טוב שקל במזומן משניים באופציות
בן־דב מסר את השליטה בפרטנר לסבן מתוך עמדת נחיתות מובהקת. עכשיו הוא משלם את המחיר
הקלישאה השחוקה "טובה ציפור אחת ביד משתיים על העץ" תופסת גם בעולם העסקים. כל מי שעשה פעם אקזיט מבין שטוב שקל אחד במזומן משניים באופציות. את האמת הצרופה הזאת הבין גם אילן בן־דב שעה שחתם על מכירת השליטה בפרטנר לחיים סבן בנובמבר 2012. אלא שבן־דב לא עשה אקזיט, אלא מכירה תחת אש (fire sell), שנועדה לשרת את החוב לנושים של סקיילקס ועל הדרך להציל את עורו.
מכירה בנזיד עדשים
סבן זיהה את המצוקה של בן־דב, שכשל אז בניסיונו למכור את השליטה בפרטנר להאצ'יסון הסינגפורית, צעד שאפשר לו לרכוש את השליטה בעצמו בנזיד עדשים. מתוך שווי של כ־1.5 מיליארד שקל עבור 30.7% מפרטנר שילם סבן במזומן רק 250 מיליון שקל. עיקר העסקה נעשה באמצעות נטילת חוב של 300 מיליון דולר של בן־דב לאדוונט, ויתרת התמורה - 115 מיליון שקל - הותנתה בחלוקת דיבידנדים מפרטנר. זו גם היתה נקודת התורפה בעסקה.
לכאורה, מדובר בסכום זניח ביחס לעסקה כולה, פחות מ־10%, אך הוא מהווה כשליש מרכיב המזומן שסקיילקס, שבשליטת בן־דב, ציפתה לקבל. הדיבידנד הוא סם החיים של סקיילקס. כך היה מהיום שבו רכש בן־דב את השליטה בפרטנר, באוקטובר 2009, ומאז לא השתנה דבר. הדיבידנד ממכר. ואולם, בעבר הפרוטה היתה מצויה בכיס של פרטנר ובן־דב יכול היה למשוך דיבידנדים לרוב, ואילו כיום המצב שונה. הרווחים התכווצו, וחשוב מכך - בן־דב כבר לא יושב על השיבר של הדיבידנדים, וניכר שסבן ממש לא ממהר לחלק אותם.
לבן־דב לא היתה ברירה
במובן מסוים בן־דב אוכל היום את מה שבישל לפני שנה וחצי, אבל לא היתה לו באמת ברירה. אלה כללי המשחק שהכתיבה הנחיתות הפיננסית של בן־דב מול זאת של סבן, וזאת הקרקע שעליה נזרעו זרעי הפורענות, שפרי הביאושים שלהם צץ בימים האחרונים.
