בחשיפה של "כלכליסט" ולא שמעו על כך מאנשי האוצר. כזכור, בתחילת השבוע מלאו שנתיים להחלטת המדינה להעניק לשרים מכוניות ב.מ.וו וסיטרואן. במסגרת חוזה המכרז נשמרה למדינה הזכות להאריך את תוקפו של המכרז בשנתיים נוספות, כך שיסתיים בשנת 2016, אך באוצר התקבלה החלטה שלא לחדש את המכרז, זאת לאחר שבפועל רק שרים בודדים בחרו במכוניות השרד שהציעה המדינה.

במוו סדרה 5

כך הגיע לסיומו אחד ממכרזי רכבי השרים הבעיתיים ביותר שפורסם אי פעם במדינת ישראל, מכרז שאנשי מנהל הרכש הממשלתי מעדיפים לשכוח, או לפחות להצניע את כשלונו. לדברי גורמים באוצר, מעולם לא פורסם מכרז רכב שהיה כה שנוי במחלוקת ושנחשב לכישלון כה מהדהד עקב סירוב של השרים לבחור במכוניות. אך כאן נשאלות לא מעט שאלות-ובראשן, מדוע שרי הממשלה לא בחרו במכוניות שהמדינה בחרה עבורם?

"למה בחרו במכוניות שאף אחד לא רוצה?"

כזכור, לפני יותר משנתיים הודיע משרד האוצר על מכרז לרכישת מכוניות עבור שרי הממשלה. עד להודעה על המכרז נסעו שרי הממשלה במכוניות סקודה סופרב ואאודי A6. עוד לפני שהמדינה הצטיידה במכוניות אאודי וסקודה נסעו שרי הממשלה במכוניות וולבו. לפני שנתיים הודיעה המדינה על זכייתם של שני דגמים: ב.מ.וו 528 וסיטרואן C5 ברמת הגימור "אקזקיוטיב". אלא שמרגע ההודעה על הזכייה החלו לצוץ בעיות במכרז. ההודעה על זכייתה של ב.מ.וו יצרה ביקורת ציבורית רבה, מכיוון שהב.מ.וו נחשבה בעיני הציבור לדגם מנקר עיניים.

עקב הביקורת הציבורית מיהר שר האוצר דאז יובל שטייניץ להודיע באופן רשמי על בחינת ביטולו של המכרז, וזאת למרות שבפועל המכרז בוצע כחוק. על פי הודעתו של משרד האוצר דאז, שטייניץ הודיע ש"השיקולים בבחירת מכוניות השרים צריכים לכלול, בנוסף למחיר למדינה ולעלות-תועלת, גם שיקול של הנראות הציבורית". אלא שכידוע, נראות ציבורית אינה מהווה קריטריון הניתן למדידה. מכיוון שלא היה ניתן לבטל את המכרז מיהרו אנשי האוצר להרגיע את הציבור ולחשוף בכמה כסף נרכשות מכוניות השרים. כך, לפי הודעת האוצר, בעוד שמחיר המחירון הרשמי של הב.מ.וו דאז היה 398 אלף שקל, המדינה רוכשת את הב.מ.וו במחיר של 207 אלף שקל. במקרה של סיטרואן, מחיר המחירון הרשמי דאז היה 205 אלף שקל, אך המדינה רכשה את הסיטרואן ב-178 אלף שקל.

על פניו, לאור חשיפת ההנחה הניכרת על הב.מ.וו ולאור העובדה ששר שאינו מעוניין בב.מ.וו יכול לבחור בסיטרואן העממית, היתה אמורה הפרשה להיפטר, אך בפועל השרים המשיכו להתרחק ממכוניות הב.מ.וו וגם ממכוניות הסיטרואן. לדברי גורם באוצר: "בעבר, שר שלא היה מעוניין במכונית אאודי A6 יכול היה לבחור בסקודה סופרב.

הסקודה אינה נושאת את סמל אאודי אך עדיין מדובר במכונית מאוד מרווחת ומהודרת שאינה נופלת מהאאודי ביכולות. לעומת זאת, הפער במרחב ובביצועים בין הסיטרואן לב.מ.וו הוא פער תהומי. אי אפשר לצפות משר לוותר על מרווח של ב.מ.וו לטובת חלופה נחותה ממנה בהרבה. בפועל, לא ברור מדוע בחרו במכרז שני דגמים שבפועל אף אחד לא רוצה.

התעלמותם של שרי הממשלה מהזוכות במכרז לא היתה טוטאלית: קומץ זעום של שרים כן בחר בזוכות. כך, שר הבריאות דאז יעקב ליצמן בחר בב.מ.וו, לאחר שרכב השרד שלו נפגע בתאונה והפך בפועל לשר היחיד בממשלה שבחר במכונית הגרמנית. שרת הבריאות יעל גרמן שהחליפה את ליצמן סירבה להיראות במכונית הב.מ.וו ובחרה בטויוטה היברידית. באשר לסיטרואן, רק השרים יאיר שמיר ומאיר כהן בחרו בסיטרואן. שרי הממשלה, כמובן, אינם הולכים ברגל. חלק מן השרים נצמדו במשך תקופה ארוכה למכוניות השרד של אאודי וסקודה. לדברי גורמים ביבואנית, חלק מהמכוניות הגיעו "עד למצב של קילומטראז' אסטרונומי".

שרים אחרים מצאו דרך אחרת: השכרת רכבים. בין הרכבים ששרי הממשלה שוכרים לשימושם נמנים קרייזל וויאג'ר, טויוטה פריוס וגם אאודי A6. לאחרונה נחשפו ב"כלכליסט" מסמכים המפרטים את עלויות השכרת המכוניות לשרים, לפיהם עלותה החודשית של השכרת מכונית עבור שר בממשלה עומדת על 3,830 שקל. כלומר, השכרת רכב עבור שר עולה בשנה כ-46 אלף שקל. יצוין כי מדינת ישראל ניסתה בעצמה להיחלץ מן התסבוכת של מכרז רכבי השרים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", בתחילת השנה פרסם האוצר מכרז חדש עבור השרים: מדובר במכרז לרכבים בעלי מערכת הנעה היברידית, שעלותם היא עד 300 אלף שקל.

אלא שכיום הדגמים היחידים שמשווקים בישראל העונים על דרישות המכרז הם דגמים של טויוטה, וחטיבת היוקרה שלה-לקסוס. כך, עקב היעדר משתתפים מחוץ לקונצרן טויוטה בוטל גם מכרז זה. כעת תידרש מדינת ישראל למצוא חלופה חדשה, כזו שכן תתאים לשרי הממשלה. על פי הערכות באוצר, אחד הכיוונים הנבדקים הוא של מעבר לליסינג, שיאפשר לכל שר לבחור במכונית שתתאים לצרכיו ולא מהיצע מצומצם. בפועל, הפעם השרים יצאו כשידם על העליונה. אין ספק שישנם שרים שהרוויחו צל"ש על גילוי תושיה ויכולת להתחמק הן מהב.מ.וו היוקרתית-והן גם מן הסיטרואן העממית. ניתן רק לקוות שבמכרז הבא שיתפרסם בקרוב נבחרי העם לא ינסו שוב להיות יותר חכמים מהמדינה ולשם שינוי יבחרו במכוניות שרד מתאימות.