$
דעות

כשנמל המבטחים הופך למקום מסוכן

גילוי הדעת שפרסמה רשות ההגבלים העסקיים לפיו מונופול לא יוכל לגבות על מוצר מחיר העולה על 20% מעלות ייצורו מעלה שאלות רבות

טל אייל-בוגר וקרן כהן 08:1809.05.14

ערב פסח פרסמה רשות ההגבלים העסקיים גילוי דעת לפיו חל איסור על מונופול לגבות מחיר גבוה (מופרז). מדובר בגישה חריגה בהשוואה למדינות המפותחות: בארה"ב מונופול אינו מוגבל ליהנות מפרי השקעתו, ובמדינות אירופה מסתייגים מאכיפת האיסור.

 

האיסור על תמחור מופרז מעורר קשיים תיאורטיים ומעשיים, ולכן הרשות הציגה "נמל מבטחים" שבגדרו היא לא תנקוט באמצעי אכיפה: כשההפרש בין מחיר המוצר לעלות ייצורו אינו עולה על 20%. אם המחיר יחרוג מטווח זה הרשות תבחן את הוגנות המחיר על-פי הקריטריונים הבאים: הפער בין מחיר המוצר לעלויות הייצור (כלכלית), רווחיות החברה והשוואת מחיר המוצר למחירי מוצרים דומים.

 

דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים. גישה חריגה בהשוואה לארה"ב ואירופה דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים. גישה חריגה בהשוואה לארה"ב ואירופה צילום: אוראל כהן

 

מבחנים אלה מעוררים קשיים רבים. הם כרוכים בחישובים מורכבים, ומצריכים מומחיות והכרעות נקודתיות שיוצרות אי-וודאות. גילוי הדעת כולו זרוע במונחים עמומים, החותרים תחת הוודאות והיציבות שהרשות מתיימרת לקדם. לדוגמא, על פי הרשות יש להכיר בעלויות ספציפיות של תאגיד כמו שכר מנהלים, אך החלטה זו כפופה ל"סבירותן" של העלויות. ניסוח זה מעלה שאלות רבות: כיצד מחליטים מהי עלות שכר סבירה? ביחס למה? כיצד נדע מראש? ומכוח מה מוסמך הממונה לקבוע מהו שכר המנהלים הראוי?

 

קושי נוסף שמסתמן הוא שמספר הקסם - אותם 20 אחוזים שנועדו לשמש "נמל מבטחים" - יהפוך במהרה לעוגן. הרשות אמנם מבהירה כי אי עמידה בטווח זה אין פירושו שהמונופול גבה מחיר בלתי הוגן, אך הניסיון מלמד שכללי אצבע (גם אם הם שרירותיים ולא מנומקים) נוטים להפוך לנקודת מוצא מקובעת. החשש הוא שבכל התדיינות, בכל ענף (למרות השונות בין ענפים מבחינת סיכון והשקעה), ובכל מקטע (ללא אבחנה בין ייצור, סחר ושווק), תוקדש אנרגיה רבה להצדקת פערים מאותו מספר קסם שרירותי.

 

חשש נוסף הוא שהחסרונות הקונספטואליים והפרגמטיים שנלווים לאיסור על תמחור מופרז, יובילו לצמצום בהשקעות ובמאמצי פיתוח וחדשנות.

 

שאלות נוספות מתעוררות. לדוגמא: האם קיים איסור ראוי על מונופסון (מי שרוכש יותר ממחצית מהשוק הרלבנטי) לרכוש מוצר במחיר נמוך? האם הממונה מוסמך לשלב בין סמכויותיו בנושא אוליגופול (שוק ממועט מתחרים, חסמי כניסה גבוהים ומאפיינים נוספים) לבין האיסור על מחיר גבוה בלתי הוגן? האם האיסור על תמחור גבוה חל גם על המדינה כמונופול? ואולי האיסור על מחיר גבוה של קרקעות שמשווקת רשות מקרקעי ישראל הוא שיוריד את מחירי הדיור?

 

גילוי הדעת מהווה נדבך נוסף בגישה היזמית של הרשות. הלהט לחדש ניכר בתפישת הרשות את עצמה כגוף שמעצב שווקים ומקדם תחרות, ולא מסתפק בתפקיד המסורתי של מניעת פגיעה בתחרות. גישה יזמית זו מקבלת רוח גבית מהאווירה הציבורית בימים שלאחר המחאה החברתית, אך מעלה את השאלה, האם לא נכון להותיר את החדשנות היזמית להיי-טק הישראלי, ולנקוט משנה זהירות לגבי נורמות שהשלכותיהן טרם נתבררו בעולם?

 

לתפיסתנו, בכל הנוגע להמצאת הגלגל בדיני התחרות מוצע להיחפז לאט, שמא שכרנו יצא בהפסדנו.

 

עו"ד טל אייל-בוגר היא שותפה ומנהלת מחלקת הגבלים עסקיים במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. קרן כהן היא עו"ד במחלקת הגבלים עסקיים במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x