$
משפט

ראיון כלכליסט

"היה נפלא אם העולם היה יכול בלי עורכי דין"

מתן מרידור, עורך דין בכיר שמייצג תאגידי ענק, מציג דעות מפתיעות בנוגע לתפקידו. הוא מאמין שיועצים משפטיים לא צריכים לקבוע מדיניות בחברות, וש"עו"ד טוב לא מייצר ערך לעסקה, אלא מקסימום לא מפריע ומאפשר לדברים לקרות"

תומר גנון 09:1315.06.14

מהקומה ה־29 במשרדים המרווחים של אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' במגדל אלקטרה בתל אביב אפשר לראות למרחקים גם כשהאופק מכוסה באובך דק. בחלונות הענק שבחדר הישיבות משתקפת התנועה הזורמת לאטה בנתיבי איילון כשיירת נמלים עייפות. מבט למרחקים, אופק אביך, מראה מגבוה - לכאורה התפאורה המושלמת למשרד עורכי דין שמייצג תאגידי ענק כמו שופרסל, פז, נובל אנרג'י, סלקום וחברות הגז, שנחשדים לא פעם באטימות ובניכור.

 

אבל הקלישאה מטעה. על עו"ד מתן מרידור (39), שותף במשרד ובנם של השר לשעבר דן מרידור והכלכלנית ליאורה מרידור, קשה להגיד שהוא מתנשא. להפך. יש במרידור להט של חניך תנועת נוער אידיאליסט שמתווכח בפעולה עם המדריך. השיחה עמו, בגובה העיניים, אינה כוללת טיעוני הגנה על לקוחותיו שבהם מופיעות שוב ושוב המילים "פופוליזם" ו"רדיפה", בניגוד למקובל אצל רבים מהקולגות שלו.

 

מרידור. "עורכי הדין קובעים מדיניות במקום שהמדינה תעשה זאת בעצמה" מרידור. "עורכי הדין קובעים מדיניות במקום שהמדינה תעשה זאת בעצמה" צילום: עמית שעל

 

המשפטנים בעצמם יוצרים תסבוכות

 

ההתנהלות שלו מתאימה אולי לבנו של שר האוצר והמשפטים לשעבר, אבל הוא מסרב לדבר על ענייני משפחה. הוא מסכים לספר רק: "בחרתי דרך אחרת מאבי, כי תחום המשפט סקרן אותי תמיד. אצלנו במשפחה כל אחד פנה לדרך אחרת: אחד כלכלן, אחת בהייטק ואחד שחקן". כמי שמייצג תאגידים פרטיים, מרידור לא חוסך בביקורת על המדינה, הצרכנים או החקיקה הכלכלית, כצפוי. לאור התמחותו בדיני הגבלים עסקיים, רגולציה וליטיגציה אזרחית־מסחרית, החיכוך שלו עם המדינה הוא כמעט יומיומי. הוא מתריע על כשלים, אבל מספיק ישר והגון להודות שלא פעם מי שיוצר את התסבוכות הם המשפטנים בעצמם, משני הצדדים.

 

אתה מרבה לומר שהרגולציה נמצאת בכל מקום ולא פעם חונקת את המגזר הפרטי. איפה לדעתך הבעיה העיקרית שלה?

"הבעיה היא שפעמים רבות עורכי הדין קובעים מדיניות במקום שהמדינה תעשה זאת. זו תקלה. הכל עבר לתחום המשפטי. בכל משרד אתה רואה איך מתחלף מנכ"ל או סמנכ"ל, ורק היועץ המשפטי נשאר. כל ההתנהלות היא סביב מה יגידו עורכי הדין במקום לעסוק בשאלה איך מגיעים לפתרון הנכון. המשפטנים צריכים להגדיר מסגרת להליך, לא לקבל החלטות. אם למשל חברה פרטית תנוהל לפי היועץ המשפטי, היא תפשוט את הרגל, והמדינה לא צריכה להיות שונה. יועץ משפטי מציב גבולות, לא מקבל החלטות".

 

תן דוגמה.

