לבנת פורן לאן?
הפרסומים התקשורתיים על פסק דינו של ביהמ"ש העליון לגבי פעילות המרכז למימוש זכויות רפואיות אינם מציגים את התמונה המלאה: הוחשך המסך על חלקים משמעותיים באופרציה של לבנת פורן ומרכזים דומים
בית המשפט העליון קיבל בשבוע שעבר חלקית את ערעורה של לבנת פורן והמרכז למימוש זכויות רפואיות והתיר למרכז לבצע פעולות מסוימות בלי שייחשבו ככאלו הפוגעות במקצוע עריכת הדין.
עוד לא יבש הדיו על חתימות השופטים וכבר החל, כמקובל במקומותינו, מסע יחסי ציבור אגרסיבי של שני הצדדים – לבנת פורן מחד ולשכת עורכי הדין מאידך. והנה, מתברר, בפעם המי יודע כמה, שגם אמת ברורה ויציבה עשויה להפוך, אצלנו, גמישה כמו נערת גומי בקרקס.
הצחיק אותי לקרוא כותרות כמו "בית המשפט העליון בעד לבנת פורן". מי שטרח לקרוא את פסק הדין יודע שהאמת קצת שונה: בית המשפט העליון החשיך את המסך על חלקים משמעותיים ביותר באופרציה של פורן ושל מרכזים דומים, מטבע הדברים, תוך שהוא אוסר עליהם, בין היתר, "לאפשר לעובדי המרכז לאבחן את זכויותיהם של הלקוחות ולייעץ להם באשר למסלולים שבהם רצוי לתעל את תביעותיהם".
פעולות טכניות בלבד
פסק הדין עוסק, בנפרד, בפעולות שונות אותן נהג המרכז לבצע, אולם המכנה המשותף בבסיסו הוא שהותר למרכזים הללו לבצע פעולות בעלות אופי טכני בלבד - "בעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות, בהפעלת שיקול דעת או בהסתמכות על הדין".
כך, למשל, הותרו מכתבי פניה טכניים או בקשות לקבלת מסמך מסוים או צירוף מסמך לתיק הרפואי של לקוח. וכלשונו של בית המשפט: "כל מסמך החורג מהאמור ואשר טומן בחובו הפעלה של שיקול דעת (שאינה עניין ניסוחי גרידא) - הוא מחוץ לתחום... אדגיש פעם נוספת: ההיתר לסייע במילוי טפסים וניסוח מכתבים יתאפשר רק כל אימת שמדובר בעניין טכני ובאדם המתקשה מסיבה כלשהי בביצוע פעולות אלה".
גם בכל הנוגע להגשת עררים על קביעות ועדות רפואיות הוטלו על המרכזים מגבלות נוקשות. כך למשל הוטל איסור על כתיבת מלל חופשי בהודעת הערר: "סיוע במלל חופשי לא יתאפשר בהקשר זה, ככל שהוא חורג מעצם ההודעה על הרצון לערער על ההחלטה הנדונה. זאת מחשש מוגבר למדרון חלקלק...".
לבנת פורן
גם בנוגע לפנייה לחברות ביטוח הוטלו מגבלות חמורות, כאשר התאפשר סיוע "הנושא אופי טכני בעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות, בהפעלת שיקול דעת או בהסתמכות על הדין" ונאסר, מפורשות, "סיוע הטומן בחובו ייעוץ ובחירה בין דרכי פעולה שונות מצד מי שאין לו את הכישורים לתתו, כאשר יש בו פוטנציאל של ממש להזיק ללקוח במימוש זכויותיו".
האסטרטגיה המשפטית קריטית
אחרי שקראתם את מה שנכתב עד עכשיו, אתם וודאי מבינים עד כמה מופרך יהיה כל ניסיון להציג את פסק הדין כהצלחה עבור הגב' פורן ומרכזים דומים.
עולה הצער, כמובן, על האופרציות הגדולות שמגלגלות, בשנים האחרונות, סכומי עתק מאותן "זכויות רפואיות". על חברות הפרסום, המעצבים הגראפיים, השחקנים החביבים ("המציג אינו רופא") שמגלמים בדיוק רב את הלקוחות המאושרים שגלגלו לכיסיהם מאות אלפי שקלים כאילו שהגב' פורן וחבריה מחזיקים במפתח לחדר סודי שבו טווים, במשך הלילה, זהב מקש.
אחרי שהצער שוכך מעט עולה גם אנחת רווחה. והיא עולה משום שבניגוד מוחלט למה שחלקכם חושב, פסק דינו של בית המשפט העליון לא נועד לחזק את גילדת עורכי הדין. לא מדובר כאן בקומבינות של חברים ולא בחלוקת העוגה בין מקורבים. מדובר, באופן חד משמעי, בפסק דין שמטרתו הנה אחת ויחידה: שמירה על שלום הציבור.
