• תפריט
משפט

גם למיעוט מגיע פירוט: ארדינסט ייאלץ לחשוף כמה קיבל משי לבנת

שי לבנת ניסה למנוע משותפיו לשעבר לקבל פירוט שכר הטרחה ששילמו למשרד ארדינסט בן נתן. העליון לא השתכנע. השותפים: לבנת הודה שחלק מהוצאותיו הפרטיות גולגלו "בטעות" על החברות

ענת רואה 07:4306.07.14

חשבונות שכר הטרחה של עו"ד גיורא ארדינסט ייחשפו: בית המשפט העליון דחה בקשה של איש העסקים שי לבנת בשמו ובשם קבוצת החברות הפרטיות שלו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי; הוא קבע שחיובי שכר הטרחה עבור משרד ארדינסט בן נתן ושות' שהחברות נשאו בהם אינם חסויים ויש לחשוף אותם לעיני שותפיו, שהוא מסוכסך עמם, אמיר אדלר ואילן פדלון. לפי טענת האחרונים, המשרד גבה 5.5 מיליון שקל מקופת החברות והכסף שימש גם לייצוגו האישי של לבנת בסכסוך המשפטי איתם.

 

 

 

 

קיזוז המריבה

תחילת הסכסוך על חשיפת המסמכים בתביעה שהגישו אדלר ופדלון במאי 2013 נגד לבנת והחברות שיש להם מניות מיעוט בהן - זואי החזקות, סייפרטק, ימקום הולדינגס וקמה תקשורת. לטענת השניים, כשתפורק השותפות, יש לקזז מהתחשיב כספים שלבנת נטל שלא כדין מקופת החברות.

 

 

שי לבנת שי לבנת צילום: עמית שעל

 

באמצעות עורכי הדין בעז בן צור ואלירם בקל, טוענים אדלר ופדלון שלבנת נטל כ־12 מיליון שקל ו"העבירם לידי מקורביו". לפי הפירוט בתביעה, משרד ארדינסט בן נתן, שייצג את החברות ואת לבנת עצמו, קיבל 5.5 מיליון שקל; "מומחים" מטעמו של לבנת, ש"נועדו להקנות נופך של חשיבות לגרסאותיו המפוקפקות", שלשלו לכיסם 2 מיליון שקל; וגם רואה החשבון של החברות קיבל 600 אלף שקל עבור "שירותיו המפוקפקים".

 

בכתב ההגנה ייצג ארדינסט רק את החברות, ואת לבנת ייצג משרד גיל רון קינן ושות', אך הוא הוגש במאוחד על ידי שני המשרדים. לפי טענת הנתבעים, התביעה היא "מקרה קיצוני של עזות מצח שמיועדת להשחרת שמו של לבנת והנתבעים האחרים". בתצהיר שהגיש לבנת לפני כחודש הוא הוסיף שביקש מעורכי הדין של החברות לעבור בפירוט על חיובי שכר הטרחה ששולמו ב־2011 וב־2012 ולהעביר על שמו כל חיוב שניתו לטעון "ולא בדוחק" שאין לחייב בו את החברות.

 

לדבריו, הבדיקה העלתה כי "עקב שגגה שלא ידעתי עליה לא חויבתי אישית במרבית שכר טרחתו של עו"ד רון", ולפי לבנת הפרקליט קיבל בסך הכל 157 אלף שקל - לבנת עצמו שילם אישית 34 אלף שקל, ואת היתר שילמו החברות "בשל תקלה שתוקנה לאחר שהתגלתה". עוד טוען לבנת שבעקבות הבדיקה המליצו לו עורכי הדין לשאת אישית בשכר טרחה של 541 אלף שקל וכן בשכרו של עו"ד רון, וכך עשה.

 

 

בעז בן צור בעז בן צור צילום: עמית שעל

 

בשלב גילוי המסמכים בתביעה ביקשו אדלר ופדלון לחייב את לבנת והחברות לחשוף את הפירוט של שכר הטרחה ששולם למשרד ארדינסט במטרה לברר אם המשרד נתן שירות לחברות או למעשה ללבנת. השופט גרוסקופף קיבל את הבקשה ואף חייב את לבנת בהוצאות משפט של 30 אלף שקל בשל התנגדותו. גרוסקופף קבע שטענות החיסיון של לבנת הן "טענות בעלמא". לבנת ביקש לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, וטען שהמידע שהורה גרוסקופף לחשוף "חוסה בבירור תחת חיסיון עו"ד־לקוח". לטענת לבנת והחברות, בסוף 2010 הוא החל לחשוד שאדלר ופדלון מבצעים בחברות "מעשים לא כשרים", ולכן ערך בדיקה מקיפה; זו חשפה, לטענתו, את "מעשי התרמית", ובהמשך נפתחו ההליכים המשפטיים.

 

אדלר ופדלון הגיבו לבקשה בטענה שהחברות לא היו צד להליך המרכזי בינם לבינו, ולכן אינן צריכות לשאת בעלויות ייצוגו בהליך. עוד טענו השניים שרק בהליכים המקדמיים של התביעה הנוכחית החלו העובדות להיחשף "טיפין טיפין", והתברר שלבנת לא שילם לעו"ד גיל רון דבר "ושכרו שולם אף הוא על ידי החברות". לטענתם, "ההודאה הרשמית" נמסרה רק עתה בתצהיר, ובאותו התצהיר כתב עוד לבנת שמבירור שערך עולה שמנהלת החשבונות בחברת אברהם לבנת בע"מ ביקשה ממנהלת החשבונות במשרד ארדינסט ששכרו של עו"ד רון ישולם באמצעות ארדינסט. לטענת אדלר ופדלון, לא זו בלבד שעו"ד רון חייב את לבנת מלכתחילה בפחות מ־4% מהשכר ששילמו החברות למשרד ארדינסט, אלא שהוא לא טרח לשלם מכיסו אפילו סכום פעוט זה וגלגל אותו אל החברות. "התנהלות שערורייתית זו הוליכה את אדלר ופדלון לשאת במחצית מעלויות ייצוגו של לבנת בהליך שיזם נגדם".

 

חשיפת מידע מידתית

השופט נעם סולברג סירב לתת ללבנת רשות ערעור, וכתב ש"אין חשש שמא חשיפת המידע עלולה להרע את מצב החברות, להבדיל ממצבו של לבנת, ושהמידע נחוץ ובעל חשיבות מהותית לדיון, וכן שההוראה לגלות את המידע ניתנה באופן מאוזן ומידתי". השופט סולברג קבע בהקשר זה כי גם "אדלר ופדלון הם לקוח של משרד ארדינסט בן נתן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x