"חוק הריכוזיות. את הדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת ניהלה היועצת המשפטית של הוועדה. חברי כנסת ישבו שם וידעו מה הם חושבים, אבל הכל התנהל סביב הגדרות משפטיות שהם לא השתתפו בהן. זאת בעיה. הרי אין תשובה אחת לכל שאלה. לפעמים זו שאלה של מדיניות. המשפטנים לא יודעים להגיד לך מה נכון לעשות. הם יודעים להגיד מה לא, או מה הדרך לעשות משהו שכן. אבל לא להחליט מה נכון או לא".

 

ממה נובעת ההסתמכות הזו על היועץ המשפטי?

"במקרה של המדינה זה התחיל בשנות השמונים. במשבר הכלכלי משרד האוצר שאב סמכויות מכל שאר המשרדים ומאז לא משחרר. למשרדים נוח שהאחריות תשב במקום אחר. ואז גם לא עושים כלום בלי יועץ משפטי".

 

בוא נעבור למגזר הפרטי. איך אתה רואה את התפקיד של עורכי הדין בגיבוש עסקאות?

"אם היה אפשר לנהל את העולם העסקי בלי הצורך הזה בעורכי הדין והעלויות הנוספות שכרוכות בכך, הכל היה נפלא. אבל חברה אנושית צריכה אנשים שינגישו עבורה את הכללים. לכן אפילו עורך דין הכי טוב שיש ביום הכי מוצלח לא גורם נזק ללקוח כי הוא בעצם לא מייצר ערך לעסקה, הוא מקסימום לא מפריע ומאפשר לדברים לקרות".

 

אבל זה לא קורה. עורכי הדין מעורבים בכל דבר.

"הבעיה היא שלא תמיד השכל הישר מנצח. אנשים פועלים מרגש, מרצון להשיג צדק. אבל זה לא תמיד הפתרון הנכון. אני ממליץ ללקוחותיי תמיד לא להזדקק לי. עדיף להם. אבל אם זה כבר קורה, התפקיד שלי לא פעם זה להגן על הלקוח מפני עצמו, לדעת מתי השגנו מספיק, מתי ההתנהלות המשפטית גובה מחיר כבד מדי, כספי ונפשי".

 

כמות התובעים לא מעידה על איכותם

 

כשהוא מתבקש להתייחס להיקף הגדל של תביעות ייצוגיות ונגזרות נגד תאגידים ובעלי תפקיד שנמנים עם לקוחותיו, מרידור מגיב בסגנון דיפלומטי אופייני. "זו מגמה שבהחלט צוברת תאוצה. זה נובע גם מפתיחות של בתי המשפט שלא היתה כל כך בעבר. יש גם יותר מודעות, יותר תובעים. אבל מובן שהכמות לא מעידה על האיכות. אני לא רואה את החשיבות של האכיפה בפסק דין כזה או אחר שיתקבל".

 

בשונה מהעולם, עד היום לא היתה תביעה ייצוגית אחת שבמסגרתה הוטלו על תאגיד קנסות ענק. איך אתה מסביר את זה?

"הכלי של תביעות ייצוגיות חשוב, כי הוא משנה את הדרך שבה החברות מתנהלות ואת החשיבה שלהן. לפעמים אנשים פשוט מזהים התנהלות לקויה של חברה. וזה הרבה יותר חשוב מזה שחברה תיענש ותפשוט את הרגל מפני שהפסידה בתביעה. מזה אף אחד לא ירוויח. אני שמח שזה לא קרה עד היום. זה מוכיח שאם יש עוולה כלשהי, החברות יודעות להודות בטעות מוקדם ולהתפשר".

 

מתן מרידור (39)

משרד: שותף באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'

התמחות: הגבלים, רגולציה וליטיגציה אזרחית־מסחרית

השכלה: תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במשפטים מ־LSE בלונדון

אישי: בנם של הפוליטיקאי דן מרידור והכלכלנית ליאורה מרידור. הבכור מארבעה אחים: שאול (37), כלכלן; חמוטל (33), עובדת הייטק; ואבישי (28), שחקן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x