המפגש הראשון שבין הלקוח לעורך הדין הוא רגע מכונן. ההבנה של מערכת העובדות המלאה, תכנון האסטרטגיה המשפטית, סיווג הסיטואציה העובדתית ובחירת דרך הפעולה הנכונה הם קריטיים להצלחת הטיפול. בירור לקוי של העובדות, אי הבנה של מלוא המשמעויות המשפטיות, תכנון לקוי של האסטרטגיה - כל אחד מאלה יכול לחרוץ את דינו של הטיפול המשפטי ולגרום לנזקים עצומים שאי אפשר יהיה לתקן.
בית המשפט העליון מפרט בפסק הדין דוגמאות רבות למורכבויות העצומות הנוגעות לשאלת הזכויות וההליכים המתאימים למימושן. ישנן הגדרות מורכבות ודקות בחוקים השונים ויש צורך בידע וניסיון כדי להבין מה יוכר כתאונת עבודה? מה יוכר כתאונת דרכים? מהו היחס שבין קצבת נכות מעבודה לבין קצבת נכות כללית? תגמולים לפי חוק הנכים לעומת תביעה נזיקית? ואומר בית המשפט העליון, ובצדק רב: "בתוך כל אחד מהחוקים המפורטים, נדרש נותן הייעוץ לדעת מעבר לתוכן החוק גם את ההלכות הרלוונטיות, למשל בנושאים של הגדרת תאונת דרכים ותאונת עבודה, "עיגול" אחוזי נכות, כפל ביטוח, כפל גמלאות, קשר סיבתי וכן הלאה סוגיות בעלות נפקות לעניין".
קחו, למשל, תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים. הטיפול בתיק כזה מחייב ייצוג מורכב ועדין, הן מול חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה והן מול המוסד לביטוח לאומי. פעמים רבות נכנסות לתמונה גם קרנות פנסיה, חברות ביטוח נוספות וכו'. איך אפשר להעלות על הדעת לטפל בתיק שכזה בלי לגבש אסטרטגיה ברורה לגבי הטיפול בכל הרכיבים השונים? מעולם לא הבנתי איך מרכזי מימוש הזכויות לקחו על עצמם לטפל בחלק מההליכים (טיפול מול הביטוח הלאומי בלבד, לצורך העניין) כשאין ביכולתם להבין את המורכבות והקשר ההדוק מול יתר רכיבי הטיפול.
אפילו למלים בהן בוחר הפקיד במרכז מימוש הזכויות לתאר את האופן בו אירעה התאונה בתביעה אותה הוא מגיש לביטוח הלאומי, יש השלכות עצומות בנוגע לסיכויי ההצלחה בהליכים אחרים.
ומה אתם יודעים על אותם פקידים במרכזי מימוש הזכויות? איפה הם למדו? היכן הם רכשו את הידע שלהם? מה ההבנה שלהם לגבי מכלול הדברים? כדאי, אולי, שתקראו את דבריו של בית המשפט העליון בהקשר זה: "בית המשפט המחוזי מצא כי עובדי המרכז, לרבות אלה המספקים את הייעוץ הראשוני באשר לזכויות המגיעות ללקוחות וההליכים למימושן, לא זכו להכשרה ההולמת את השירות המסופק על ידם. דומני כי טיב ההכשרה במרכז נותר עמום למדי".
סוגיה חשובה נוספת היא סוגיית הפיקוח. עורכי דין כפופים לדין משמעתי של לשכת עורכי הדין. מוטלות עליהם חובות מקצועיות נרחבות. ניתן להגיש נגדם תביעות רשלנות מקצועית והם מבוטחים בביטוחי אחריות מקצועית מתאימים. כל אלה הם אספקטים חשובים מאד, שנועדו לשמור על הציבור .
לאפשר לאנשים שאינם בעלי ידע והסמכה משפטית לעסוק בהליכים מורכבים, שמחייבים ראיה רחבה, הבנה וידע משפטי זו פצצה מתקתקת וסכנה מוחשית לציבור. בית המשפט המחוזי אמר זאת בעבר ובית המשפט העליון חיזק את הדברים אמש.
ואחרי שהוטלה הפצצה המשפטית והשלכותיה ברורות מן הראוי שגם אנחנו, עורכי הדין הנזיקיים, נבין את גודל האחריות הציבורית וחשיבות השירותים שאנחנו מספקים לציבור, לרבות בפן של שכר הטרחה.
בהקשר זה, אני מציע לציבור להסיר את החשש (המובן) מפני פנייה לעורכי דין לצורך מימוש זכויות מול הגופים השונים. יש שפע של עורכי דין, בהם עורכי דין טובים ומנוסים. אתם יכולים לבחור ורשאים גם להתמקח. הסירו חשש והסירו יראה. עורך הדין במהותו, הוא שליח ציבור. כשתמצאו את עורכי הדין שגם מבינים זאת, תוכלו לזכות לטיפול מקצועי משפטי ברמה הגבוהה ביותר, ותתפלאו - גם בשכר טרחה סביר, שאינו שונה עד מאד מזה שנגבה על ידי המרכזים למימוש זכויות רפואיות.
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
הכותב עוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח לאומי.
